עשור בלי "מלכת הלבבות"
עשר שנים בדיוק חלפו מאז קיפחה הנסיכה דיאנה את חייה בתאונת דרכים בפריז. nrg חוזר לסיפור שהחל כאגדה אולם הסתיים בטרגדיה שהדיה נותרו עד היום
שעות אחדות קודם לכן, 20 דקות אחרי חצות, יצאה דיאנה ממלון ריץ בבירה הצרפתית יחד עם חברה לחיים, דודי אל-פאייד, ועם המאבטח טרבור ריס-ג'ונס, ונכנסו למכונית המרצדס, בה נהג הנרי פול. מיד אחריהם יצאה קבוצה של צלמי פפראצי על אופנוענים שניסו להשיג עוד תמונות של הזוג.
הרכב נכנס במהירות גבוהה לתוך מנהרת ד'אלמה מתחת לנהר הסיין ולאחר שניות אחדות איבד הנהג את השליטה והתנגש בקיר המנהרה. אל-פאייד ופול נהרגו במקום. ריס-ג'ונס נפצע קשה ודיאנה, שהיתה עדיין בהכרה, נלכדה ברכב ההרוס עם פגיעות פנימיות קשות וחולצה רק לאחר קרוב לשעה. היא הועברה לבית החולים, אך למרות מאמצי הרופאים הנזק היה בלתי הפיך ובשעה ארבע לפנות בוקר נקבע מותה.
הממלכה הבריטית מציינת היום עשר שנים למותה של דיאנה, שזכתה לכינוי "מלכת הלבבות". למרות השנים שחלפו עדיין נחשבת הנסיכה, אמו של המלך העתידי, לאחת הדמויות הנערצות בבריטניה וצלה מאפיל על בית המלוכה רווי השערוריות. גם סיפור מותה של דיאנה עדיין זוכה לכותרות ועל אף שנקבע כי מדובר בתאונה, סיפורי הקונספירציה עדיין נפוצים.
nrg מעריב מחזיר אתכם לסיפורה של הנסיכה, החל מהרומן והחתונה עם הנסיך צ'ארלס ועד המוות הטראגי במנהרה וההתפתחויות מאז.
צילום: רויטרס. עריכה: שלומית חביב
דיאנה פרנסס ספנסר נולדה ב-1 ביולי 1961 בפארק האוס שבאנגליה למשפחה בעלת קשרים אריסטוקרטיים, ומצד אביה היא אף היתה בעלת קשר לאחד מצאצאיו של המלך צ'ארלס השני. גירושי הוריה, בעת שהיתה בת 8, השפיעו רבות על דיאנה שקיוותה כי היא תוכל לזכות בנישואים מושלמים.
אחרי שסיימה את לימודיה, אם כי ללא הכשרה מקצועית, עברה דיאנה ללונדון ועבדה במקצועות שונים, כגון גננת, מנקה ומלצרית. למרות זאת, לא מנע הדבר את תחילת הרומן ב-1980 עם יורש העצר, הנסיך צ'ארלס, אותו הכירה עוד מצעירותה. תחילת סיפור האהבה בין השניים נשמר
בפברואר 1981 התארסו צ'ארלס ודיאנה וב-29 ביולי נערכה החתונה בקתדרלת סנט פול בלונדון. קהל של מאות אלפים הציף את רחובות הבירה הבריטית ועוד מיליונים צפו בשידור הישיר של שיאו של סיפור האהבה כאשר הנסיך בן ה-32 במדי צבא ורעייתו הטרייה בת ה-20 בשמלת כלה לבנה רכבו בכרכרה לעבר הקתדרלה.
פחות משנה לאחר החתונה, ב-21 ביוני 1982, נולד הבן הבכור של הזוג, הנסיך וויליאם - השני בתור לרשת את הכתר אחרי אביו – ושנתיים לאחר מכן נולד בנם השני, הנסיך הארי.
אולם גם התדמית החיצונית של משפחה למופת לא נמשכה זמן רב וכבר באמצע שנות השמונים באו לידי ביטוי ההבדלים בין בני הזוג – צ'ארלס הגמלוני והאפור שאהב סוסים ואומנות לעומת דיאנה הצעירה ואהובת התקשורת שנמשכה יותר לעולם המוזיקה והאופנה.
כל אחד מבני הזוג מצא את דרכו להעביר את הזמן בנפרד מהשני. צ'ארלס שב לרומן הישן שלו עם קמילה פארקר-בולס. "היינו שלושה בנישואים האלה", סיפרה שנים לאחר מכן דיאנה באחד הראיונות המפורסמים שבהם התוודה על הקשיים בחייה עם יורש העצר.
דיאנה, מצדה, החלה למלא את זמנה בפעילויות צדקה שונות, אך המצב המשפחתי השפיע גם על מצבה הנפשי. היא נכנסה לדיכאון, פיתחה בולימיה ולפי חלק מהדיווחים אף ניסתה להתאבד. בנוסף החלה דיאנה ברומנים משלה, בין היתר עם ג'יימס יואיט, מדריך הרכיבה שלה.
