12 שנה לרצח: חוזרים לכותרות העיתונים
רצח רה"מ יצחק רבין עורר תדהמה בקרב האזרחים בישראל, שנצמדו לכלי התקשורת כדי לנסות ולהבין את הטרגדיה שפקדה את העם. כל כותרות 'מעריב'
- אירועי יום הזיכרון לרצח רבין
- רבין: מר ביטחון או איש שלום?
- פרס: היסטוריה לא תסלח לרוצח
- חשבון הנפש של נוער הנרות
את חודש אוקטובר 1995 מקדיש רבין ברובו לפגישות שגרתיות. לקראת סוף החודש הוא יוצא לביקור רשמי בארה"ב, במהלכו הוא משתתף בעצרת חגיגית לציון 50 שנה לאו"ם. במקביל, הוא נועד עם חוסיין מלך ירדן וכן עם בכירים בממשל האמריקני, בפעם האחרונה בחייו.
ליל ה-4 בנובמבר 1995. שלוש יריות בעצרת המרכזית למען השלום בכיכר מלכי ישראל, ומדינת ישראל שוקעת בהלם, שמתחלף מאוחר יותר באבל כבד. כותרות העיתונים בבוקר למחרת זועקות, לבן על גבי שחור: "רבין נרצח".
לצד תמונתו האחרונה של ראש הממשלה לשעבר, במהלך שירת "שיר השלום", נכתבות המילים הבאות. "הלם וזעזוע בישראל ובעולם כולו: צעיר איש הימין הקיצוני, יגאל עמיר, רצח את ראש הממשלה ביריות אקדח בתום עצרת השלום".

יום לאחר הרצח, יום אבל לאומי במדינת ישראל. ארונו של רבין הוצב בחזית משכן הכנסת, ומאות אלפי אזרחים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לראש הממשלה. "כל

"שלום, גיבור שלנו", ספדה נועה בן-ארצי, נכדתו של רבין בטקס הלווייתו של ראש הממשלה. עשרות מנהיגים מכל רחבי העולם השתתפו בטקס שנערך בהר הרצל בירושלים. נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, פנה לאזרחי המדינה מעל קברו של רבין ואמר: "אני בוכה איתכם. הוא היה לי שותף וחבר".

יממה לאחר הלווייתו של רבין, מתחילים לצוץ סימני השאלה הראשונים באשר לרצח. הכותרות מדווחות שהממשלה צפויה לאשר את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, זאת לאחר שוועדת בדיקה פנימית שכבר הוקמה בשירות הביטחון הכללי מצביעה על ליקויים קשים באבטחתו של רבין. הנתונים הקשים מביאים להתפטרותו של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – שהיתה אחראית על אבטחתו של ראש הממשלה בערב הרצח.

שבוע אחרי הרצח, האלפים חזרו לכיכר. כבר לא "כיכר מלכי ישראל" – מעכשיו זו "כיכר רבין". כרבע מיליון בני אדם התקבצו בלב תל-אביב כדי לציין שבוע לרצח, בכיכר שבה רק שבוע לפני כן עמדו עשרות אלפים ושרו את "שיר השלום" עם ראש הממשלה.

ארבעה ימים חולפים, וגם הרוצח חוזר לכיכר, הפעם – כדי לשחזר את הרצח. "תחת מטר גידופים שיחזר עמיר את ההתנקשות: בדם קר, מטווח אפס", נכתב בכותרת העיתון. למול עיני חוקרי המשטרה שיחזר יגאל עמיר את צעדיו בליל הרצח, מהרגע בו הגיע לכיכר ועד הרגע בו סחט את הדק האקדח.

שבועיים לאחר הרצח, ועדת החקירה הממלכתית פותחת את דיוניה ושומעת את עדותו של כ' (כרמי גילון), ראש השב"כ דאז, שמגלה: ראש הארגון הקיצוני אי"ל, אבישי רביב, היה סוכן שב"כ מושתל שכינויו "שמפניה". רביב, שתפקידו היה לחשוף קיצונים בשורות ארגוני הימין, הכיר את עמיר, אך לא ידע, או לא דיווח, על הכוונה לרצוח את רבין.

כחודש לאחר רצח ראש הממשלה, מדינת ישראל מביאה לדין את הרוצח ושותפיו. "מדינת ישראל מאשימה – הוגשו כתבי אישום נגד יגאל עמיר, אחיו חגי ודרור עדני" – מבשרת הכותרת. מכתב האישום עולה כי "שלושת הנאשמים תיכננו לרצוח את רבין ברובה צפלים, בפצצה או בטיל לאו". במקביל, התקבצו עשרות סביב קברו של רבין בהר הרצל בירושלים, במלאת 30 לרצח.
