ללכת שבי אחרייך
מרכיב יסודי בתולדות התיישבות היהודים בארץ ישראל הוא שהם אינם ילידי הארץ, אלא עולים אליה, יורשים אותה, רוכשים אותה או כובשים אותה. אברהם מול עפרון, יצחק מול אבימלך, יעקב מול שכם, יהושע מול שבעת העממים, שבי ציון כנגד הכותים, ושוב, בזמננו. הרב יהודה ברנדס על פרשת לך לך
המפרשים שואלים: מדוע לא סיפרה התורה את הרקע לצווי, את קורותיו של אברם בחרן, את פרשת מאבקו באלילי תרח ובנמרוד? תשובתו של רש"י מזומנת עוד מן הפסוק הראשון בתורה: התורה לא באה לספר סיפורי האבות, אלא את סיפורה של ארץ ישראל. "היה לו להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם ... כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים".
ואכן, פרשת לך לך ומעשיו של אברהם אבינו המתוארים בה סובבים סביב ענייני ארץ ישראל. אברם הולך אליה, מהלך בתוכה, יוצא ממנה ושב אליה. תוך כדי כך הוא זוכה להבטחות חוזרות ונשנות מפי ה' שבארץ תהיה לו ולזרעו. אולם, בין מסעותיו של אברם ובין הבטחותיו של הקב"ה, הולך ונפרש לעיני הלומד גם אופיה של הארץ הזאת. ומסתבר, שהוא אינו פשוט כלל ועיקר.
הבעיה הראשונה: רעב בארץ, המאלץ את אברם לרדת לארץ מצרים. ארץ ישראל איננה כארץ מצרים המושקית כגן ירק. היא תלויה בכל עת בחסדי שמים. רק חבל ארץ אחד מוזכר כ"כולה משקה", אבל זוהי ככר הירדן, שהפכה שממה במהפכת סדום. המתח בין בצורת וגשם הוא מיסודות הקיום של יושבי ארץ ישראל, והוא מונח ביסוד כל תורה השכר והעונש בישראל: "אם שמע תשמעו - ונתתי גשמיכם בעתם".
הבעיה השניה: מגבלת השטח: יש ויכוח בין רועי אברם ורועי לוט, וברקע עומדים גם יושבי הארץ הכנענים, שלא נסתלקו ממנה "ולא זכה בה אברם עדיין". ארץ ישראל איננה ארץ רחבת ידיים ועתירת משאבים טבעיים. לעולם ייאלצו היושבים בה לתכנן כלכלתם ולחלק את אוצרותיה במידה נבונה, שאם לא כן ייאלצו לרעוב, או להלחם על זכות הקיום בה.
הבעיה השלישית: המיקום הגיאופוליטי: ארץ ישראל נמצאת בשדה המערכה של עמים גדולים השוכנים מצפון, ממזרח ומדרום-מערב לה. מלחמת ארבעה המלכים את החמישה היא דגם למה שעתיד לקרות בארץ הזאת בכל הדורות: מצרים עולה צפונה, ארם, אשור, בבל יורדות דרומה. כך בזמן המקרא. גם בימי בית שני הארץ נמצאת בעין הסערה: בין פרסים ליוונים, בין בית תלמי ובית סלווקוס, בין רומא ופרס, ועוד. וכך נמשכים הדברים עד הימים האלה: צלבנים מול מוסלמים, אנגלים מול תורכים, סובייטים מול אמריקאים. וכעת ממש: האיסלם
הבעיה הרביעית: נודעת לאברם בברית שבו הובטחה לו ארץ ישראל באופן רשמי, ברית בין הבתרים. "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארע מאות שנה". מסבירים המפרשים, שעניין הגלות הוכנס לתוך פרשת ברית הארץ מפני שהוא תנאי הכרחי ומקים לנחלת הארץ. הגלות היא תנאי בעיצובו של עם ישראל, ולא תקלה שאירעה בגלל חטא מסוים. שהרי הגלות הובטחה עוד לפני שחטאו הגולים בחטא כלשהו. בעצם, מרכיב יסודי בתולדות התיישבות היהודים בארץ ישראל הוא שהם אינם ילידי הארץ, אלא עולים אליה, יורשים אותה רוכשים אותה או כובשים אותה. אברהם מול עפרון, יצחק מול אבימלך, יעקב מול שכם, יהושע מול שבעת העממים, שבי ציון כנגד הכותים, ושוב, בזמננו.
הבעיה החמישית: המאבק הפנימי על ירושת הארץ בין בניו של אברהם: ישמעאל בן האמה, ויצחק בן הגבירה. גירושיה של הגר קשים לאברם. ישמעאל אף הוא בנו, והוא מתפלל "לו ישמעאל יחיה לפניך". אמנם, בסופו של דבר מקבל אברהם את הצו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", אולם המתח עם ישמעאל לא יפוג בנקל. ישמעאל, שלא ככנען, איננו בן מקולל ואיננו עבד עבדים. כבנו של אברהם יש לו זכות עמידה מסוימת, ויצחק ובניו צריכים למצוא את הדרך להתמודד עם מעמדו של ישמעאל.
סיפורו של אברם בארץ כנען מלמד אם כן שארץ ישראל איננה סיפור פשוט. לא בכדי נדרש ספר שלם כדי לברר את עניינה של הארץ ומקומו של העם בה. הקשיים שעתידים להיתקל בהם רבים הם, ולפיכך יש להודיע עליהם מראש וללמוד איך להתמודד עמהם. לא רק עם טענות העמים האחרים, גם עם הקשיים העצמיים של הארץ. "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" - אפשר לפרש, שהקב"ה הסביר לעם ישראל את מעשיו כדי לתת להם כח לקבל את נחלת הגויים ולהפכה לארץ ה'.
הרב ד"ר יהודה ברנדס עומד בראש בית המדרש, מכללת רוברט מ' ברן, בית מורשה. לאחרונה ראה אור ספרו "מדע תורתך", שיעורים שנלמדו בבית מורשה על מסכת כתובות, בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים
נא להמתין לטעינת התגובות
