הבטחות סובבות כנרת
לקראת סוף עונת הרחצה הוציא החברה להגנת הטבע דו"ח הבוחן אם הליקויים בחופי הכנרת תוקנו. מתברר שרק בניקיון הוכחנו את עצמנו, כל השאר נותר בגדר הבטחה
לקראת תום עונת הרחצה בדקה החברה להגנת הטבע מה השתנה השנה בכנרת. מהבדיקה עולה כי על אף ההבטחות הרבות שניתנו על-ידי הממשלה, כמעט בכל התחומים שנבחנו, ההבטחות נשארו ללא כיסוי.
גישה חופשית לחופי האגם:
סקר שערכה החברה להגנת הטבע מצא כ-120 גדרות שנבנו לחופי האגם בניגוד לחוק. דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2005 קבע: "במהלך השנים הלכו חופי הכינרת ונסגרו, ונחסמה הגישה החופשית לחלקים ניכרים ממנה, משום שלאורך חופיה הוקמו כמאה גדרות המגיעות עד קו המים בתחום האסור לבנייה, המונעות מעבר חופשי לאורך קו החוף. יתרה מזאת, התברר, כי כל חופי הכינרת המשמשים לנופש ולרחצה (פרט לאחד) גודרו גידור היקפי עד קו המים (או בסמוך אליו) בלא היתרי בנייה כחוק...".
הבטחות: שרי הפנים (אופיר פינס, רוני בראון) הבטיחו לפעול להסרת הגדרות ובשנה שעברה אף הוקמה ועדת מנכ"לים שמטרתה פתיחת חופי הכנרת לציבור. במקביל ניתנה הבטחה להגדלת היקף הפיקוח המחוזי על הבנייה, העומד כיום על חמישית משרה (יום בשבוע).
מציאות בפועל: למעט מבצע מתוקשר להסרת כ-15 גדרות שנערך לפני למעלה משנה על-ידי יחידת הפיקוח על הבנייה המחוזית של משרד הפנים, לא הוסרו עדיין עשרות רבות של גדרות אשר ניבנו בניגוד לחוק לאורך חופי הכנרת והמונעים את הגישה החופשית לחופי האגם וההליכה לאורכה. היקף הפיקוח המחוזי נותר מצומצם כשהיה.
שביל סובב כנרת:
החברה להגנת הטבע יזמה את הרעיון של שביל סובב כנרת – שביל הליכה רגלי אשר יקיף את הכנרת ויאפשר את התנועה החופשית לאורך האגם – ואף החלה להוציאו אל הפועל באמצעות קבוצות נוער. לפני כחצי שנה אימצה ממשלת ישראל את הרעיון ואישרה את שינוי מס' 10 לתמ"א 13 למרחב הכנרת וחופיה – שביל סובב כנרת, שמטרתו: "לאפשר יצירת שביל/טיילת רציפה סביב חופי הכנרת בסמיכות לקו המים בתחום 50 מטר האסורים לבניה על פי התכנית העיקרית".
הבטחות: במהלך השנים האחרונות ניתנו הבטחות שונות לתקצב את הפרוייקט ולקחת עליו אחריות על-ידי משרדי ממשלה שונים (הגנת הסביבה, פנים, תיירות, אוצר.).
מצב בפועל: על אף ההכרה בחשיבות המיזם עד היום אף משרד ממשלתי לא לקחת עליו את האחריות להוביל ולקדם את הפרוייקט ויתרה מכך, הוא לא תוקצב על-ידי אף גורם ממשלתי בכלל זה בתקציב המדינה לשנת 2008.
תשלום בכניסה לחופים:
סקר שערכה החברה להגנת הטבע בשנת 2005 מצא כי אין בכל חופי הכנרת חוף מוכרז או מוסדר שהגישה אליו הנה חופשית וללא תשלום. כל זאת בניגוד לחוק הסדרת מקומות רחצה. גם דוח מבקר המדינה משנת 2005 התייחס גם לנושא התשלום בכניסה לחופים ומצא: "....למעשה, בתחומי הרשויות המקומיות הגובלות בכינרת אין לציבור גישה חופשית אל החופים, וברובם ככולם נגבה תשלום
הבטחות: מאז דוח המבקר נזרקו לחלל האוויר הרבה הבטחות לשנות את המציאות ואף הוקם פורום סובב כנרת, הכולל את הגורמים הממשלתיים המעורבים בניהול חופי הכנרת, שגיבש, בין השאר, אמנה לשמירה וניהול חופי הכנרת.
מצב בפועל: מבדיקת החברה להגנת הטבע עולה כי אין כל שינוי מהותי במדיניות גביית התשלום בחופי הכנרת. הגבייה בחופים עדיין שרירותית מחוף לחוף וללא קשר ישיר לרמת השירותים הניתנת. בכל החופים המוכרזים והמוסדרים עדיין גובים תשלום. לאורך חופי הכנרת ישנם בסך הכל חמישה חופים באורך כולל של כ-4.5 ק"מ בהם קיימת גישה נוחה יחסית למים, אולם בחופים אלה נעדרים שרותי חוף (מים שתייה, שרותים...), מחציתם אסורים לרחצה ובשניים מהם צפויים להיבנות בשנים הקרובות מלונות (הדקל ואשלים).
