איך אומרים תסביך אדיפוס בארמית?
המרכז לפסיכולוגיה יהודית יציע שיטות טיפול ולימוד שלא נתקלתם בהם באקדמיה, אולי בבית המדרש. איתן אורטל היה בפתיחה
פרופ' רוטנברג מסביר כי השפה, עולם הדימויים והמונחים של הפסיכולוגיה המערבית שאובים כולם ממיתוסים נוצריים ופגאניים.
מעבר לפרשנות סמנטית אחרת שייתן פסיכולוג המתמצא במסורת בהשוואה לפסיכולוג שאינו בקיא בה למטופל מעורער המעיד כי "המלאך גבריאל שומר עליו", מדובר לפי רוטנברג בהבדל מהותי.
"לפי מקס וובר (סוציולוג גרמני בן המאה ה-19, א.א), כדי להבין את התרבות והפסיכולוגיה של עם, יש לבחון את הדת הרווחת בו" כך מסביר פרופ' רוטנברג. "כך, למשל, נבחן את התרבות ההודית- מול ההינדואיזם, את הפסיכולוגיה המערבית מול הנצרות ואלי יוון ואת עם ישראל- יש להבין בראי התורה".
אבל מה ההבדל השורשי בין השניים? עד כה נדמה כי פסיכולוגים ישראלים טיפלו במטופלים יהודים ואף מאמינים כראוי? לפי רוטנברג ההבדל הוא עצום. כך הוא מחליף את הגישה הדרוויניסטית, לפיה כל דאלים גבר, בגישה היהודית, לפיה כל ישראל ערבים זה לזה. לפיכך אין בערש תרבותנו את הגישה המשיגנית והאנוכית שהיא מעמודי התשתית של פסיכולוגיה פרויידיאנית.
את המיתוס האדיפלי הוא מחליף בסיפור העקידה- וכך אין כל דור קם להשמיד את יוצרו, אלא אדם ניגש להקריב את פרי בטנו על מזבח האמונה. לסיום מקנח רוטנברג באמירה שהעולם המערבי הרציונליסטי שולל מכל וכל את הפן המיסטי, וכלל אין לו את הכלים להבין או להעמיק בעולמו של אדם שהאל בליבו.
צילום: איתן אורטל, עריכה: דפי פרבמן. לצפייה לחץ כאן:
רוטנברג אומר כי השאלה הטורדת את המשתלמים בתורתו יותר מכל היא האם האמונה היא המפתח לטפל ולהיות מטופל ב "פסיכולוגיה יהודית".
ויש לו גם תשובה: מובן שלאמונה הדתית ולהכרת הספריה היהודית משקל בהבנת הנפש היהודית הדתית ואף החילונית. אך האם יש צורך לעבוד את אלי יוון על מנת להבין ולטפל בתסביך אדיפלי? הדת והתוכן הדתי הם התשתית, אך הנפש היהודית היא הבניין שנבנה עליהם, אומר רוטנברג, ומזמין את השואל להציג את השאלה לאדם חרדי. "הם יזעקו על החילון של מונחי הדת- הרי המהות היא התורה, ולא התרבות פרי מותניה".
"הפסיכולוגיה היהודית מושתת על אידאל הצמצום" מסבירה מיכל פכלר, פסיכולוגית קלינית ובתו של רוטנברג המיישמת את שיטתו בתרפיה. מקור אידאל הצימצום הוא במסורת הקבלית, המפרשת את מעשה הבריאה כצמצום.
פכלר גם מונה את ארבעת היבטי הצמצום:
צמצום בין דורי- שהוא הצורך לכבד אב ואם, תוך כדי השארת מקום לצמיחה.
צמצום בין אישי- שהוא השאיפה לצמצם את ההתעסקות המיותרת במהלכים בין אישיים ולזקק מהם את העיקר.
צמצום תוך אישי- שהוא, בפשטות, להנמיך את הווליום של הרעש הסטטי שמזמזם בין אוזניו של האדם בין ימינו.
וצמצום על אישי - שהוא הפן שבין אדם למקום, וראשיתו הוא קטנות האדם מול ה'.
צמצום אינו מקבל את המשמעות השלילית המתבקשת, אלא משמעות של זיקוק ופינוי מקום לרווחה בנפשנו, כך לפי פכלר.
הפסיכולוגיה היהודית מתייחסת לנפש דרך ארבעת המסננים:
הפשט דומה קצת לפסיכולוגיה ביהייביוריסטית: יש לך בעיה? מצא לה תיקון ישיר. אין כסף? לך לעבוד. אין אהבה? צא ופגוש אנשים. אין מנוחה? פנה זמן שקט.
הרמז הוא האמונה- יש לקבל ולהכיל גם את המקומות בהם אין להיגיון דריסת רגל, ולהקשיב לקול העליון והנפלא מהבנת אנוש.
הדרש דומה לפסיכוטרפיה, או לפי רוטנברג "שילחון": לתהות ולפרש את מעשיך ורגשותיך, עד שתוכל להלחין מחדש את מנגינת חייך.
מהסוד לוקח רוטנברג את המשקל הניתן למילים בספר היצירה. הוא קורא לזה: "נוסחת נגע-ענג". "ניתוק יהפוך לתיקון, ואחר כך אולי לתינוק" אומר פרופ' רוטנברג בקריצה. כך נרכיב מחדש את מעקשי החיים לכדי האושר שבהם. בתעוקה טמון שורש המזור.
באסכולת הטיפול הנרטיבי טמון שורש האנוכיות המערבי, לפי רוטנברג. התפיסה המוטעית היא שהכל נובע ונוצר מהאני, בלי לתת מספיק מקום להשפעת הזולת. כחליפה- מציע הפרופסור את התרפיה באמצעות המדרש והאגדתה. שם התייחסו חז"ל לדילמות יומיומיות ומעבר, והמשלים הטמונים מכילים גם את התשובה לשאלה האישית, אך גם את הפרספקטיבה החיצונית הדרושה לפתרון אמיתי.
וזהו רק קצה הקרחון.כדי להעמיק, מוטב לקבוע תור לטיפול.