מובילים להתבהמות
גד שמרון צפה בתוכנית "קרב סכינים" והבין ממי לומד הישראלי להתנהג באופן ברברי במסעדות
נזכרתי באותה ארוחה, במהלך צפייה מקרית באחד מפרקי הסדרה "קרב סכינים". כאן המקום לגילוי נאות: אני נמנה עם אותו ציבור קטן של אזרחי ישראל, שבתגובה לרדידות התוכניות ואורך הפרסומות התנתק חד-צדדית מהטלוויזיה המסחרית. אבל גם סרבן כמוני לא יכול להימלט לחלוטין מחשיפה לשידורים האלה. למשל, במהלך ביקור אצל חברים שבביתם הטלוויזיה ברקע כל הזמן. נתיב עדכון נוסף הוא מפגשים חברתיים, שכן חלק נכבד מה"סמול טוק" בישראל של 2007 הוא על מה היה אמש בטלוויזיה.
נחזור ל"קרב סכינים" ולשובו של זיכרון הפה הפתוח והסכין המתנפנפת. הקטע שיצא לי לראות היה השלב שבו שלושה סלבס (מדובר במשתתפים ובמשתתפות), טועמים את המנות המרהיבות שיצרו השפים המתחרים, ואמורים לחלק להם ציונים. ובאווירת האנינות הזאת, שעבור רבים מהצופים מגלמת את פסגת השאיפות וגם מציגה מציאות שלעולם לא יחוו באופן אישי, צפיתי בסלב ידוע, אורח קבוע על האקרן, לועס בפה פתוח. כמו פרה.
ובניגוד לפרות ששותקות בזמן הלעיסה, הסלב המדובר המשיך לפלוט את התרשמותו מהיצירה הגסטרונומית האנינה שהונחה לפניו, תוך כדי לעיסה קולנית וגדולת מפתח. חשבתי שאני היחיד ששם לב. אך המארחת, שהעידה על עצמה שהיא צופה נלהבת של התוכנית, האירה את עיניי וציינה, שכבר מספר פעמים אחזה בה הבושה למראה התנהגותם של כמה מהסלבס. למשל, "גיבור תרבות" טלוויזיוני שמלקק את הסכין, מכל הצדדים, כמו חתול, תוך מלמול מחמאות. או אורח אחר שרוכן כמו ג'ירפה ומפגין נימוסי שולחן שהיו גורמים התקף לב לחנה בבלי.
שטויות?
נכון שיש כללים רבים ושונים כיצד אוחזים מזלג וסכין. אבל כמה מהווריאציות בנושא, שהציגו סלבריטאי ישראל, אינן מוכרות במדינות מתוקנות. מכיוון שמדובר בתוכנית מוקלטת, סביר להניח שצולמו קטעים נוספים מהזן הזה, אך הם נחתכו בשלב העריכה.
ואני גם יודע שבזה הרגע כמה קוראים אומרים בליבם, "איזה שטויות, מה הוא נטפל לפרטים כאלה קטנים". אז זהו, שזה לא שטויות. אין מה לעשות, גם נימוסי שולחן הם חלק
מתרבות. ובסוגיה הזאת ישראלים רבים, גם כאלה שנוסעים לחופשת סקי באלפים ולקרוז בים הקריבי, מתנהגים, ואין מילה אחרת, כמו ברברים. לא מאמינים? השקיפו סביב בפעם הבאה שאתם באירוע אכילה, מכל סוג, החל מארוחה משפחתית, דרך מסעדה עממית ועד למסעדת יוקרה.
נכון, מדובר בפרט קטן. נימוסים והליכות שולחן. אבל כל החיים מורכבים מפרטים קטנים, שבסוף מתחברים לשלם אחד. והשלם הישראלי מאוד לא מושלם.
נא להמתין לטעינת התגובות