ניהול חופי הכנרת:
ניהול חופי הכנרת מתחלק בין גופים רבים, עובדה היוצרת את העדפת האינטרס הסקטוריאלי על פני האינטרס הכולל, ומציאות המקשה על ניהול חופי הכנרת לטובת כלל הציבור. מבקר המדינה התייחס גם לכך: "מן הראוי אפוא שכל הרשויות הציבוריות הנוגעות לעניין - ובהן המינהל, משרד הפנים והרשויות המקומיות הגובלות בכינרת - יירתמו יחד לשים קץ לתופעה רבת השנים המתוארת לעיל, כדי שאגם הכינרת וחופיו ישרתו נאמנה וכחוק את רווחת הציבור כולו".
הבטחות: בחודש אוגוסט שנה זו עברה בממשלה הצעת החלטה להסדרת חופי הכנרת שמטרתה להביא לניהול נכון יותר של חופי הכנרת על-ידי ריכוז הסמכויות בידי גוף אחד – מנהלת הכנרת המהווה אגף בתוך רשות ניקוז כנרת.
האיגוד יבצע בתחומו את התפקידים הבאים: טיפול בכנרת ובחופיה; ייזום תכנון ופיתוח חופים ומתקנים המשרתים את משתמשי החוף; תחזוקת החופים, ניקיון החופים ופינוי שפכי החופים; פיתוח תפעול ותחזוקת תשתיות לרבות דרכים, מים, ביוב ותשתיות תיירותיות; גביית תשלום בחופים בתשלום המופעלים ישירות על ידי האיגוד; בחירת זכיינים לניהול חופים וגביית תמלוגים מזכיינים אלו; הסרת חסמים פיזיים על מנת לאפשר גישה חופשית לקו המים; טיפול בהשתלטויות על החופים;
9) מתן חוות דעת לגבי תכניות ובקשות להיתר בניה; קידום שביל סובב כנרת; פיקוח על עבירות תכנון ובניה בתיאום עם המינהלת לתאום פעולות אכיפה של משטרת ישראל; פיקוח על השייט והספורט הימי; פיקוח על הדייג בכנרת; פיקוח על איסור מעבר כלי רכב בחופים; טיפול באירועי זיהום לרבות זיהום מים.
מצב בפועל: הצעת החוק המבוססת על הצעת ההחלטה והמיועדת לעבור במסגרת חוק ההסדרים שינתה צורה ובפועל, האיגוד "ריק מתוכן" מבחינת יכולת ביצוע. הכוונה המקורית לרכז את כל הסמכויות בידי גוף אחד – רשות ניקוז כנרת – לא באה לידי ביטוי בהצעת החוק . תפקידי מפתח כמו פיתוח, תפעול, תחזוקה וניהול חופים ופיקוח על עבירות בניה הכולל טיפול בהשתלטויות על חופים והסרת גדרות, כלל אינם בתחום סמכותה של רשות הניקוז, וכלל לא ברור איך והאם יבוצעו. כמו כן, חלק מתפקידי האיגוד שהוגדרו בהצעת ההחלטה, בכלל זה קידום שביל סובב כנרת, נעלמו מנוסח החוק. בנוסף לכך, התקציב העומד לרשות האיגוד מצומצם ואיננו כולל תקציבים לפיתוח תשתיות (ביוב, טיפול בחופים ועוד) ולקידום שביל סובב כנרת.
ניקיון החופים: התחום היחיד בו ניכר שיפור הוא נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים. המשרד להגנת הסביבה הקדיש במסגרת פרוייקט "חוף נקי" כשלושה מיליון שקל לניקוי החופים הבלתי מוכרזים. את הניקיון מבצעים, בין השאר, תלמידים במסגרת תוכניות החינוך הסביבתי של החברה להגנת הטבע.
לדברי ניר פפאי ומשה פרלמוטר, עורכי דו"ח החברה להגנת הטבע, "בזכות המאבק הציבורי בנושא ודוח מבקר המדינה, בשנים האחרונות עלתה המודעות הממשלתית לבעיות הקשות של הכנרת, אולם כל ההבטחות זורמות אל הכנרת - והיא נותרת ריקה. בפועל לא נעשה כמעט דבר בכדי שהדברים ייראו אחרת. גם כשהממשלה החליטה סוף סוף להקים גוף שירכז את הסמכויות ואת הטיפול בכנרת (במקום 19 גופים כיום), במסגרת חוק ההסדרים, הגוף אינו מתוקצב כראוי והוא ריק מבחינת יכולת ביצוע. הכנרת והציבור הישראלי שבעים הצהרות מנופחות, הגיע הזמן לעשות".
נא להמתין לטעינת התגובות
