ראשי » חדשות » ברנז'ה » פרסום ושיווק

"בסך הכל אנחנו מבסוטים"

המינוי של יצחק טוניק למפקד גלצ לא מפתיע, לא מרגש ולא מלחיץ את אנשי התחנה הצבאית. גולן יוכפז שמח, מיכה פרידמן טוען שתוקן עוול היסטורי וחושב על שינויים. והצעירים? הם רצו את גיל עומר

"משפחת גלי צה"ל מברכת את יצחק טוניק לרגל כניסתו לתפקיד מפקד גל"צ" - זו לשון ההודעה שקיבלו חיילי התחנה הצבאית אתמול בבוקר בעקבות מינויו שליצחק טוניקלתפקיד המפקד החדש של גלי צה"ל.

טוניק, בן 54, עורך "במחנה" לשעבר וראש אגף לקשרי עיתונות בדובר צה"ל, מונה ביולי האחרון לתפקיד ממלא מקום מפקד התחנה לאחר עזיבתו של אבי בניהו ומינויו לתפקיד דובר צה"ל. בעבר שימש טוניק כממלא מקום מפקד התחנה במשך שנה ושבעה חודשים ובסופו של דבר הועדף בניהו על פניו. טוניק גבר על אלדד קובלנץ, אלי קמיר וגיל עומר. מקורבים לשלושת המועמדים מספרים כי הם קיבלו זאת בהבנה וויתרו על שלב האבל. חלקם אף התקשר לברך את המפקד החדש.

"אני חושב שהמינוי הוא ראוי מאוד והוא כבר היה ראוי לפני שש שנים כשהוא היה מועמד ותפקד בפועל כמפקד", אומר העיתונאי הבכיר והוותיק מיכה פרידמן אשר מגיש את יומן הבוקר של התחנה. "נעשה לו עוול אישי לפני הרבה שנים על-ידי אותו אדם עצמו שמינה אותו אתמול. נעשה צדק ואני שמח שבניהו תמך במינוי. אפשר לומר שתוקן העוול", הוא מוסיף.

גולן יוכפז, מי שבעצמו הגיש את המועמדות לתפקיד ובאופן מפתיע לא הצליח להשתחל לשלישייה עלייה המליצה ועדת האיתור שמח לא פחות: "אני באופן אישי שמח מאוד על מינויו של טוניק. הוא מביא איתו שני יתרונות מרכזיים לתפקיד: היכרות מעמיקה עם התחנה, מורכובויותיה הפנימיות והחיצוניות והדבר השני הוא הבנה בתוכן. מעבר לכל הוא אדם שנעים לעבוד איתו, מנהל הגון ואיש שאוהב באמת את גלי צה"ל ואנשיה". רזי ברקאי סירב להגיב והסתפק באיחולי הצלחה בלבד.

העיתונאים הצעירים יותר בתחנה, כאלה שעדיין שם במסגרת שירותם הצבאי וגם כאלה שנשארו לעבוד שם כאזרחים, שמחים גם הם, אבל קצת פחות. "מתוך שלושת המועמדים הוא המועמד הכי טוב", אמר ל-nrg מעריב אחד הכתבים, "אבל כשגיל עומר הצטרף לרשימת המועמדים נעורה בנו תקווה, היו אנשים שרצו לראות אותו מקבל את התפקיד". "הדבר התמוה בכל הסיפור הוא למה מלכתחילה הוועדה לא המליצה על מועמדים בעלי שיעורי קומה ברמה העיתונאית כמו גולן יוכפז או ירון דקל. יש תחושה קלה שהשמות הגדולים באמת נשארו בחוץ", מוסיף הכתב.

"אף על פי שהוא עורך המון שנים את 'רצועת הביטחון' אנשים בתחנה לא יודעים מי הוא", מספר כתב אחר. "הרבה לא מכירים אותו וזה השתנה רק אחרי שהוא התמנה להיות ממלא מקום. אז מה זה אומר עליו? שהוא לא בלט מספיק? מצד שני הוא אדם שקול, ענייני, רגוע ובסך הכל אנחנו מבסוטים".

מה הלאה? גורמים בתחנה סבורים שמבחינת מעמדה של התחנה טוניק יכול לנוח בשלווה על זרי הדפנה שהשאיר לו בניהו. "מהבחינה הזאת הוא רק צריך לשמר את המעמד שבניהו הצליח להביא אותה", אומר אחד העורכים הבכירים המעורבים בתחנה "איום הסגירה כבר לא מרחף מעל התחנה ועכשיו הוא יכול להתפנות לתחומים אחרים ולהשקיע בהם".

אבל המעמד אינו חזות הכל. הדעות בנוגע למהלכים של טוניק בזמן הקרוב בענייני תוכן ולוח השידורים כמעט ולא חלוקות בקרב אנשי התחנה, בכירים וזוטרים כאחד. "יש תחושה שטוניק הוא ממשיך דרכו של בניהו ויש חשש קל שהוא ירצה להשאיר את הדברים כמו שהם, ומבחינתנו זה לא הכי טוב כי יש מקומות שמצריכים שינויים", מספר כתב במחלקת החדשות. "האתגר הגדול של המפקד החדש הוא לבצע רענון קיצוני, לא לפחד לעשות שינויים, לשבור קונספט ולרענן הכל - בזה הוא יימדד", מוסיף כתב אחר.

גורמים בכירים

בתחנה מביעים רצון בשינוי ובהסתגלות למציאות תקשורתית ותרבותית שונה מזו ששררה בימי בניהו הראשונים. "גלי צה"ל היום זקוקה לאיש תוכן, מישהו שינער אבק, שימציא את הגלגל ושיכין את הרדיו לעידן הדיגיטל", טוען גורם בכיר בתחנה.

מיכה פרידמן מזכיר שבתקופות הקודמות בהן היה ההגה בידיים של טוניק לא איפשר לו מעמדו להנחיל שינויים משמעותיים. "בכל התקופה שהוא היה ממלא מקום זה היה כמו לנהוג עם יד אחת קשורה. הוא לא יכול להתחיל מהלך משמעותי כשברקע מרחף סימן שאלה ושיכול להיות שבעוד שבועיים הוא לא יהיה פה", אומר פרידמן.  "טביעת האצבעות שלו על הגוף הזה יימדדו בזה שהוא יעשה דברים חדשים טובים ומשמעותיים וישפיע על קהל רחב ועל דברים חשובים בתחומים שונים. בשביל זה כל העסק הזה נוצר. הוא לא נוצר בשביל עוד אנטנה במקום מסויים, ולכן אני חושב שצריך להתמקד גם ביצירה ובתוכן".

היית רוצה לראות שינויים בלוח השידורים?
"להגיד לך שכל דבר שמשודר בגלי צה"ל הוא לטעמי? התשובה היא לא. כל הזמן צריכים שינויים. אבל קודם כל היא לבדוק מה התפקיד של הרדיו בחיים המודרניים, מה היכולות שלנו להשפיע עליו, לבדוק את עצמנו ואת מעמדנו כשיש הרבה מתחרים מצדדים אחרים. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לקום ולבוא לומר למי אני עמל. התפקיד שלנו הוא להשקיע במשאבים. הרבה פעמים אתה יכול לעבוד על ריק. לכן אני חושב שקודם כל לעשות בחינה מחודשת ואז לעשות שינויים. כל שינוי צריך להיות אחרי עבודת תחקיר ולהיות פתוחים לכל שינוי זה לדעתי התפקיד הכי חשוב שלו. להבין מה היא הצדקת הקיום שלנו? וכרגע אני לא בטוח שלכולנו יש את התשובות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...