דמגוגיה בשקל
ניב חכלילי רואה באלי כהן, ממונה על השכר באוצר, דמגוג – שהגיע לכיכר לא כי באמת אכפת לו
כהן עמד מול מצלמות הטלוויזיה באמצעיתה של אחת מהעצרות המרשימות שנראו בישראל אי פעם ולא הציץ אפילו לרגע אל מאחורי גבו, אל עשרות אלפי האנשים שעמדו מאחוריו. הוא גם לא התייחס לסיבה שבגללה הם באו, או לעובדה שכה רבים התאחדו להיאבק למען מטרה משותפת. מטרה שהיא הרבה מעבר לשיפור שכרם שלהם, אלא ביטוי אמיתי של דאגה לדמותה של החברה הישראלית. קריאה של אלפי אזרחים, שהחליטו לא לשתוק ובמקרה, או שלא, הם גם המורים של הילדים שלנו.
אלא שכהן בחר את המטרה הקלה ביותר, בלי להתייחס לנקודות האמיתיות של המחלוקת. הוא פשוט הפנה אצבע מאשימה אל יו"ר ארגון המורים. "ארז פשוט התאהב בשביתה, ולא רוצה שתיגמר", הוא אמר לא רק בהתנשאות, אלא גם בזלזול. את העובדה שיש לו שלוש אחיות מורות הוא לא שכח לציין, כי הרי הסימפטיה שלו מגיעה מהמקום הכי עמוק ורגשי. הנה לכם יופי של דמגוגיה. בבתי הספר צריך להתחיל להעביר שיעורים בנושא.
הפקיד אלי כהן משקף בדיוק רב את המצב העגום שנקלענו אליו, אזרחי ישראל. חבורת העובדים שיושבים במשרדי הממשלה מונו לתפקידם כדי לפקח, לבקר, להסדיר, אבל קודם כל כדי לעבוד בשבילנו, לשרת אותנו. לא דרך ניהול קמפיינים מכפישים של עשרות אלפי עובדים, לא דרך זלזול והשפלה, לא דרך הודעות בלתי פוסקות לתקשורת.
אבל כהן, מי שהיה יועץ בכיר לנתניהו ודובר התאחדות הקבלנים, עושה בדיוק את מה שלמד. דווקא בגלל זה, הראיון איתו צרם כל כך. מולו התראיין מורה צעיר מירושלים שדיבר בהתרגשות על המאבק ועל הרצון לשינוי. כשנשאל, גם הוא, לדעתו על יו"ר ארגון המורים, בחר המורה הצעיר לענות תשובה מורכבת קצת יותר ולהסביר שהגוף שמייצג את המורים מונה עוד כמה חברים ושהוא אישית מאמין בהם. אף אחד לא שאל
אולי הגיע הזמן ללמד בתיכונים גם את תלושי השכר של הפקידים שלנו. אם אתם מעוניינים בשיעור בדמגוגיה, אלי כהן מרוויח מעל 30 אלף שקלים לחודש. יותר שכר ממה שמקבלים ארבעה מורים בעלי ותק יחדיו, עבור חודש עבודה עם מאות תלמידים. יכול להיות שהממונה על השכר ראוי למשכורת השמנה שהוא מקבל, אבל קשה להבין למה הוא חושב שהמורים לא ראויים לשכר מכובד. למר כהן, דרך אגב, בניגוד למורים, צפוי עוד עתיד מזהיר. בעוד שנתיים-שלוש, כשיפרוש מהשירות הציבורי בגיל 40, עם פנסיה משופרת ומובטחת, הוא יפנה לסקטור הפרטי. שם מאות אלפי השקלים שהרוויח בשנה ייראו כמו כסף כיס לעומת המיליונים שהוא יממש.
עוד שיעור חשוב, הוא האופן שבו בחרו לתקוף את המורים. "השכר של המורים גבוה משמעותית מזה של האחיות, העובדים הסוציאליים, או המהנדסים", נכתב באיזו רשימה של עיתונאית כלכלית בכירה. אנחנו צריכים לשמוח שהיא מצאה את האשמים, במקום לומר כמה מצבם של השכירים במגזר הציבורי (אלה שאינם פקידי משרדים שונים) גרוע, בוחרים שוב ושוב לייצר השוואות מטופשות.
הנה הצעה מהפכנית: להעלות מיד את שכר העובדים הסוציאליים, האחיות, המהנדסים והמורים, בעשרות אחוזים. מאיפה ניקח את עשרות האחוזים האלה? מקיצוץ מיידי של עשרה אחוזים בשכרם של כל הבכירים בשירות הציבורי. עשרות האלפים שהגיעו אתמול לכיכר, באו לדרוש את מה ששייך ומגיע להם: שכר ראוי, כבוד לעיסוקם ולזכויותיהם, חינוך איכותי לכולם. השאלה היא, האם הם יכולים לנצח את התרבות הדמגוגית השלטת.
נא להמתין לטעינת התגובות
