אל תתנו להם רובים
מתי שמואלוף חושב שבמיוחד במזה''ת עלינו להתחיל לאמץ קודים סביבתיים, חברתיים המביטים לעתיד זה בחשיבה אזרחית-חברתית ולא בחשיבה מיליטריסטית
בפוליטיקה הפנים-ארצית היא מבקשת להקים עוד תחנת פחם בעיר אשקלון. פעילי גרינפיס טוענים כי "תחנה זו שורפת פחם מזהמת את האוויר, הים, הקרקע ומי התהום. מלבד הנזק המקומי, הפחם הינו הגורם העיקרי לשינויי האקלים".
הממשלה ממשיכה לתת חסות למפעלים רבים אשר מזהמים את הסביבה מבלי להיענש (רוב הנחלים ברחבי הארץ מזוהמים). למשל היא מגינה על אנטנות סלולריות בכוח רב ולא באמת בודקת את ההשפעות המסוכנות שלהן לטווח ארוך. ורק לאחרונה התבשרנו בתחלואת סרטן גבוהה בחיפה, בת"א ובבאר שבע.
יתרה מכך, דו"ח אי הצדק הסביבתי לשנת 2007 קובע כי ישראל עדיין מאופיינת בתופעות המזוהות עם מדינות עולם שלישי כהעדר מים זורמים בישובי הבדואים בנגב ובגליל, ניתוקי מים בכפרים ובשכונות עירוניות, העדר תחבורה ציבורית בכפרי הגליל המהווה חסם בפני הצטרפות נשים למעגל התעסוקה ועוד.
האוכלוסיות המוחלשות הן הנפגעות הראשיות של מדיניות זו. באופן העקיף התקציבים שמופנים הן להתחמשות גרעינית, כימית וביולוגית לא פוסקת יכלו להאכיל לא מעט ילדים ולשכן אותם בדיור ציבורי מוקף בשירותי בריאות ורווחה מתאימים. נייר עמדה שהוצג בכנס שנערך בעיר רודוס, יוון, בחודש האחרון: "פרוטוקול שיתוף פעולה ליצירת ארגון גג בשם: "ים-תיכון נקי מגרעין ומנשק להשמדה המונית" (Mediterranean No Nuclear Neighborhood – MN³) לא קיבל שום התייחסות ציבורית רצינית ונדמה כי אנו חיים מחוץ לזמן ה"סביבתי"
שיתוף הפעולה של ישראל עם התעשיינים ודחיית חזון סביבתי-חברתי (הישענות על כוח צבאי גרעיני) לא רק מכלה את משאביה, אלא שהוא פוגע בזכויות עובדים והאזרחים בתוך ישראל. כל מפעל שמזהם גורם לנזק בלתי הפיך לסביבה ופוגע גם בעובדיו. מחלות ורמת תחלואה גבוהה מורידים את רמת החיים. במדינה שבה הפערים בין עשירים לעניים הולכים וגדלים, היכולת להתגונן בפני נזקים סביבתיים, הן כעובדים והן כאזרחים היא קטנה ביותר. וכך נגרמת פגיעה אמיתית באיכות החיים של אוכלוסיות רחבות בישראל.

אני מציע שמדינת ישראל תהווה דוגמא חברתית (ולא גרעינית), סביבתית אמיתית לשכנותיה. כך היא תציע פיתרון אחד לבעיות האנרגיה האזוריות, למשל ע"י שימוש באנרגיות חדשות ויעילות, בהתאם להצעת גרינפיס: "ישראל צריכה ויכולה להשתמש בפוטנציאל אנרגיית השמש של ישראל הינו בלתי נדלה ומחובתה של הממשלה לאמץ טכנולוגיות לייצור אנרגיה מתחדשת, בד בבד לנקוט בצעדים לשימור אנרגיה."
בעולם של משאבים מוגבלים, ובמיוחד במזרח התיכון בריקמה העדינה שבתוכה נמצאת ישראל, עלינו להתחיל לאמץ קודים סביבתיים, חברתיים המביטים לעתיד זה בחשיבה אזרחית-חברתית ולא בחשיבה מיליטריסטית.
הסביבה הן בישראל והן סביב לה כבר הולכת ומתכלה. וללא מדיניות מתאימה של שימוש במו"מ, במדיניות והישענות על חוק בינלאומי, לא נוכל באמת לצאת מתוך הטירוף האוחז הן את ישראל והן את מדינות ערב המבקשות דווקא להידמות לה.