שלח לי שקט
גלעד רוט ביקר לראשונה באמסטרדם וחזר עם ריאות נקיות, תובנות ירוקות ומשאלה. ובבתי הקפה הירוקים של העיר הוא לא ביקר
תיירי המריחואנה והחשיש מוצאים את השקט בעשרות בתי הקפה ברחבי העיר, תאבי המין מוצאים אותו ברובע החלונות האדומים, והמכורים ל"חפירות" מגלים אותו דווקא ברעש המופק ע"י המוזיקה האלקטרונית במועדונים השונים.
כשהגעתי השבוע לביקור ראשון וקצר בעיר המדהימה הזאת, גיליתי שניתן להעניק משמעות נוספת למילה שקט: שקט סביבתי. אוויר נקי ליטף את הרחובות וביקשתי לבדוק איך זה שאכן קיים כזה שקט באחת הערים המודרניות והמתויירות ביותר בעולם.
אחד ממאפיניה הבולטים של אמסטרדם נגלה לעין כבר ביציאה מהתחנה המרכזית: הכמות האדירה של רוכבי האופניים, (שנראים מתצלום אווירי כמו נחיל נמלים עצבני) עולה במספרה על כמות נהגי הרכבים הפרטיים. מחקר שנעשה בהולנד מצביע על כך שמספר זוגות האופניים במדינה, ביחס לאוכלוסיה, הוא בלתי יאמן - זוג אחד לכל בן אדם.
וההולנדים, שמטפחים ומעודדים את נושא הרכיבה, מציעים שלל שירותים מתאימים: חניוני אופניים רב קומתיים שמסוגלים להכיל אלפי זוגות אופניים, 400 ק"מ של נתיבים ושבילים מיועדים לאוכלוסיית המפדלים בלבד, בתי ספר לרכיבה, קורסי תעודה למתקני אופניים, ובחנויות אפשר למצוא מגוון אופניים, קצת מוזרים, עם קונסטרוקציות המיועדות להרכבת שני ילדים בו זמנית.
מספרם המצומצם של המכוניות באמסטרדם הינו תוצאה ישירה של רשויות העיר שמגבילות את אזורי החנייה החופשיים ומחייבות את בעל הרכב בתשלום של 4 אירו לשעה. שזה בסדר כל עוד התחבורה הציבורית עובדת כמו שצריך. והיא עובדת, ועוד איך עובדת.
רכבת חשמלית (טראם) מחברת בין כל חלקי העיר, מערכת האוטובוסים המקומית מתנהלת בצורה יעילה ודייקנית להפליא ועל אף צמצום פעילותם בשעות הלילה - עדיין פועלת התחבורה הציבורית בכל ימות השבוע, מסביב לשעון.
עד כאן הכל נשמע לכם בוודאי פחות או יותר מוכר. כולכם כבר שמעתם או חוויתם בעצמכם את הייחודיות של אמסטרדם אבל הנה עוד כמה עובדות ירוקות ומעניינות שאולי עוד לא שמעתם על הולנד.
בכל אינטראקציה חברתית, בין אם מדובר במדינה, עיר, ואפילו בניין מגורים, יש לבדוק את כללי המשחק שנקבעו ע"י הנפשות הפועלות במקום. כללי המשחק בהולנד מעוגנים, כמו בכל מדינה מתוקנת, בחוקה המאגדת בתוכה עקרונות שמשקפים את ערכי הקהילה.
חוקה זו משמשת כעמוד התווך החברתי, ומעצבת את האומה ההולנדית כולה, בהתאם לכללים וחוקי-על שנקבעו כקונצנזוס וברוב המקרים הינו נטול עוררין.
כללי המשחק הסביבתיים מעוגנים בפרק העוסק בזכויות היסוד החברתיות. בפרק זה החוקה מחייבת את הרשויות השונות לדאוג לכך שהולנד תישאר ראויה למגורים, להגן על איכות סביבתה ולהמשיך לקדמה. הסטנדרט הגבוה שמציבה החוקה, בא לידי מימוש בדמותם של שני תחומים מעניינים: שימור אנרגיה ואנרגיה מתחדשת.
אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה המופקת מכוחות טבעיים כמו טורבינות רוח שמפיקות
תחום זה אהוד במיוחד משום שבהשוואה לטורבינות הכוח הרגילות, שמפיקות חשמל מפחם ומזהמות את סביבתן, אנרגיה מתחדשת איננה מזהמת. כיום, 6.6% מסך כל משקי החשמל ההולנדי, מיוצרים על ידי אנרגיה מתחדשת - חלקם בעזרת טורבינות רוח וחלקם באנרגיית ביו-מסה.
דירקטיבה של האיחוד האירופי קובעת כי על הולנד ושאר חברות האיחוד להגיע עד לשנת 2020 למצב בו אנרגיה מתחדשת תהווה כ- 20% ממשקי החשמל. נשמע בלתי אפשרי? תשאלו את השבדים שכבר השנה קבעו שיא: 98% מהחשמל הזורם ברשת הארצית - מיוצר ע"י אנרגיות מתחדשות.
להזכירם, רק השבוע התוודענולעובדה שישראל לא עמדה ביעד הזעום של ייצור 2% מהחשמל באנרגיה מתחלפת. יעד שהציבה לעצמה לפני עשור.
ואם לא התרשמתם מהנתונים עד כה, נראה אתכם נשארים אדישים לביצועים ההולנדים בתחום שימור האנרגיה.
"בתחום הזה ההולנדים הם משהו מיוחד במינו" אומרת נילי גרוסמן, מנהלת קמפיין אנרגיה ב''גרנפיס ים-תיכון'' בישראל. לשאלה מהו בעצם שימור אנרגיה ענתה גורסמן : " זה בסך הכל חיסכון ושימוש יעיל יותר באנרגיה. זוהי בעצם אמורה להיות תרומתו של כל אחד מאיתנו, בהגנה על כדור הארץ מפניי שינויי האקלים".
19% מסך כל החשמל בעולם משמש לתאורה וניתן להוריד בצורה משמעותית שיעור צריכה זה ע"י שימוש בנורות חסכוניות. בהתייחסה לנתון זה, הודיעה לפני כ 4 חודשים השרה לאיכות הסביבה בהולנד, שבכוונתה להוציא אל מחוץ לחוק את נורות הלהט (נורות הליבון) שזוללות חשמל באופן חצוף כמעט.
השרה אמנם נאלצה לחזור בה מדבריה מאחר שסתרו את חקיקת האיחוד האירופי בנושא הסחר החופשי, אך אלה דווקא חדשות טובות במיוחד: "פתאום, הגיח לו משום מקום הסקטור הפרטי בהולנד ויזם צעד אישי מפתיע", מסבירה גרוסמן, "בתי עסק המוכרים נורות מהסוג הזה הגבילו בעצמם את מכירתן ובמקביל החלו בשיווק של נורות חסכוניות בחשמל".
ואם נחזור לרגע אלינו, רק לאחרונה הוגשה אל שולחן הכנסת הצעת חוק של ח''כ אסתינה טרטמן המחייבת את משרדי הממשלה בלבד להחליף את נורות הליבון בהלוגן או פלורסנט. עד להוצאתם מחוץ לחוק הדרך עוד ארוכה.
ומתאורה לבידור: גם כשאנו מכבים את אורות הבית והולכים לישון, המונה הביתי ממשיך לעבוד ומחייב אותנו על צריכת חשמל של מערכות סטאנד-ביי (מערכות סטריאו, טלוויזיות, מכשירי וידאו, D.V.D, מחשבים וכד', שממשיכים לצרוך חשמל גם כשהם במצב המתנה).
שימו לב לנתון: 40% מצריכת החשמל הביתית הנה ממכשירי חשמל שאינם עובדים.