במהלך 1992 התפרסם הספר "דיאנה: הסיפור האמיתי" שחשף את בעיות הנישואים הקשות. הפרסום, שגרם לכותרות בצהובוני הממלכה, עורר את זעמה של משפחת המלוכה, ובמיוחד של המלכה אליזבת השנייה, ובדצמבר אותה שנה הודיע ראש הממשלה, ג'ון מייג'ור, כי בני הזוג נפרדו.
הסכם הגירושים הרשמי סוכם באוגוסט 1996 אחרי משא ומתן מתיש. לפי ההסכם, דיאנה תוותר על הזכות להיקרא בעתיד "הוד מלכותה" או "הוד מעלתה" ותישאר "הנסיכה מווילס". היא קיבלה סכום של יותר מ-20 מיליון דולר, קיבלה מגורים בארמון קנסיגטון וזכות שווה לראות את שני בניה.
גם לאחר הגירושים לא נותרה דיאנה מחוץ לעיני התקשורת. היא המשיכה בעבודת הצדקה - בעיקר בתחום המאבק באיידס והמלחמה במוקשים נגד אדם – וחיזקה את קשריה עם חבריה הקרובים, בהם אלטון ג'ון, ג'ורג' מייקל וג'יאני ורסאצ'ה. היא גם הלכה למגידות עתידות ולמרפאים.
אולם הצהובונים התמקדו בסיפורי האהבה של דיאנה ובמיוחד עם דודי אל-פאייד, בנו של המיליארדר המצרי והבעלים של חנות "הרודס" בלונדון, מוחמד אל-פאייד. "נסיכת הלבבות" כבשה את לבו של הפלייבוי לשעבר ונראה כי שניהם מוכנים לפתוח פרק חדש בחייהם. צילומיהם המשותפים על היאכטה של אל-פאייד בים התיכון בקיץ 1997 כבשו את עמודיהם הראשונים של העיתונים.
אולם האידיליה לא נמשכה זמן רב וב-31 באוגוסט, אחרי עצירה וארוחה במלון ריץ בפריז, יצאו בני הזוג לנסיעה האחרונה במכונית המרצדס, הנסיעה שהסתיימה במותם של השניים ושל נהגם.
הטרגדיה גרמה להלם מיידי בעולם בכלל ובבריטניה בפרט. אלפי זרים פרחים ואגרות פרידה הונחו ליד ביתה של דיאנה בארמון קנסינגטון וליד ארמון קנסינגטון והתושבים סיפרו על זיכרונותיהם מהנסיכה.
ראש הממשלה, טוני בלייר, יצא לתקשורת והספיד את דיאנה: "היא היתה בן אדם נפלא וחם. בדרך חייה היא נגעה בטרגדיה, היא נגעה בחיים של כה רבים בבריטניה ובעולם עם שמחה ועם נחמה... היא היתה הנסיכה של העם וכך היא תישאר, כך היא תהיה בלבנו ובזיכרונותינו לעד".
מי שזכתה לביקורת רבה באותם הימים היתה המלכה, שהמשיכה את חופשת הקיץ באחוזת בלמורל בסקוטלנד (אירועי התקופה הונצחו בסרט "המלכה" בכיכובה של הלן מירן). "איפה המלכה שלנו?", שאלה התקשורת. רק לאחר כמה ימים שבה המשפחה המלכותית ללונדון והמלכה נשאה נאום לאומה: "דיאנה היתה אדם יוצא דופן ומבורך. בזמנים טובים ורעים היא לא איבדה את יכולתה לחייך ולצחוק ולא את יכולתה לעורר אחרים עם חום ונחמדות. אני מעריכה ומעריצה אותה על האנרגיה והמחויבות לאחרים, ובמיוחד לשני בניה".
ב-6 בספטמבר נערכה הלווייתה של דיאנה. כשם שמיליונים הציפו את מדרכות לונדון ועקבו בטלוויזיה אחרי חתונה, כך ליוו אותה בדרכה האחרונה כאשר ארונה נישא על עגלה ומאחוריו צועדים בניה, בעלה לשעבר ואחיה. לאחר טקס אשכבה בכנסיית וסטמינסטר -בהשתתפות משפחת המלוכה, בכירי הממשל, מנהיגים וסלבריטאים מרחבי העולם (במיוחד זכור הביצוע של ידידה אלטון ג'ון לשיר "נר ברוח") - הועבר הארון לאחוזה המשפחתית והנסיכה נקברה על אי במרכזו של אגם.
רשויות החוק הצרפתיות שחקרו את נסיבות התאונה הגיעו למסקנה כי הנהג היה שתוי וכי הוא ניסה להימלט מצלמי הפפראצי במהירות מופרזת ועל כן איבד את השליטה. אולם ההודעה הצרפתית לא הרגיעה את חרושת השמועות שטענו כי קונספירציה הביאה למותם של דיאנה ושל אל-פאייד.
