מאבטח חמוש? לא לכל אחד
המחוזי בת"א קבע כי בסמכותה של המשטרה לאסור על אנשים פרטיים לשכור מאבטחים חמושים
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו שלושה אנשי עסקים, שביקשו לשכור מאבטחים פרטיים מחברת אבטחה, מכיוון שלטענתם עבריינים מאיימים על חייהם. השלושה נענו בשלילה על-ידי נציגי משטרת ישראל ומשרד הפנים, שאסרו על חברות האבטחה לספק להם שומרים חמושים.
יצויין, כי שניים מהעותרים הורשעו בעבר בעבירות אלימות. אחד מהם ישב בכלא ואילו השני נידון לעבודות שירות על תקיפת שוטר וסחיטה ואיומים, ואף נחשד בניסיון רצח. גם העותר השלישי נחשד בעבר בתקיפה, אולם לא הוגש נגדו כתב אישום.
המשטרה הסבירה את התנגדותה למאבטחים חמושים בכך שהם מסכנים את שלום הציבור. בתגובה לעתירה צורף נספח מחוליית ארגוני פשיעה במטה הארצי של המשטרה, שבו נכתב כי יש מספר הולך וגובר של אירועי ירי בהם מעורבים מאבטחים חמושים של עבריינים וכי היו מקרים שאירועים אלה גרמו לפציעתם של אזרחים חפים מפשע ואף סיכנו את חייהם.
בין היתר, מוזכרים במסמך הרצח של מאבטחו של העבריין שמעון זריהן בינואר 2003 וניסיון התנקשות נוסף בחייו של זריהן שהסתיים בירי של מאבטחו לעבר המתנקש, במהלכו כמעט נפגעו אישה ותינוק; הקטטה בין אמיר מולנר לבין יעקב אלפרון במלון "דניאל" בהרצליה, שם שלפו מאבטחיו של מולנר אקדחים בלובי של מלון הומה אדם; והקטטה בין מולנר לניסים אלפרון במסעדת "מפגש הסטייק" בתל-אביב, שהסתיימה אף היא באקדחים שלופים.
בעקבות התקריות התפתח
שלושת אנשי העסקים עתרו נגד הנוהל החדש, אולם השופטת פלפל צידדה בעמדתה של המשטרה. "המשטרה מופקדת על בטחון הציבור, ואם היא הגיעה למסקנה שיש לבחון דרך של צמצום האלימות של אדם כלפי רעהו על-ידי אי מתן 'חומרים מלחמתיים' ברשיון - זו זכותה על פי הדין", קבעה.
השופטת פלפל אף דחתה את טענת העותרים, שלפיה המשטרה מגלה אוזלת יד בהגנה על חייהם, שכן לטענתם היא זו שהפנתה אותם בעבר לשכור מאבטחים פרטיים חמושים. בכך, טענו העותרים יש למעשה פגיעה בערך חיי אדם. אולם, השופטת לא קיבלה את הדברים. "אכן זה ערך נעלה (חיי אדם -ג"ג) ואני נכונה להציבו בראש הפירמידה", כתבה פלפל, "אלא אם כן הפרט נוטל על עצמו במודע סיכוני מקצוע".
השופטת פלפל הוסיפה, כי על בעלי העסקים לשאת בסיכון הכרוך בעיסוקם. "קברניט המשיט ספינה בים, נוטל על עצמו את סיכוני הים, קרי: שספינתו תטבע, אפילו הוא נמצא עדיין במים הטריטוריאליים של ישראל" אמרה. "בעל מאפיה שעובד בה נוטל על עצמו סיכון שיכווה מתנור או שאצבעו תיתפס במכונה. ואפילו ההולך למגרש כדורגל נוטל על עצמו סיכון שכדור יפגע בו".
לדבריה, "כאן המדובר בבעלי עסקים, עסקיהם לא הוגדרו, אבל הן הם והן המשטרה, סבורים שקיים בעסקים סיכון וכתוצאה מכך גם להם יש סיכון של התנקשות פיזית. ובכן זה הסיכון הטמון בעסקיהם, והם במודע נטלו אותו עליהם".
עוד כתבה בהחלטתה, כי אדם החש מאוים רשאי לנקוט באמצעי הגנה פסיביים, דוגמת חומה או רכב ממוגן, אולם הגנה באמצעות מאבטחים חמושים אינה פסיבית, אלא אקטיבית. "אם שני הצדדים ידעו שלאף אחד מהם אין כלי נשק, הדבר עשוי אולי לפתח אצל המאבטחים את אומנויות הלחימה השונות הקיימות, או כישורים פיזיים אחרים, שלא אמורים להזיק או לפגוע בחפים מפשע הנמצאים בסביבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
