עגלה בלי סוס
בתום אנאפוליס, סבור צביקה פוגל כי המנצח הגדול הוא חמאס, שלא הבטיח דבר שאינו יכול לממש
כל מי שנכח באנאפוליס, יודע היטב כי אילו היתה ישראל חוזרת הבוקר לגבולות 67' היינו מתעוררים מחר לשחר של מדינת טרור חמאסית אסלאמית. טוב יותר מכולם יודע זאת אבו-מאזן, המנסה בכל כוחו למשוך את תהליך ההידברות, עד שיימאס לנו מדיבורים ונפעל בכוח למיגור הזרוע הטרוריסטית של ציר הרשע – החמאס והג'יהאד האסלאמי. אבו-מאזן לא מתכוון באמת לממש את מחויבויותיו הנובעות ממפת הדרכים. הרמת יד על אחיו האסלאמיים בעזה וביהודה ושומרון, כמוה כהתאבדותה של מנהיגות הפת"ח, זו שאנו כה אוהבים לכנות מתונה ופרגמטית. אבו-מאזן לא נרתם למשוך את עגלת השלום. הוא ממשיך לעמוד מן הצד ולחכות לסוסים הגואלים.
"מי ידעו בעל פה את כל שירת הים ובסוף טבעו במקווה" – אהוד אולמרט וציפי לבני. הלהט האינסופי לדבר אנגלית ולהתחכך לרגע עם כאלה שעבר זמנם, עיוור אותם כל כך שהם לא רואים ממטר את הפח, המסומן באותיות קידוש לבנה ערביות, הנטמן ליד חצר ביתנו. החמאס הוא המנצח הגדול של ועידת אנאפוליס. החמאס לא הבטיח שום דבר שאינו יכול לממש, החמאס ממשיך להתעצם, להתחמש ולהפיח רוח של תקווה בזכות המאבק שיכריע, כך הוא טוען, את כוח המו"מ ויכולת הספיגה של ישראל. החמאס הרוויח עוד מספר חודשים להתארגן למבצע הבלתי נמנע של צה"ל ברצועת עזה. אולמרט כמו גם לבני דוחפים את עגלת השלום. הם לא ימשכו אותה מחשש כי תדרוס אותם.
מלאכה עקובה מדם
40 המשלחות באנאפוליס השליכו, במחווה של מחיאות כפיים, חיוכים וארוחות ערב, את התפוח אדמה האסלאמי הלוהט לידיהם של אולמרט ואבו-מאזן. 40 המשלחות שהיו צריכות לתת לגיטימציה למיגור ציר הרשע, ובמקביל לתמוך את הפלשתינים במיסוד תרבות שלטונית ובהענקת סיוע ליצירת מקומות עבודה, מחכות לראות איך הופך התפוח הלוהט לפירה מקורר ואז יסכימו, אולי, לקחת חלק באופן מוצנע בתהליך הנכון שיוביל לשכנות טובה במזרח התיכון.
הגיע העת להבין ולהפנים כי אין באפשרותה של הנהגה פלשתינית לפעול בהדדיות למען הסכם כלשהו. ישראל היא זו הנותנת והיא זו הלוקחת. ישראל נותנת לפלשתינים אפשרות להבנות כיישות עצמאית, ולוקחת אחריות לביטחונם של תושביה. מפרשי אניית הטרור מקבלים בימים אלה רוח גבית מוגברת. הדיבורים על פשרות כואבות ומוכנות לוויתורים יעלו
את המלאכה העקובה מדם תצטרך לעשות ישראל. בראש ובראשונה למען ביטחונה ושלמותה של מדינת ישראל ובנוסף, כדי לאפשר למתונים ולפרגמטים לנהל את חיי הפלשתינים לצידנו. מועד המבצע רחב ההיקף ברצועת עזה הולך ומתקרב. את חופשת הפסח תשס"ח יבלו, ככל הנראה, ילדי שדרות ו"עוטף עזה" במקלטים. ואולי, תוך זמן לא רב לאחר שמחת בית השואבה, יוכלו גם הם להחליף את "הצבע האדום" בשדות ירוקים ובתהליך התבגרות נורמלי. עגלת השלום תצטרך להמתין עד שנגמור להסיר את המהמורות ולהכשיר את דרכה. מרגע שהתחילה לנוע אל לה להיעצר. כל עצירה תדרדר אותה רחוק יותר ועמוק יותר מהנקודה בה היא נמצאת כיום.
נא להמתין לטעינת התגובות
