סרח עודף
חוק ההסדרים היה אמור להיות חד פעמי, אבל עוות ונותר כבכל שנה. אבי דבוש במכתב פתוח לח"כים
הנה חלפו עברו פגרות הקיץ והחגים, והגיעו "אחרי החגים". מושב החורף של הכנסת ה-17 מתחיל ואיתו משימה פרלמנטרית מרכזית אחת: אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2008. בשנים קודמות זה היה זמן לבלוב המשברים הקואליציוניים והפלות הממשלה, בכפוף למנוף החוקי המביא להתפזרות כנסת, באם לא אישרה את תקציב המדינה. נדמה שיהיה לנו שקט מן הגיזרה הזו, במושב הנוכחי.
ודווקא בעת כזו של "עסקים כרגיל" זו ההזדמנות להתפנות לנושאים המהותיים. "חוק ההסדרים למשק" הוא בהחלט עניין כזה. חוק ההסדרים נולד כחוק חד פעמי, בעת משבר כלכלי ובמסגרת תכנית החירום הכלכלית ב-1985. אז הוא כלל כמה עשרות סעיפים שנגעו לתוכן תקציב המדינה, קיבל הסכמה שבשתיקה מצד הסתדרות העובדים, זכה לעיקום אף מצד משרד המשפטים, אבל יצא לדרך, נישא על כנפי ההבטחה לעצירת האינפלציה הדוהרת והכלכלה הישראלית המתרסקת.
מאז ראתה הכנסת עשרות חוקי הסדרים, המוגשים שנה בשנה לצד הצעת תקציב המדינה. מסגרת החוק זכתה לגינויים חריפים מצד בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ואחרים, ועדיין אתם חברי הכנסת מקטרים נגדו ומצביעים נגדו בשבתם בספסלי האופוזיציה ולוקים בעיוורון מוסרי כחברי קואליציה, המרימים ידם בעדו.
חוק ההסדרים הולך וטופח, עם השנים, בהתאם לכלל "גדול הוא יפה". כיום הוא מחזיק קרוב ל-200 סעיפים, הכוללים מאות רבות של החלטות. רבות מן ההחלטות אינן נוגעות כלל לתקציב המדינה לשנת 2008, המוגש במקביל לחוק ההסדרים. החוק לא משאיר פינה אחת בחיינו במנוחה: מעיכוב עדכון שכר המינימום, דרך זירוז העסקה קבלנית במשרדי ממשלה, הפרטת מעונות למפגרים, קיצוץ תקציבי בריאות, קידום הפרטת שירותי המים והביוב שלנו, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, קיצוץ בתקציבי הגנת הסביבה ועוד ועוד. רשימה ארוכה ומפוארת, מבית היוצר של אגף התקציבים במשרד האוצר.
כל סעיף שכזה הוא למעשה הצעת חוק, שברגיל אמורה היתה לעשות את מסלול החקיקה, המבוסס על איזונים ובלמים, בין הרשות
בניגוד לחקיקה ראשית רגילה, כל סעיף חוק הסדרים יונח בפני חברי הכנסת, עם עוד מאות סעיפי חוק, ימים ספורים לפני קריאה ראשונה. הוא יזכה להצבעה גורפת ואחר כך יעשה דרכו, לרוב, לוועדת הכספים, שם יאושר בדיון מזורז, לפני קריאה שנייה ושלישית גורפת. כל העת יעמוד שוט הקואליציה מעל ראש חבריה. שכן אי אישור התקציב, משמעו פיזור הכנסת לפני תום מלוא כהונתה.
כמדי שנה בשנה, היערכות ארגוני השינוי החברתי לנושא, כוללת קריאה וניתוח מדוקדקים של טיוטות החוק, ככל שניתן לשים עליהן יד (החוק לא מצטיין בשקיפות כלפי המצביעים עליו, לא כל שכן כלפי הציבור), כל ארגון ותחום פעילותו. לאחר מכן כוללת הפעולה ריצת אמוק לכל ועדה, יו"ר וח"כ אפשריים, על מנת לצמצם את נזקיו. במקרה הטוב, בשוך ערפל הקרב, החוק משיל מעליו כמה עשרות סעיפים וזוכה לתיקון כמה עשרות אחרים. כל אילו זכו לכינוי "עיזים", על שם הסיפור החסידי המפורסם, שהוכנסו לשם רק על מנת לאפשר את העברת הסעיפים האחרים ("קרנפים"?) ללא התנגדות רצינית.
השנה התאגדו ארגונים ליצירת מהלך מרוכז לביטול מסגרת חוק ההסדרים. שהרי אם "המדיום הוא המסר", יש לפרוץ את מסגרת חוק ההסדרים ולהניח לכל חוק ללכת בדרכו השפויה יותר, לקריאה הראשונה בזמנה, לדיון בוועדת הכנסת בה יושבים המומחים לנושא החוק ולקריאה שנייה ושלישית, ללא הסדר שלא מאפשר עיון ובחינת החוק לגופו. יגיעו הסעיפים שעניינם בריאות לוועדת הבריאות, אלו שעניינם רווחה ופגיעה בקצבאות לוועדת הרווחה, אלו שעניינם פגיעה בהגנת הסביבה לוועדת פנים והגנת הסביבה וכך הלאה.
מהלך כזה יחזק יותר מכל את הדמוקרטיה הישראלית ויאושש את מעמדה של הכנסת, כרשות מחוקקת ורשות המבקרת את פעולות הרשות המבצעת ולא נותנת להן גיבוי אוטומטי, משולל שיקול דעת. האתגר הזה עומד לפתחה של הכנסת ה-17 במושב הנוכחי. הוא, יותר מכל, יקבע את הציון אותו אנו, כאזרחים, ניתן לכם, חברי כנסת נכבדים, בסיומו.
הכותב מרכז, מטעם שתי"ל, את פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים
נא להמתין לטעינת התגובות
