צה"ל מציג: כך תיראה המלחמה הבאה
לאחר מלחמת לבנון ה-2 החל צה"ל במסכת תחקירים ארוכה, שבסיומה נכתבו 31 לקחי מטכ"ל שאמורים לעשות את ההבדל במערכה הבאה באזור. שטח צבאי
אחרי מלחמת לבנון השנייה הטיל הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, את משימת תחקור צה"ל על ראש חטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) תת-אלוף דני ביטון, שריונר בכל רמ"ח איבריו.
בשלב הראשון חקרו תא"ל ביטון ואנשיו מה אירע בקרבות. לאחר מכן השוו את התוצאות לתוכניות המבצעיות בצה"ל, בחנו את הפערים, הסיבות לכך ולבסוף התמקדו בכתיבת הלקחים ברמת המטה הכללי לפי חלוקה מוסדרת: מבצעים, מודיעין, פיקוד ושליטה (פו"ש), אימונים, הכשרות, שלוביות, לוגיסטיקה ומלאים כולל ימ"חים, ארגון, אמצעי לחימה (אמל"ח), כוח אדם, מידע כולל תקשורת, מחלקת ביטחון מידע, דובר צה"ל וצנזורה, כשהפרק האחרון הוא חקיקה.
אחרי "עבודת הנמלים" בה נטלו חלק קציני חטיבת תוה"ד, בהם מאות קצינים במילואים ובקבע וגם אלופים, נכתבו 31 לקחים מטכ"ליים שנכרכו בפקודה מטכ"לית אחת שאושרה במלואה על-ידי דן חלוץ וקיבלה תוקף על-ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי. שטח צבאי מציג לכם את הנקודות העיקריות.
שיטת הפעלה לצה"ל – נכתבה שיטה חדשה עם מושגים בהירים ופשוטים לכל דרגי הפיקוד. שפה אחת לכלל הזרועות ללא "נחילים" וללא "השתבללות". אשכנזי הדגיש בתכנון כי כל התוכניות אמורות לכלול תמרון בשילוב יכולות האש השונות. עוד נקבע באופן ברור כי הרמטכ"ל הוא ה"אופרטור", הוא איש המערכה. רא"ל גבי אשכנזי הוא זה שיישב במצפ"ע (מוצב פיקוד עליון או ב"בור" שבקרייה בתל-אביב – א.ב) ומשם ייחלק את הפקודות.
בפני אשכנזי יעמדו כל
אישור תוכניות – אם מישהו שואל את עצמו מה עשה הרמטכ"ל לתפקיד, אז הוא בין היתר דאג לאשר את התוכניות המבצעיות הרבות בהן הוטעמו הלקחים. בעבר זה היה מגיע באופן שוטף לשולחנו של ראש אגף המבצעים, אך כיום גבי אשכנזי הוא זה שעובר על הכל ומאשר.
אגף מודיעין – הלקחים התמקדו יותר באחריות של ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין. ראש אמ"ן נפרד מהתפקיד המסורתי שלו כ"מעריך לאומי" והוסמך באופן מוחלט על-ידי הרמטכ"ל כאחראי הבלעדי לאורך כל שדרות הפיקוד, מרמת המטכ"ל ועד רמת הקמ"ן בחטיבה. הוא הקמ"ן הכלל צה"לי. זו קביעה ללא פרשנויות.
אמ"ן לא יבוא במקום מספן ים, ולא במקום להק מודיעין כולל מודיעין ביבשה. לשם ייעול האופרציה האדירה הזו הוקמה חטיבת הפעלה בפיקודו של תא"ל ניצן אלון שירכז את המידע ויחלק אותו בין הגופים השונים. הרמטכ"ל הטיל את האחריות לסנכרון הזרועות על ראש אמ"צ האלוף טל רוסו. הוא יחליט במקרים רגישים לאן הולך המידע.
אחד הלקחים הברורים שעלה הוא יצירת בנק מטרות לתקיפה שלא יגמרו אחרי מספר ימים בודדים של תקיפה מאסיבית, ואוסף של מטרות לתקיפה שלא יגמרו אחרי כמה ימים של קרבות אינטנסיביים.
עורף צבאי – צמד מילים זה חוזר על עצמו לא אחת בתיק הלקחים העבה. כל מפקד מהרמה האסטרטגית ועד הרמה הטקטית יצטרך לשאול את עצמו כיצד הוא מפעיל את כלל היכולות שלו מרמת ימ"חים, דרך לוגיסטיקה וכלה בעוצמת האש, גם בזמן שהאויב תוקף את בסיסיו וכליו בעורף באמצעות טילי קרקע-קרקע. תרחישים שנראים בימים אלו הזויים נלקחו בחשבון בתרגילים שנערכו השנה.
