תוכנית ברק למלחמה בהשתמטות מצה"ל
ברק ובכירים במערכת הביטחון מגבשים שורה של הצעות חוק שינסו להקטין את התופעה: משתמטים לא יקבלו רישיון נהיגה, לא יוכלו לשמש כרופאים, לא יועסקו במשרדי ממשלה, וגם: כלא
ברק, שנתן אישור לתכנית, אף גייס את חבר הכנסת איתן כבל, שפועל בתיאום עם רשויות הצבא כדי להגיש את הצעות החוק לשולחן הכנסת. אחת ההצעות מנסה לגרום לכך שמי שקיבל פטור משירות צבאי בטענה שיש לו בעיות נפשיות חמורות או בשל סיבה הנקראת "אי התאמה" לא יוכל לקבל באזרחות רישיון נהיגה.
כיום בעלי הפרופיל הנפשי מצה"ל צריכים להופיע בפני ועדה של משרד התחבורה כדי לזכות ברישיון, אך בדרך כלל הם מקבלים אותו לבסוף. הצעת חוק נוספת עשויה לקבוע כי מי שלא נמצא מתאים לשירות צבאי לא יוכל לקבל רישיון ממשרד הבריאות לשמש כרופא בישראל או כמטפל מכל סוג אחר, כדוגמת פסיכולוג.
"לא יכול להיות שצעירים שמשתמטים מן השירות בנימוק שהם אינם יכולים לשרת בשום תפקיד, אפילו לא ש"ג, ובזמן שחבריהם משרתים הם מתחילים ללמוד רפואה בחו"ל או בארץ, יטפלו כעבור כמה שנים בחברים שלהם, שהתחילו את החיים כמה שנים אחר כך", אומרים גורמים צבאיים בהקשר להצעה זו. "צריך להיות ברור כי מי שמוגדר כ"בלתי מתאים" לשרת בצה"ל גם לא יוכל לעבוד בארץ כרופא".

שר הביטחון, אהוד ברק. צילום: אי-אפ-פי AFP
ענישה ללא רחמים
הצעת חוק אחרת, תקיפה לא פחות, עשויה לקבוע כי מי שהשתמט מצה"ל לא יוכל להתקבל במשך כל חייו לעבודה במשרד ממשלתי כלשהו ואולי אפילו לא בגופים המועסקים באופן עקיף על-ידי המדינה. הצעה אחרת שנמצאת כבר בתהליכי ניסוח מעלה את האפשרות כי מי שהשתמט משירות צבאי ויהיה לאחר מכן בחייו האזרחיים עצמאי, לא יוכל להשתתף במכרזים עסקיים שתפרסם המדינה.
ומה בנוגע לענישת המשתמטים? בצה"ל מעוניינים כי משתמטים שייתפסו בשקר, ובעיקר חרדים המצהירים כי הם תלמידי ישיבה אך עובדים למעשה בסתר, ייאלצו לשבת בכלא במשך מספר שנים.
הסיבה העיקרית לתוכנית הנוקשה היא החשש הכבד בצה"ל מפני מחסור בחיילים איכותיים שיוכלו לשמש בתפקידי לחימה וביחידות העוסקות במערכים הטכנולוגיים. אלה נדרשים במיוחד עכשיו על מנת לממש את התוכנית הרב שנתית החדשה של צה"ל המכונה "תפן". כמו כן
חוששים בצה"ל מכך שממדי ההשתמטות ההולכת וגדלה תגרום לשאר החיילים לחוש "פראיירים". כך, למשל, מבין ילידי שנת 1989 המתגייסים השנה בצה"ל, כרבע לא יעלו על מדים.
אך בפני יוזמי התוכנית עומדת עדיין הבעיה העיקרית - ייתכן כי חלק מן החוקים המוצעים לא יעמדו במגבלות חוקי היסוד שנועדו להבטיח שוויון הזדמנויות לכל אזרח וחופש תעסוקה. בהקשר לכך טוענים בצה"ל כי המשפטנים הצבאיים מעריכים שמרבית ההצעות שעומדות על הפרק יוכלו לעמוד במבחן בג"ץ.
מצה"ל נמסר אתמול בתגובה כי "צה"ל עוסק בעבודת מטה להתאמת הפרופילים הרפואיים-נפשיים, כך שאלה המבקשים להשתחרר מטעמים מוטיבציוניים ולא בגין מחלת נפש פתולוגית ישוחררו מצה"ל על בסיס התנהגות רעה וחמורה. הוקעת המשתמטים משירות הינה נושא לפיתחה של החברה הישראלית, זאת לצד הדגשת תגמול המשרתים ובדגש על לוחמים".