בהולנד מצאו שיטה מקורית להתמודד עם הבעייה בצורת עזרים מיוחדים המולבשים על המכשיר החשמלי ומביאים לביטולה של אופציית הסטאנד ביי.
דרך אגב, בעניין זה אתם יכולים בינתיים פשוט לכבות את המכשירים מכפתור ההפעלה ולא מהשלט ולכבות לגמרי את המחשב בבית ובעבודה, כשהוא אינו בשימוש.
ועוד דבר, אחד מזוללי החשמל הגדולים ביותר הם גופי חימום וקירור. בהולנד - בבתים, במשרדים ובמבנים ציבוריים הולכות ומותקנות יותר ויותר מערכות חימום אשר עובדות על גז טבעי ואנרגיית ביו-מסה, שיעילותן הסביבתית והאנרגטית עולה ברמתה על אנרגיה המיוצרת מפחם. כלומר, עובדים יותר ומבזבזים פחות.
גם מערכת המשפט ההולנדית הוכיחה לאחרונה את נאמנותה לסביבה: חברות החשמל, שטענו בפרסומות ובתקשורת כי הן מייצרות חשמל מפחם נקי (דבר שאינו אפשרי בעליל), נתבעו בטוענה להונאת הציבור על ידי פרסום. בית המשפט המקומי פסק לטובת התובעים וקבע כי על החברות להסיר את פרסומן המטעה באופן מיידי.
הדוגמה ההולנדית מוכיחה כיצד חיי חברה מכוונים חוקתית, משפיעים על איכות החיים והסביבה ומעבר לזה, הם משפיעים על דרך החשיבה ומהלך החיים של האינדיבידואל, שתורם את חלקו גם כשאינו מכוון על ידי מקבלי ההחלטות.
נושא הסביבה, שהוכרז ע"י ההולנדים כחשוב דיו בשביל להיכנס לחוקת העם, אינו מקבל תוכן רק ממרומי המערכת החוקית והמשפטית. גם ברמה האינדיבידואלית, האזרח ההולנדי מתחנך לשמור על סביבתו ולתרום לה ככל האפשר.
השימוש הרב באופניים ועצם העובדה שתושבי הולנד ממחזרים כ 80% מפסולת הזכוכית שהם מייצרים מעידים על כך. וזאת מבלי להזכיר את העובדה שבקושי תפגשו בשקיות פלסטיק בארץ טחנות הרוח, שלא לדבר על מיחזור בקבוקים, סוללות ושאר מיני זבל מזהם.
בארץ לא קיימת חוקה, בעיקר מטעמים פוליטיים והילכתיים השנויים במחלוקת. יחד עם זאת, חוקי היסוד הינם ראשונים בחשיבותם במדרג הנורמטיבי - חוקי בישראל וקיבוצם יחד מהווה מעין חוקה. סוגיית הזכות לסביבה נאותה כבר נידונה בעבר בבית המשפט העליון ולמעשה הוכח כי הזכות לסביבה נאותה מוגנת בישראל, אך לא די בכך.
על בית המשפט העליון להדביק את הפער בין ישראל למדינות אחרות – ולווא דווקא מערביות בהגדרתן - אשר דאגו זה מכבר להסדיר את נושא איכות הסביבה בחוקותיהן (ברזיל, דרא"פ, ספרד, הונגריה, לטבייה ונורבגיה הן רק חלק ממדינות אלו).
והרבה מעבר לזה, רק תהליך משולב יביא לשינוי אמיתי. חינוך סביבתי כבר מגיל צעיר - מהגן, דרך בתי הספר וגם בצבא בד בבד עם לימוד הסביבה וסיפוק מידע חיוני לציבור הרחב יגרום לשינוי בהתנהגות האזרח הקטן. זאת, ביחד עם חקיקת חוקים סביבתיים וכן מתן מענקים לחברות ירוקות ולמחקרים פורצי דרך הם שיביאו לשיפור מבורך, והמיוחל כל כך, באיכות חיינו כאן בישראל.
נאמר אמן, ושבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
