צום לא קל ליהודי האחרון באפגניסטן
בכיפה ובלבוש אפגני מסורתי הסתגר בערב יום הכיפורים זבולון סימנטוב, קהילה יהודית של איש אחד, ליממה של תענית בבית הכנסת בקאבול
לקראת כניסת הצום נערך סימנטוב בן ה-49 לציין את היום הקדוש לבדו, בשעה שאשתו ושני ילדיו ביצעו, מן הסתם, הכנות דומות בישראל, אליה עלו ללא אבי המשפחה לפני תשע שנים. "יש לי כל מה שאני צריך ל-24 שעות של תפילה וצום", אמר בשעות הבוקר אתמול, אף שמניין לתפילה, מן הסתם, לא היה לו.
"אני היהודי האחרון באפגניסטן מזה שנתיים", הוא מספר. "כלומר, מאז שיצחק לווין, האפוטרופוס הקודם של בית הכנסת, מת ממחלה, בסביבות גיל 80". הוא מסתובב חבוש כיפה, אך יתר לבושו הוא אפגני מסורתי, ומעיד כי הוא קורא עברית באופן שוטף, אך מעדיף לדבר ב"דארי", ניב מקומי.
סימנטוב סיפר כי אין זה קל לקיים לבדו את מצוות הדת – וביום הכיפורים, בפרט. אף על פי כן, היהודי האפגני תיאר כיצד דאג ברוב תושייה לקבל היתר מיוחד לשחוט בעצמו בשר כשר מרב בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסמוכה שבה קהילה יהודית המונה כ-15 אלף איש.
לוחם טליבאן גנב את ספרי התורה מבית הכנסת
לפני כ-20 שנה עדיין נותרו באפגניסטן כ-20 משפחות יהודיות שחיו בקאבול. במהלך הכיבוש הסובייטי של שנות ה-80 של המאה ה-20, מלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיה ומשטר הטליבאן ששרר באפגניסטן בשנים 1996-2001, היגרו היהודים משם לישראל או למדינות השכנות, כולן רפובליקות סובייטיות לשעבר. בכך הקיץ הקץ על קהילה יהודית ותיקה ששורשיה מגיעים עד למאה השביעית לספירה.
השריד היחיד לאותה קהילה, סימנטוב, התיישב במהלך יום הכיפורים בחלל בית הכנסת ששימש בעבר כעזרת נשים, ושם קיבל מבקרים מבית שכניו המוסלמים, שבאו להפיג את בדידותו במהלך הצום. על קיר עזרת הנשים תלויות גם היום תמונתיהם של
אל הדוכן שממנו נהגו לפנות לקהל הרב והחזן, סימנטוב בוחר שלא להתקרב. דלתותיו של ארון הקודש, הפונה לכיוון ירושלים, פתוחות לרווחה, וספרי התורה עצמם, הוא אומר בעצב, נגנבו בידי לוחם טליבאן לפני שש שנים, כאשר הארגון עדיין שלט באפגניסטן.
"הוא רצה למכור אותם וחשב שיש להם ערך כספי רב", משחזר סימנטוב. "היום אותו איש נמצא בכלא האמריקני לאסירי טרור במפרץ גואנטנמו, ואני מחכה שישוחרר כדי שאוכל לבקר ממנו להחזיר את מה שגנב".
נא להמתין לטעינת התגובות
