מילואימניק וירטואלי
ממשלת ישראל הודיעה בתדהמה על דחיית חוק המילואים. צ'לו רוזנברג על הקשר ביטחון-חינוך
ממשלת ישראל הודיעה בתדהמה שחוק המילואימניקים יידחה פעם נוספת. הובטחו הרים וגבעות, ולבסוף קיבלו המילואימניקים, אלה שעדיין מצדיקים את התואר הזה, את אותה בשורת איוב: האוצר לא מסכים. נו, ומה חשבתם שהאוצר יסכים?
ממשלת ישראל, ולמען האמת גם קודמותיה, קיבלו החלטה אסטרטגית להפריט הכל, כולל את המדינה כולה, ולמוכרה לכל המרבה במחיר. סוחרים ממולחים שקנו את מניותיה של המדינה, מספסרים בעתידה של מדינת ישראל.
הקורא האינטליגנטי ישאל ודאי אם יש מהו הקשר בין שביתת המורים לבין חוק המילואימניקים שנדחה? הבה ננסה לבחון אם אכן יש קשר.
כמעט שבעה שבועות המורים שובתים למען הצלתה של מערכת החינוך, אשר מזמן נפחה את נשמתה והיא מונשמת מלאכותית. אין שביתה יותר צודקת משביתת המורים והמרצים. מזה שנים, מדינת ישראל הוציאה "חוזה" להרוס את החינוך והשכלה בישראל. דומה שהכל נאמר, אך בכל זאת עוד זווית ראייה. למסע השיסוי כנגד המורים העל-יסודיים הוציאה ממשלת ישראל את מיטב הארסנל הנמצא ברשותה כדי לדכא את המורים. מלעיזים ומומחים להרעלת הבערות של בחברה הישראלית עובדים שעות נוספות בשירות שולחיהם.
מה לא עושים כדי להכשיל את השביתה? מאיימים על המורים כגנגסטרים העלובים ביותר, מנסים לשבור את השביתה בשם אידיאלים נלוזים וערכים פסולים. הם, אותם עלובי נפש המתקראים מנהיגים, קוראים למורים לחזור ולחנך את דור העתיד, ללא תמורה, ללא תנאים וללא תשתית ראויה. לא ניתן לחלק אחרת את ה"עוגה", כך טוענים הנבחרים, וצדקתם עמם. לאחר שהם מחלקים ביניהם את העוגה, מה יוותר לאחרים.
כמו שמנהיגינו לא מבינים את הצורך במערכת חינוך איתנה, כך הם מתעלמים מן המציאות העגומה של השירות בצה"ל. רק לפני חודשים ספורים כל התקשורת הישראלית
נתוני הגיוס לשירות חובה הם קשים ביותר. רק לפני ימים ספורים נתבשרנו על ירידה של כ-30% בגיוס הנוער לשירות חובה. המצב בקרב המילואימניקים, כנראה, הרבה יותר גרוע. רק מי שלא חי בישראל לא יודע כמה מעטים הם המילואימניקים המשרתים בפועל. רובו של ציבור המילואימניקים מדיר את רגליו מחובתו משום שבהביטו למעלה, אל המנהיגים, הוא רואה חבורה של פוליטיקאים ציניים המתנהלת על-פי משבי הרוח של החורף שעדיין לא הגיע.
מדוע לשרת כאשר הערכים הבסיסים של ישראל, של סולידריות, של דאגה לחלש, של חינוך טוב לילדים, של פרנסה בכבוד, הפכו למצרך נדיר במדינה. מורה שובת לא בשמחה ייצא למילואים כשהוא יודע שמשאיר מאחוריו משפחה שאף אחד לא דואג לה. מי שהחליט להפריט את החברה כולה, מן הראוי שיישא בתוצאות. הבעיה היא שהם לעולם לא יתנו את הדין על כך. לכן, אותם מילואימניקים שעוד משרתים מתוך אידיאלים נשגבים שהפכו לנחלת המעטים במדינה, עלולים חלילה להישבר גם הם.
ארגוני המילואימניקים המשרתים לא מאמינים, ובצדק, לממשלות ישראל בשנים האחרונות. כל ההבטחות היו לשקר וכזב ולאחיזת עיניים. המילואימניקים הללו, בין אחרוני הפטריוטים האמיתיים של ישראל, מולכים שולל על-ידי חבורה של ציניקנים חסרי כל עוגן מוסרי.
על ישראל לחזור לימי הבראשית שלה, לתקופת בן-גוריון. למרבה הצער, כנראה שבן-גוריון מתהפך בקברו. אין מי שיראה את הכיוון, אין מי שידאג לביטחון ישראל ולחינוך ילדיה. מי שלא מבין שיש קשר הדוק בין ביטחון ישראל לבין השכלה וחינוך, הרי הוא כסיל, או לחילופין, הוא שר בממשלת ישראל.
יש לומר את האמת לציבור ולא להסתתר מאחורי מילים יפות. ממשלות ישראל רוצות מערכת חינוך זולה שתשמש שמרטפית של ילדינו עד הגיעם לגיל הגיוס. מנהיגינו ואלה התומכים בהם, לא זקוקים למערכת החינוך הפורמלית. הם ישלחו את ילדיהם ללמוד במוסדות היוקרתיים ביותר. הכסף לא משחק אצלם תפקיד, ולכן, מדוע שיהיה אכפת להם ממה שקורה היום. כך לגבי המילואימניקים גם. המנהיגים בונים על הפטריוטיות של אזרחי ישראל, אלא שהם לא רוצים להודות שזן זה הולך ונכחד, עד שיהפוך לוירטואלי לחלוטין.
הטבות למילואימניקים הן המינימום שממשלת ישראל יכולה לעשות כדי להוקיר להם תודה. אך האמת היא, שגם ההטבות לא תעזורנה לתיקון המצב. רק מהפכה רבתי בצה"ל, בין אם במבנהו, ובין אם בתפעלו, יכולה להיות הפתרון. כל הפתרונות האחרים הם מבחינת אחיזת עיניים של הציבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
