"האלימות בפקיעין היא רק קצה הקרחון"
בכנס שהתקיים בפקיעין כחודש לאחר המהומות ובצל האלימות ששבה הלילה לכפר עם הצתת מכונית, קרא השר אילון "לחקור ההידרדרות ביחסים עם אחינו הדרוזים" וטען: הכתובת על הקיר
השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, השתתף אף הוא בכנס, הביע דאגה מהמתרחש ואמר כי על המשטרה לבדוק את מה שאירע, ולהודיע פומבית על מסקנותיה. לעומתו, השר אילון הביע דאגה עמוקה דווקא מהקרע בין בני העדה הדרוזית ובין הממסד, שהתגלה במלוא עוצמתו במהלך אירועי פקיעין.
"אני לא יודע נקודתית מה קרה באותו לילה בפקיעין, מהן הסיבות שהביאו לתחושות הקיפוח והניכור ומה גרם למשטרת ישראל לחוש מאוימת ולהביא אותה להתנהג כפי שנהגה", ציין אילון ומיהר להזהיר: "אנחנו על קצה מדרון, ומעבר למדרון הזה יש תהום עמוקה שמאיימת על כולנו".
על רקע הדברים הללו, קרא השר לממשלה לחקור הן את אירועי פקיעין והן את מכלול האירועים שהביאו "להידרדרות ביחסים עם אחינו בני העדה הדרוזית, ששותפים איתנו במלחמות", כך לדבריו. השר אילון אמר בנוסף כי "אנחנו לא יכולים להניח שהשקט של היום מייצג רגיעה, והדברים כבר כתובים על הקיר".
אולם דברי האזהרה של השר, שמהם עלה גם סוג של הזדהות עם בני העדה הדרוזית, היו רחוקים מלהשביע את רצונם של הנוכחים בקהל, תושבי פקיעין ומנהיגיה הדתיים של העדה הדרוזית. "זרעו פה זרעי שנאה כלפי הרוב היהודי, ואם הגולם יקום על יוצרו - זה יהיה רע מאוד", אמר תושב פקיעין אמיל סוייד. "מעניין אותי שהבן שלי יהיה חזק כלכלית, ולא אלוף משנה או ראש מועצה מקומית".
דברים קשים במיוחד אמרו בכנס תת-אלוף במיל' אמל אסעד והסופר סלמאן נאטור. תא"ל במיל' אסעד דיבר בכאב על האכזבה הקשה
בפנותו במישרין לשר עזרא אמר אסעד: "אתם משמיעים דברים יפים על ברית דמים ומשום מה אתם נאלמים כשאתם מגיעים לפוליטיקה. אתם מדברים על הקברים של החיילים, וכשאתם פושטים מדים אתם מדברים אחרת, כי אנחנו לא שווים הרבה מנדטים".
תא"ל במיל' אסעד סיפר כי העלה זכרונות מתקופת שירותו הצבאי עם עזרא על מנת להמחיש את העוול שנעשה לדבריו לתושבי פקיעין. "הדוגמה של פקיעין היא דוגמה מצמררת", אמר. "הלכנו ביחד לעצור מבוקשים בקבטיה, ולא הלכנו עם כזה כוח כמו שהלכו בפקיעין. מדינת ישראל יודעת לקלוט שני מיליון עולים חדשים, אתיופים, רוסים ולעשות להם גן-עדן. אני דורש ואקבל שיוון מלא, ולא רק שוויון בקבורה בבתי הקברות הצבאיים".
הסופר סלמאן נאטור סיפר גם הוא על היכרותו עם עזרא, שכיהן בעבר כסגן ראש השב"כ. הוא סיפר כי עזרא היה אחד משלושה חוקרים שחקרו אותו בעבר בגין פעילות פוליטית. נאטור, שבחר לדבר בערבית אמר כי "משנת 1948 העדה הדרוזית נמצאת על פרשת דרכים. ב-48' המדינה בודדה אותה ודרכה עליה". הוא הזכיר כי המדינה הפקיעה את אדמותיהם של הדרוזים בשנות ה-60' וה-70', ואפילו הפקיעה את חג עיד-אל-פיטר. לדבריו, במקום לתקן את המצב מפיצה המדינה שיש ברית דמים בינה לבין הדרוזים.
השר להגנת הסביבה הופתע לשמוע את הזעם שהתלוותה לנימת קולם של מרבית הדוברים בכנס. "סלמאן סיפר שחקרנו אותו ב-77' וגם את ח"כ סעיד נפאע (בל"ד) וחשבתי שהיו בודדים. אני לא חושב עכשיו שהם בודדים, ואם זה הכיוון זה לא טוב", אמר עזרא.
כמי שמופקד על נושא האנטנות הסלולריות סיפר השר כי הטענות על שיעורי תחלואה גבוהים במחלת הסרטן בקרב תושבי פקיעין בגלל האנטנות אינן נכונות כלל ועיקר. "לא באתי להתחנף, אך אין אנטנה אחת שמוצבת, שלא עוברת בדיקת קרינה", אמר. "מי שלא מאמין לי שיסתכל באינטרנט. אם תושבי פקיעין לא ירצו אנטנות, הסכנה שלהם לקרינה תהיה יותר גדולה".
גם דבריו אלו של השר עזרא עוררו זעם רב בקרב הנוכחים באולם שהטיחו בפניו: "אתה מתחמק מהנושא האמיתי". על רקע דברים אלו, השר שקל בשלב זה "לפוצץ" את האירוע, לקטוע את נאומו ולצאת מהאולם, אך בסופו של דבר התרצה. בתום נאומו אמר השר כי יש לבדוק את המשטרה על רקע אירועי פקיעין וכי על המשטרה להודיע פומבית על מסקנותיה לגבי האירועים.
אחרון הדוברים בכנס, ח"כ נפאע, אמר כי בני העדה הדרוזית לא יתפשרו על הקמת ועדת חקירה בראשות שופט לבדיקת אירועי פקיעין. "אם נשאיר את עניין הוועדה לממשלה - היא לא תעשה כלום", אמר ח"כ נפאע. "אבל ועדת החקירה הזאת תקום על אפם ועל חמתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
