מצפון (קוריאה) תיפתח הרעה
רק לפני חודש הסכימה קוריאה הצפונית להקפיא את תוכנית הגרעין שלה. עכשיו נראה כי המדינה הסוררת מימשה איום ישן: יצוא הטכנולוגיה הגרעינית לסוריה
האיום הצפון קוריאני נחשף מאוחר יותר בהערה מינורית, בתוך דוח של הסי.איי.אי האמריקני, שסיווגו הוסר - לפני יותר מארבע שנים. מאז מומשו שני האיומים במלואם: לפני פחות משנה ביצעה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני תת-קרקעי, בצעד נוסף של התרסה נגד ארצות-הברית והעולם. עכשיו נטען, כך לפי פרסומים בתקשורת האמריקנית, שטכנולוגיה גרעינית הועברה מצפון קוריאה לסוריה.
למרות האיומים ולמרות העובדה שקוריאה הצפונית נחשבה לחברה מרכזית ב"ציר הרשע", כך הגדיר בינואר 2002 הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש את המדינות התומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המונית, נאלצו האמריקנים להיכנס למשא ומתן.
השיחות בבייג'ינג הפכו לפורום בינלאומי של שש מדינות - ארצות-הברית, קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית, סין, רוסיה ויפן - שכונה "שיחות ששת הצדדים." במשך ארבע שנים משכו הצפון קוריאנים את הדיונים לסבב אחר סבב.

לפני חודש, לראשונה מאז החל הפורום את פעילותו, הכריזו המשתתפים סוף סוף על פריצת דרך והצלחה מסחררת: קוריאה הצפונית נאותה להקפיא את כל פעילות הגרעין שלה.
למרבה האירוניה, חשיפת המעורבות הצפון קוריאנית בסוריה מעמידה את ההישג הזה באור מגוחך. בעיניהם של אלה הנאבקים בנשק להשמדה המונית, יש רק דבר גרוע יותר מייצור פצצה גרעינית - הפצת הטכנולוגיה ללא הבחנה.
הנכונות של קוריאה הצפונית להפיץ טכנולוגיות אסורות מגיעה משיקולים פשוטים להפליא: כסף. קוריאה הצפונית, אחת
בשעה שקוריאה הדרומית מספקת לכל העולם מכוניות חדישות, מסכי פלזמה ומכשירי די.וי.די, השכנים מצפון מתמחים בטילי קרקע-קרקע, טכנולוגיות צבאיות ומתקנים גרעיניים.
מבחינה זו, הצפון קוריאנים נחשבים לתופעה ייחודית: גורמי מודיעין ישראלים יודעים לספר בהתפעלות לא מוסתרת שתוכנית הטילים הצפון-קוריאנית היא חסרת תקדים. הצפון קוריאנים הצליחו להעתיק טילים סובייטים - למשל סקאדים - ולשכלל אותם, בזמני פיתוח קצרים ביותר.
המהנדסים הצפון קוריאנים היו כה דייקנים, כך שהטילים הבליסטיים נזקקו למעט מאוד שיגורי ניסיון, אם בכלל. בחלק מהמקרים הם החלו בייצור סדרתי של טילים מבלי לנסות את האבטיפוס. כאשר הטילים הצפון קוריאנים הופעלו בשטח - למשל במלחמת איראן-עיראק - הם הוכיחו אמינות גבוהה מאוד.
היכולת הבליסטית של קוריאה הצפונית היא זו שקירבה אותה גם אל הנשק הגרעיני. בתחילת שנות ה-90 נחתם הסכם בארטר בין צפון-קוריאה לפקיסטן: גרעין פקיסטני תמורת טילים צפון-קוריאנים.
באותה העת התמקדה התוכנית הצפון קוריאנית בכור מבוסס פלוטוניום. בעקבות העסקה עם פקיסטן רכשה קוריאה הצפונית טכנולוגיה מתאימה יותר לצרכים צבאיים: העשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות גז. השיטה הזו "זלגה" מפקיסטן גם אל איראן ואל לוב. כבר בשנת 2004 גורמים אמריקנים הביעו חשש שסוריה היתה הלקוחה הרביעית של הטכנולוגיה הזו.

בהסתמך על יכולת הלימוד המהירה של הצפון קוריאנים, קיים חשש ממשי שהמהנדסים שלהם השיגו שליטה גבוהה בטכנולוגיית הצנטריפוגות, וכעת הם יפיצו אותה לכל דורש - ממש כפי שעשו עם הטילים.
חשש נוסף, שכנראה התממש בחודשים האחרונים בצפון סוריה, הוא שקוריאה הצפונית תמשיך למכור את הידע שלה "ללקוחות מזרח-תיכוניים." טילים, או אפילו קווי ייצור שלמים, נמכרו כבר למדינות כמו איראן, לוב וסוריה.
בכל הנוגע לטילים - הקשר הצפון קוריאני-סורי נמשך כבר כשני עשורים. דוחות מודיעין אמריקניים חושפים כי בשנים האחרונות רכשה סוריה מקוריאה הצפונית ציוד וטכנולוגיה שנועדו לשפר את טילי הסקאד מדגמי "סי" ו"די", המגיעים לטווחים של מאות קילומטרים ומכסים את רוב שטחי ישראל.
הצפון קוריאנים סיפקו לסורים מנועים להארכת טווחים וידע בייצור דלק מוצק, המקטין את זמני השיגור של הסקאד. כמו כן, קיבלו הסורים ראשי נפץ המסוגלים לשאת נשק לא קונבציונלי. עדות נוספת לקשר בין שתי המדינות נחשפה לפני מספר שנים בעיתון דרום קוריאני: לפי הדיווח, קבוצת מדענים ומהנדסים סורים ביקרה בקוריאה הצפונית, ככל הנראה בניסיון לרכוש נשק לא קונבנציונלי.
הפרשה התגלתה בעקבות תאונת רכבת שבה נסעה המשלחת הסורית יחד עם מלוויהם הצפון קוריאנים. התקרית, שבה נהרגו עשרה אזרחים סורים, הושתקה לחלוטין הן בסוריה והן בקוריאה הצפונית.