את תיאוריית הקונספירציה הוביל מוחמד אל-פאייד, אביו של דודי. מאז התאונה טען אל-פאייד כי מדובר בחיסול שמאחוריו עומדים שירותי הביטחון הבריטיים וגורמים בבית המלוכה. לטענתו, בית המלוכה לא אהב את העובדה שאמו של מלך בריטניה לעתיד מקיים יחסים רומנטיים עם מוסלמי ועל כן החליטו לחסלו. שמו של הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה, שב ועלה כאיש שעמד מאחורי החיסול.
שמועות נוספות לאורך השנים שהוסיפו לתיאוריית הקונספירציה היו כי בעת התאונה היתה דיאנה בהריון מדודי אל-פאייד וכי השניים היו מאורסים ותכננו להינשא. גם שמותיהם של המוסד הישראלי ושל הסי-אי-איי האמריקני הופיעו בין שלל התיאוריות שמאחורי הגורמים לתאונה הקטלנית.
החקירה המקיפה ביותר לנסיבות התאונה החלה בינואר 2004 בראשותו של מפקד משטרת לונדון לשעבר, לורד סטיבנס. במשך יותר משנתיים וחצי בחנו סטיבנס וצוותו את הראיות השונות וראיינו כ-400 בני אדם, בהם גם בני משפחת המלוכה.
בדצמבר 2006 הציג הלורד סטיבנס את דוח החקירה שכלל 850 עמודים ו-600 מוצגים. השורה התחתונה, לפי סטיבנס, היתה כי "העדויות שקיימות היום מוכיחות שלא היתה קונספירציה אלא תאונה טרגית", וכי הנהג אכן היה שיכור באותו ערב.
סטיבנס דחה אחת לאחת את טענות הקונספירציה וקבע כי הראיות הצביעו על כך שדיאנה לא היתה בהריון וכי היא ואל-פאייד לא היו מאורסים. כמו כן הבהיר סטיבנס כי אף אחד מבני משפחת המלוכה לא היה קשור לתאונה.
בינואר 2007 נפתחה חקירה נוספת, בהתאם לחוק הקובע כי יש לחקור מוות בלתי טבעי של בן משפחת המלוכה, ובראשה עמדה חוקרת מקרי המוות, אליזבת באטלר-סלוס. אולם שלושה חודשים לאחר מכן הודיעה באטלר-סלוס על התפטרותה בשל אי יכולתה לנהל חקירה עם מושבעים. את מקומה החליף השופט סקוט בייקר.
יתר בני משפחת המלוכה המשיכו מאז בחייהם. בעלה לשעבר של דיאנה, הנסיך צ'ארלס, הפך את הרומן עם קמילה פארקר-בולס לגלוי וב-9 באפריל 2005 נישאו בני הזוג בווינדזור וקמילה קיבלה את התואר הדוכסית מקורנוול.
הנסיך וויליאם, שמזכיר במראהו את אמו המנוחה, ממשיך למלא את התחייבויותיו הרשמיות על מנת להכשירו לתפקיד המלך העתידי של בריטניה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד ולאחר מכן הצטרף לאקדמיה הצבאית בסנדהרסט, אותה סיים כקצין בדצמבר 2006.
לאורך השנים נקשרו בשמו רומנים שונים שהיוו מטעמים עבור הצהובונים. הרומן המתוקשר ביותר היה עם קייט מידלטון שאותה הכיר בלימודיו באוניברסיטה. הרומן נמשך קרוב לשלוש שנים וחצי ואף נשמעו דיבורים על חתונה עתידית, אך באפריל האחרון נפרדו בני הזוג ולמרות שנותרו ידידים, לא חידשו את הקשר הרומנטי.
הבן הצעיר, הנסיך הארי, רכש לעצמו מוניטין של ההולל מבין האחים. הוא צולם לא פעם כאשר הוא שיכור ומתהולל במועדוני לילה ואף הודה בעישון מריחואנה. בינואר 2005 הציג הצהובון "סאן" תמונה של הנסיך לבוש במדי נאצי במהלך מסיבת תחפושות. הצילום עורר תגובות זועמות ברחבי העולם, במיוחד מצד ארגונים יהודיים, והנסיך נאלץ להתנצל.
כמו יתר בני המלוכה גם הארי הצטרף לאקדמיה הצבאית בסנדהרסט אותה סיים בדרגת סגן-משנה והצטרף ליחידת "הכחולים והמלכותיים". בהמשך היה אמור הנסיך הארי לצאת עם יחידתו לפעילות קרבית בדרום עיראק, אך למרות שהתעקש לבצע את המשימה המסוכנת ולהיות עם חייליו, החליטו מפקדי הצבא כי הנסיך יישאר בבריטניה בעקבות איומים של ארגוני טרור לפגוע בו בעת שהותו בעיראק.
נא להמתין לטעינת התגובות