מודיעין קרבי – במלחמה המפקדים חיכו שהמודיעין יגיע מלמעלה ולא ייצרו את המודיעין בעצמם. המפקדים לא ניסו למצות את היכולות שלהם לאסוף מודיעין בעצמם. התפקיד הקלאסי של פלוגת הסיור הוא להיות עמוד האש לפני המחנה. תפקידם הוא לא להרוג מחבלים, מאחר ובשביל זה יש חטיבה. תפקידם הוא לאסוף מודיעין איכותי ולהעביר אותו אחורה בזמן אמת, כדי שמפקד החטיבה יוכל לקבל החלטות טובות יותר. לא כך היה במלחמה ונושא זה נלמד היטב ותורגל היטב באימונים.
פיקוד ושליטה – ביקורת רבה עולה מהתחקירים על אופן הפעלת המצפ"ע (מוצב הפיקוד העליון), מה היתה רמת המכשור בו ומה היתה רמת הכשירות בתוכו? הנהלים במצפ"ע רועננו, ועודכנו. בנוסף, הוכנסו בו עזרים נוספים שיסייעו לרמטכ"ל לנהל ממנו מלחמה עם תמונה רחבה ביותר.
חיל האוויר – חיל האוויר ביקש וקיבל מלאים עצומים של טילים ופצצות מדויקות, אך עם זאת על-פי שיטת ההפעלה החדשה של צה"ל ייאלצו הטייסים להשתמש גם בפצצות טיפשות שעלולות להביא אותו לידי אפשרות של פגיעה בבלתי מעורבים. מתחקירי המלחמה עולה כי חיל האוויר השתמש באחוז נמוך של פצצות טיפשות מחשש לפגוע בבלתי מעורבים. הנושא נלמד והוטמע היטב באימונים שנעשו בשנה החולפת..
חיל הים – חיל הים עבר חריש מהותי בכל מה שקשור לפקודות ונהלים. צוותי התחקור הפכו כל אבן בספרי הפקודות של החיל כדי להתאים אותו למצב הקיים, ולשלל האיומים שיכולים לצוץ במהלך עימות בזירות השונות. המטרה היא שאף אחד לא יכבה בטעות שלטר או ישכח להרים שאלטר. כמוכן, על-מנת למנוע ירי דו-צדדי וחשש משיבוש מערכות הוסדרה מערכת היחסים בין חיל הים לחיל האוויר מפעילות מערכות העלולות לשבש זו את זו, כפי שנטען במלחמה.
אימונים – שונו המאפיינים עליהם התאמנו החטיבות, הסדירים והמילואים. בשנה הבאה הלוחמים בסדיר יתאמנו בכמות הגבוהה ביותר מ-30% מבשנת 2007, כשהרמטכ"ל כבר הדגיש כי הרף הגבוה לא יבוא על חשבון המילואים. שימוש מושכל בפלטפורמות טכנולוגיות וכמות כוח האדם שיושקע בתעסוקה מבצעית יסייעו לכך.
האימונים החלו בחטיבות והגיעו עד לרמת המטה הכללי. פיקוד צפון תורגל היטב. כך גם פיקוד מרכז שתורגל השבוע ודימה גלי טרור שמתחילים בעזה ומתפתחים לאזור איו"ש וטרור בעורף מדינת ישראל. בקרוב יתורגל פיקוד דרום למספר רב של תרחישים ומתארים. מסת האימונים של חיל האוויר העולה באופן מהותי כדי להעלות את רמת הכשירות כפי ששנים לא התאמן בהתאם וכך גם בחיל הים.
לא כל היחידות התאמנו באש במהלך שנת 2007, אך על-פי הגרף רובם ככולם ערכו אימון טקטי. כעת נקבע כי עד אמצע שנת 2008 יקיימו כולם אימון אש.
לוגיסטיקה רפואה ומרכזים – צה"ל חזר לרמות המלאי לפני המלחמה ואף רכש ציוד מתקדם שלא היה קודם לכן בידי יחידות השדה, או שהיה קיים, אך במספר מצומצם. הרמטכ"ל הנחה להעביר סמכויות מזרוע היבשה לאלר"ם. האלוף אבי מזרחי יקבל זרוע יבשה מקוצצת בלשון המעטה. ובהתאם לכך קבע אשכנזי כי אלר"ם יהפוך לזרוע שאחראית על תחום הלוגיסטיקה מרמת המטכ"ל ועד הרמה הטקטית. בעבור זה הוקמה חטיבת הפעלה באלר"ם. אם ללוחמים בבינת ג'בל יהיה מחסור במזון הכתובת להאשמות תהיה ברורה יותר.
