מוזיקאי איטלקי טוען: פיצחתי את צופן דה וינצ'י
בין הקווים וכתמי הצבע שמשח אמן הרנסנס ביצירתו הידועה "הסעודה האחרונה", איתר בן ארצו המודרני תווים מוצפנים של יצירה מוזיקלית קודרת ברוח הציור
"זה נשמע כמו רקוויאם", אומר מפצח הקוד המוזיקלי, ג'ובאני מריה פאלה, על הלחן שמצא בגוף הציור. "זה כמו פס-קול שמדגיש את ה'פסיון' של ישו - הייסורים שעבר בדרך לצליבה". בראיון לעיתון ה"וושינגטון פוסט" מדגים פאלה באמצעות רפרודוקציה של ציור הקיר על גבי צג המחשב הנייד שלו, כיצד הצפין הצייר מנגינה עלומה בתוך ציורו שלו – ובכך, אולי, הוסיף כישרון נוסף, מוזיקלי, לרשימת מעלליו האמנותיים של מי שמשמש עד היום כאב טיפוס לדמותו של איש האשכולות.
פאלה בן ה-45, מוזיקאי שחי בעיר לצ'ה שבדרום איטליה, החל לחקור את "הסעודה האחרונה" של דה וינצ'י בשנת 2003 – שנת יציאתו לאור של ספרו של בראון, אגב - לאחר ששמע במשדר חדשות ברדיו כי חוקרים מאמינים שהאמן והממציא בן ארצו הצפין יצירה מוזיקלית בציור זה. "לאחר מכן, לא שמעתי על זה יותר", הוא מספר. "כמוזיקאי, רציתי לבדוק את העניין לעומק".
בספר שכתב בנושא וראה אתמול אור לראשונה, פאלה מסביר כיצד לקח אלמנטים מן הציור בעלי ערך סימבולי בתיאולוגיה הנוצרית, ופירש אותם כרמזים מוזיקליים. תחילה הבחין המוזיקאי האיטלקי כי השולחן שעליו סועדים ישו והשליחים מורכב מחמישה קווים, כקווי "חמשה" מוזיקלית, וכי ניתן להתבונן בכפות ידיהן של הדמויות כבתווים – בהתאם למיקומן בין הקווים. מכאן משך פאלה הקבלה סימבולית בין הלחם – שמייצג בנצרות הקתולית את גופו של ישו הצלוב, והידיים – שמשמשות לברך על המזון.

כישרון חבוי של איש האשכולות? ליאונרדו דה וינצ'י בדיוקן עצמי
לחם ושעשועים
אלא שהתווים לא הפכו בדמיונו של פאלה ללחן של ממש עד שהבין שיש לקרוא אותם מימין לשמאל – בניגוד לקונבנציה המוזיקלית, אך באופן החופף להפליא למנהגו של דה וינצ'י להצפין את כתביו שלו. בספרו, "המנגינה החבויה", פאלה מתאר גם כיצד מצא את מה שהוא טוען שהנם רמזים שחושפים את הקצב האיטי של היצירה, כפי שביקש מלחינהּ למסור למבצעיהּ העתידיים, וכן את אורכו של כל תו.
התוצאה היא יצירה מוזיקלית בת 40 דקות בשם "המנון לאל", שהביצוע שלה בעוגב כנסייתי הוא, לטענת פאלה, המוצלח ביותר. פאלה לא התעצל והקליט את המנגינה שמצא באולפן, וכתב ה"וושינגטון
מנהל מוזיאון ליאונרדו דה וינצ'י ו"מומחה ליאונרדו" לכל דבר ועניין, אלסנדרו וסוצ'י, אומר כי טרם הספיק לעיין במחקרו של פאלה, אך ציין כי ההיפותזה שלו "סבירה ואפשרית".
וסוצ'י הוסיף כי בעבר ניסו חוקרים להוכיח כי מיקומי הידיים של ישו והשליחים באותו הציור באים לציין תווים מתוך מזמור גריגוריאני, אך שיבח את פאלה בהשוואה אליהם, באומרו כי עד כה לא ניסה איש לפצח את תפקידן המוזיקלי של כיכרות הלחם.