מישהו שומע אותי?
סימפטומים שונים של היפראקטיביות או הפרעת קשב וריכוז יכולים לעתים להעיד גם על טראומה, אולי אפילו טראומה מינית. שרי עוז מזכירה כי חשוב להיות ערים גם לאפשרות הזו כשמאבחנים את הילדים. כמה מלים בנושא בפתחה של שנת הלימודים החדשה
ישנם מחקרים המראים שאימפולסיביות, היפראקטיביות וירידה ביכולת להתרכז, יכולות להופיע בעקבות בעיות קשות בבית כגון אלימות בין ההורים, או כתוצאה מחוויה טראומתית אחרת. אם מקור הבעיה הוא בטראומה, אז לטפל בילד רק בריטלין או בתרופה אחרת המיועדת לסובלים מהפרעת קשב וריכוז, פירוש הדבר להזניח את הילד.
- מוטרדים מהטרדה מינית? היכנסו לפורום הטרדה ותקיפה מינית
חוויה טראומתית גורמת למגוון סימפטומים אפשריים, כגון חרדות, דכאון, קשיי שינה, שינוי בהרגלי אכילה, התרחקות מהחברה ועוד. בדרך כלל, כחצי שנה לאחר האירוע הטראומתי, נרגעים הסימפטומים והאדם חוזר לתיפקוד נורמטיבי. אם אינו מחלים תוך חצי שנה, יתכן כי הוא סובל מהפרעה פוסט-טראומתית (PTSD).
לעתים קרובות, ילד שנפל קורבן לפגיעה מינית, לא מרגיש שיש לו את מי לשתף במה שעבר עליו. אולי הוא מתבייש ומרגיש אשם כאילו הוא גרם לכך שזה קרה; אולי הפוגע איים עליו שאם יספר אז דבר נורא יקרה. הוא נשאר לבד עם החוויה הטראומתית ולא יכול להרפות ממנה.
כתוצאה מהסוד הכבד בנשמתו, מתקשה הילד להתרכז בלימודים. אם יש לו סיוטי לילה והוא לא ישן טוב, הוא נלחם בביה"ס בעייפות שלו, או לחילופין, ישיבה בשקט בכיתה מאפשרת לפחדים, רגשי האשם, הכאב והכעסים לחדור לתודעתו, מכיוון שרגשות אלה חזקים יותר משיעור אנגלית או לשון. וכך, בניסיון לברוח מהרגשות או כדי לשמור על ערנות, יכול הילד להפגין התנהגות בלתי הולמת. קל יותר לריב עם המורה מאשר להתמודד עם עולמו הפנימי המאיים.
לאור זה, כאשר מאבחנים ילד/ה מתוך חשש להפרעת קשב וריכוז, חשוב להיות ערים לאפשרות שהילד/ה עבר/ה טראומה, כולל טראומה מינית. היום, יותר מבעבר, אנחנו מודעים לכך שמקרי ההתעללות המינית נפוצים יותר ממה שרצינו להאמין. ילדים יכולים להיות קורבן לבן-בית, לבן-כיתה, לאדם בשכונה, לגבר או לאישה.
אתם צריכים להיות נוכחים בחייהם
ילדים נתונים גם לטראומות אחרות. כך למשל, השאירה המלחמה בצפון מהקיץ שעבר ילדים ואף מבוגרים לא מעטים עם תגובות טראומה עד היום הזה. ובל נשכח כי ילדים בשדרות עדיין מצויים תחת אש. כמו כן, אלימות בין הורים או אלימות בין אחים ישפיעו לרעה על בריאות נפשם של ילדים. גם תאונות דרכים, מחלות קשות, אישפוז של אחד ההורים – כל אלה הם בבחינת סוגים של חוויות טראומתיות איתם ילדים מתמודדים. אם הילד לא יכול לפרוק את מצוקתו אצל אדם מבוגר, אמין ומכיל (הורה, קרוב משפחה, מטפל, מורה
וכו), עלול הדבר להתבטא בהתנהגותו.
אז שימו לב, הורים, להתנהגויות ילדיכם. דברו איתם. הקריאו להם סיפורים. שחקו איתם ועם חבריהם. הכירו את החברים שלהם. בקיצור – השקיעו בהם זמן. כדי שילדיכם יוכלו לשתף אתכם במה שעובר עליהם, גם בדברים השגרתיים וגם ביוצאים מן הכלל, אתם צריכים להיות נוכחים בחייהם. אם יוכלו לשתף אתכם בבעיות שלהם, בתהיות שלהם, במצוקות ובדילמות שלהם, יפחת הצורך שלהם לספר את אותו הדבר לכם, או לכל מי שישים לב, באמצעות בעיות משמעת בבית הספר או בבית.
שרי עוז, תסייע ותייעץ לכם בנושאי הטרדה ותקיפה מינית. עצמי
שרי עוז מטפלת בנפגעי טראומה מינית ובמשפחותיהם. מנהלת את פורום הטרדה ותקיפה מיניתב-nrgקהילות ואתמכון איתן.
רוצים להתייעץ עם שרי עוז בנושאי הטרדה ותקיפה מינית? היכנסו לפורום ושרי תשמח לסייע ולייעץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