אגף התקשוב – האגף בפיקודו של האלוף עמי שפרן עבר בקפדנות על הנהלים, רענן ותרגל אותם כדי שפקודיו יהיו מוכנים גם בחירום וגם בשגרה לכל תרחיש. גם באגף התקשוב הוקמה חטיבת הפעלה שתהיה אחראית לביצוע משימות "תקשוביות" מהרמה המטכ"לית ועד הרמה הטקטית, גם תוך כדי התקפה על העורף.
בנוסף, הושם דגש בתוך העזרים של האגף, כשהמטרה המרכזית היא ליצור אחידות בין המטוס, הסטי"ל (ספינת טילים), והלוחם בשטח. אותם עזרים, אותה שפה, אותם קודים. כשהלוחם יצביע על מספר בית בדרום לבנון ממנו משרים רקטות, יבינו כולם על איזה בית הוא מדבר.
אמצעי לחימה – צה"ל שיפר את היכולות להתמודד עם טק"ק (טילי קרקע-קרקע) גם בתחום ההגנה וגם בתחום ההתקפה. רכישת אמצעי לחימה מגוונים, רענון של נהלים ופיתוח תוכניות מבצעיות, בהם גם התמודדות עם שמורות טבע וביצוע התקפות יעילות מרחוק ומקרוב, תוך בניית מודלים בפיקוד צפון לצורכי ביצוע המשימה.
קודם לכן התאמנו על מתאר "שמורות הטבע" רק מתוך יוזמה אישית של מפקדים ולא עקב תוכנית זרועית קבועה. כמוכן, הושם דגש על שרידות הרק"מ (רכב קרבי משוריין – א.ב) של יחידות השדה, וכלי הטיס של חיל האוויר. צה"ל רכש מערכות שיגנו על מטוסים שקודם לכן לא היו מוגנים מפני איום טילי נ"מ ומערכות הגנה אקטיביות להגן על רק"מ. כמוכן, הוטמעה מערכת שתדע למפות בזמן אמת את כלל היציאות של הרקטות מדרום לבנון ויציג אותם לרמה המטכ"לית עד הרמה הטקטית.
משפחות שכולות ונפגעים – גם בנושא רגיש זה הוסקו מסקנות. חודדה סוגית הטיפול בנפגעים ובמשפחות שכולות, בין אם מדובר בחללים ממערך שירות סדיר ובין אם מדובר במערך מילואים. במהלך המלחמה נוצרו פערים ביחס של הצבא לחיילים בשירות סדיר ומילואים ובני משפחותיהם, בגלל המחסור במשאבים ואי המודעות של יחידות המילואים, בשל אי המוכנות של יחידות המילואים לתחומים אלו. בהנחיית הרמטכ"ל הושם על כך דגש מיוחד לשוויון מוחלט.
המעקב – 33 תחקירים מטכ"ליים, בהם עשרה נושאים מרכזיים ו-23 תתי-נושאים בעלי זיקה לרמה המטכ"לית שהתרכזו ב-12 קלסרים עברי כרס, תומצתו לחוברת לקחים אחת בת 30 עמודים המוגדרת כ"סודי". כל שלושה חודשים תתכנס ועדה בראשות סגן הרמטכ"ל, האלוף דן הראל, על-מנת לעקוב ולבדוק שאכן העבודה מתבצעת על-פי התוכניות תוך הצגת הישגים נדרשים.
תא"ל דני ביטון שלא ישן ימים ולילות כדי שצה"ל יהיה מוכן טוב יותר למלחמה הבאה, נפרד השבוע מאנשי לשכתו בחטיבת תוה"ד, הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד אלר"ם (אגף לוגיסטיקה רפואה ומרכזים). רגע לפני העזיבה נזכרו הסובבים אותו, כיצד חזר ואמר בפורומים מצומצמים, כי חששו העיקרי שתקציב האימונים לא יישמר, "אני רוצה למסד את הנושא לשיטה. שזו לא תהיה אופנה. כדי שלא נחזור לאיפה שהיינו".
אלוהים ציווה את אברהם אבינו להקריב את בנו האהוב שנולד בדרך נס לאחר שנים של עקרות וזה לא היסס. כל הלקחים שהובאו בפניכם לא יתקיימו אם לא יניחו המפקדים את האגו בצד וייתנו לטובת המערכת לעמוד לפני הכל. האגו, הוא המכשול העיקרי.
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריבלענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
