פוליו בשפכים של גוש דן
בבדיקה של משרד הבריאות נמצא הנגיף במערכת השפכים ברידינג. הבדיקות הרגיעו: הנגיף אינו מסוכן
"עד שנת 2005 החיסון שניתן נגד פוליו היה חיסון משולב, בו ניתן גם חיסון של הנגיף המוחלש דרך הפה וגם חיסון של הנגיף המומת באמצעות זריקה", מסבירה פרופ' תמי שוחט, רופאת המחוז של תל-אביב. "בשנת 2005 הפסיקו את החיסון המוחלש דרך הפה, וניתן רק החיסון המומת, אבל ידוע שיש אנשים מדוכאי חיסון שקיבלו את החיסון המוחלש בעבר, אבל עד היום הם מפרישים את הנגיף התרכיבי (המוחלש) בצואה".
ככל הנראה, המקור לנגיף שנמצא במערכת השפכים של גוש דן, הוא באדם שקיבל בעבר את החיסון המוחלש בו הנגיף כלל לא אמור לפגוע או להדביק.
"כשהנגיף התרכיבי (זה שניתן בחיסון דרך הפה, א.ה.נ) נמצא בגוף משך שנים רבות הוא יכול לעבור שינויים גנטיים, שיגרמו לו לחזור להיות דומה לנגיף הפראי (נגיף הפוליו המקורי)", מוסיפה פרופ' שוחט. בבדיקה שנערכה על-ידי משרד הבריאות אכן נמצא שאותו נגיף שונה בכ-14% מהנגיף התרכיבי (הנגיף המוחלש דרך הפה).
במשרד הבריאות מסבירים כי הסבירות שהנגיף שנמצא במערכת הביוב יהיה מקור להדבקה הוא נמוך ביותר, אבל דאגו בינתיים לרענן את ההנחיות ללשכות הבריאות המחוזיות, הכוללות הקפדה על מתן חיסונים נגד הפוליו. בנוסף, במשרד הבריאות מבקשים מכל ההורים לדאוג לחסן את ילדיהם על-פי תוכנית החיסונים השגרתית.
מהשפד"ן נמסר בתגובה כי תוצאות הבדיקה של משרד הבריאות טרם הגיעו לידיהם. גורמים בשפד"ן עוד מסרו כי הם מקווים שמשרד הבריאות יאתר את מקור המחלה.
שתי מגיפות תקפו בעבר את ישראל, שתיהן של נגיף הפוליו. בשנת 1949 הופיעו 128 מקרים של שיתוק ילדים ובשנת 1950 הופיעו 1,621 מקרים של המחלה (המספר נשאר גבוה עד 1956). מדובר היה בשיעורים גבוהים מהאוכלוסייה ו-90% מן המקרים הופיעו בקרב ילדים עד גיל 5. הופעת המחלה גרמה, כמובן, לפאניקה ציבורית.
נגיף הפוליו גורם למחלת מעיים, וחלק קטן מאד מהחולים נפגע במערכת העצבים ונפגע משיתוק ילדים (אחד לאלף). הנגיף מועבר מאדם לאדם, בעיקר דרך מגע עם צואה אך גם דרך הפה והרוק. דרך נוספת להידבקות בנגיף היא משתיית מים מזוהמים או אכילת מזון מזוהם. מחלת שיתוק ילדים הייתה אחת המחלות המאיימות, שהודברו כמעט לחלוטין לאחר פיתוח חיסון נגד נגיף הפוליו.
אז איך הם נפטרו מזה מקימי המדינה? לא כל כך מהר. תרכיב סאלק המומת, שהרכיב המדען היהודי אמריקני, ד"ר יונה סאלק, הוכנס לראשונה לשימוש בישראל רק ב-1957.
נוכח המצב החמור הוחלט לעבור לתחליף המוחלש על שם אלברט סייבין, מדען יהודי-אמריקני אחר, ובקיץ 1961 חוסנו ילדים בתרכיב הזה, מה שהביא לתוצאות מיידיות וההתפרצות נבלמה. שני החיסונים, אגב, נמצאים עד היום בשימוש, כשהחיסון של סאלק ניתן בזריקה ושל סייבין בהזלפה לפה.
מגפת פוליו נוספת שאירעה בארץ, היא זו של 1988. ההתפרצות החלה באזור חדרה ותוך חודש ימים 15 אנשים נפגעו. ד"ר גרוטו מספר: "ההתפרצות של 88' היתה אירוע בולט. משרד הבריאות החליט לחסן את כל האוכלוסייה עד גיל 40 תוך מספר שבועות באמצעות תחנות טיפת חלב. המבוגרים יותר לא חוסנו, כי הניחו שהם נחשפו לנגיף בהתפרצות הקודמת. לא היה מדובר בחיסון בעייתי, הוא לא היה יקר והוא ניתן בהזלפה לפה. מה שכן, למגיפה הזאת היתה השפעה על מדיניות החיסון נגד שיתוק ילדים בישראל".
בהכנת הידיעה השתתפה מיכל שפירא
נא להמתין לטעינת התגובות
