סרבנות בתשלום
יעקב אחימאיר סבור כי הצעתו של הרב דב וולפא לשלם לסרבני הימין מצמידה תג מחיר לאידיאליסטים
מובן שהרב דב וולפא רואה בפקודת הפינוי מחברון, כמו בפינוי מגוש קטיף, פקודה בלתי-חוקית, מנוגדת לחוקי תורה ואפילו חוסר שפיות מצד הממשלה. אפשר אף לגלות אהדה רגשית לתופעת הסרבנות, איש איש לפי נטיית ליבו הפוליטי.
אנשי שמאל, המתנגדים לשלטון ישראל ביהודה ושומרון והכמהים לנסיגת ישראל לגבולות 67' מגלים אהדה, ולו בסתר לב, לאלה המסרבים ליטול חלק במערכת השלטון בפלשתינים. אנשי ימין, לעומתם, אלה מהם המאמינים באחיזת ישראל ביהודה ושומרון, ליבם יוצא אל הסרבנים שסירבו ליטול חלק בפינוי גוש קטיף או בפינוי שתי המשפחות מחברון.
עד כה אפשר היה לחשוב כי הסרבנים פועלים לפי צו מצפונם. הם אידיאליסטים המוכנים להקריב ולשלם את מחיר סרבנותם, על ידי ריצוי עונשם בכלא. והנה, בא הרב וולפא ומחדש חידוש בהלכות סרבנות: הוא קובע תג-מחיר לסרבנים (מימין). תסרבו - תקבלו פרס. 1,000 שקלים תמורת כל יום של מחבוש צה"לי. מה תהא התוצאה ולמה הוא חותר? למעשה, לריבוי סרבנים. בבחינת: תסרבו - תפוצו.
מעתה ואילך, אם יהיה פינוי נוסף משטחי ארץ ישראל ותתגלה סרבנות מימין, יעלה החשד המבוסס כי הסרבנים פועלים לא רק מטעמי מצפון, אלא מטעמי הכיס. לא רק חסידי שלמות הארץ לפי אמונתם יתעמתו עם השוטרים והחיילים, אלא, אולי, גם מי שירצו לקבל תמורה כספית. הרב וולפא גורס כי שיטתו תדרבן את השופטים הצבאיים להרהור שני לפני שישיתו על הסרבנים ימי מחבוש. שהרי לא יבקשו להעניק לסרבנים יחד עם עונש המחבוש גם פרס כספי.
אגב, "ממציא השיטה" הוא תורם אלמוני היושב בחו"ל, לא בחברון, והוא משתף פעולה עם הרב וולפא. אבל מה יחשוב לו ציבור רחב, כאשר יצפה במראות הסירוב, והיה כי
סרבנות הפקודה, מימין או משמאל, הינה רעה בכל מקרה לעצם קיום המדינה: שהרי צבא לא יכול להתקיים אם כל חייל יחליט אם למלא אם לאו אחר פקודה זו אחרת, בתנאי, כמובן, שדגל שחור איננו מתנוסס מעליה. בא הרב דב וולפא, ומוחק כל שמץ של אידיאליזם מסרבנות. הכוונה לסרבנות שמקורה באמונה, במצפון ולא בארנק. וישרי הלב מקרב הסרבנים, אם יהיו כאלה בעתיד, אפשר שיאמרו לרב וולפא ולנדבן האלמוני: אנו מסרבים! למצפון שלנו אין כל תג מחיר.