סילביה ציידת הנאצים
ההונגרייה סילביה לידט סייעה במשך שנים לתפוס פושעים נאצים. לאחרונה גילתה כי סבה היה נאצי. "אני אמשיך להילחם", היא אומרת בראיון מיוחד
לידט, שלקחה חלק במבצע האיתור של קפירו, לא היתה צריכה לתרגם את המשך הסיפור, היא הכירה אותו לפרטי פרטים: במשך שלושה ימים, בין 21 ל-23 בינואר 1942, פשטו על העיר מאות חיילים ואנשי ז'נדרמריה הונגרים, ועשו בה כבשלהם. מלבד אינספור מעשים של ביזה, אונס ורצח, אספו החיילים יותר מ-1,200 בני אדם, מרביתם יהודים, והובילו אותם אל גדות נהר הדנובה הקפוא. בקור של מינוס 20 מעלות הם נדרשו להתפשט, ולעמוד בשלג הכבד במשך שעות ארוכות. לבסוף הם נורו והושלכו אל החורים שבוקעו בנהר הקפוא.
החדשות על הימצאו של קפירו בהונגריה הרעישו את העיתונות המקומית, ולידט, שעד אז התאמצה להישאר מאחורי הקלעים של הפרשה, הפכה לפרצוף שבישר על פריצת הדרך בחקירה. מעבר לעובדה שלא מעט מחבריה לא הבינו מה הקשר בינה ובין ד"ר זורוף, צייד הנאצים המפורסם, גם הוריה התקשו להבין כיצד השתרבב שמה לפרשה. אך זו לא היתה הפעם הראשונה שבה סייעה לידט למרכז ויזנטל, לאתר בהונגריה פושעי מלחמה שלקחו חלק ברציחת יהודים.
"גם במקרה הזה העדפתי לא להיחשף, אלא שכאשר החלה מסיבת העיתונאים ד"ר זורוף פשוט דחף אותי מול המיקרופונים, וביקש ממני לתרגם", מספרת לידט. "ההורים שלי הופתעו מאוד מהמעורבות שלי, ובעיקר אמא שלי שהתעקשה שאני לא צריכה להתערב במקרים האלה. היא ממש כעסה עליי וביקשה שאפסיק להתעסק בנושא".
רק יומיים לאחר מסיבת העיתונאים הבינה לידט את התעקשותה של אמה. סבה של לידט, כך התברר, לקח אף הוא חלק במעשים האכזריים בנובי סאד כחייל בצבא ההונגרי. בגיל 32 נחשפה לראשונה לידט לעובדה כי סבה היה פושע מלחמה. "מבחינתי, זו לא היתה סיבה להפסיק לעשות את מה שאני עושה", היא אומרת. "אלא בסך הכול סגירת מעגל שרק דרבנה אותי להמשיך ולהתעקש שהצדק ייצא לאור".
הדרך שהובילה את לידט לעבודה משותפת עם מרכז ויזנטל די סבוכה. היא החלה בבודפשט שלאחר השלטון הקומוניסטי, כאשר כנסיית "האמונה הגדולה" כבר לא נרדפה על ידי השלטון, והחלה לאסוף אל חיקה מאמינים חדשים. לידט שגדלה בבית אתיאיסטי, נחשפה אז לרעיונות הפלורליסטיים של הכנסייה, והחלה לבקר בה בקביעות. "זה בעצם המקום שבו נתקלתי לראשונה בהיסטוריה היהודית", היא מספרת. "מאז ומתמיד אהבתי היסטוריה, ושם התחלתי ללמוד על העבר המרתק שלכם. מעבר לכך, הכנסייה שלנו מייחסת חשיבות מיוחדת מאוד לעם היהודי ולתפקיד המיוחד של מדינת ישראל בעולם".
את לימודיה הגבוהים השלימה בקנדה, ושם רכשה תואר בלימודי אנגלית ובתיאולוגיה. אחרי ששבה לבודפשט החלה ללמד אנגלית בתיכון של הכנסייה, והמשיכה להתעניין בהיסטוריה יהודית. עמית לעבודה, ששב מביקור בישראל
את הפנייה ממרכז ויזנטל היא קיבלה לראשונה בשנת 2004, כאשר התבקשה לאסוף מידע על פושע מלחמה הונגרי. היא לא חשבה פעמיים לפני שהסכימה. "מי שסייע עד אז למרכז ויזנטל בהונגריה קיבל איומים מרומזים שכדאי לו להפסיק לשתף איתם פעולה", היא מספרת. "הממסד ההונגרי הבהיר לו כי העברת מידע מחוץ להונגריה נחשבת לריגול ולבגידה, ולכן לטובתו רצוי שיפסיק לעבוד איתם. אני חושבת שלא ממש היתה לו ברירה אלא להפסיק. לכן אני תמיד השתדלתי לעשות את עבודת המחקר שלי בשקט".
נכון להיום מרכז ויזנטל מחזיק ברשימה של אנשים החשודים בפשעי מלחמה המתגוררים בהונגריה, אולם כדי למנוע מתיחות, רק כאשר קיימות הוכחות מוצקות המרכז חושף את השם. כך היה בסיפור של שנדור קפירו, שהורשע פעמיים בהונגריה על השתתפותו בטבח בנובי סאד, ונמלט לגלות בארגנטינה. בשנת 1996 הוא חזר להונגריה אך לא הועמד לדין על פשעיו. בשנת 2006, בעקבות מידע שהתקבל במרכז, התעורר החשד כי קפירו שב להונגריה. פושע מלחמה הונגרי שהסתתר בסקוטלנד חשף בפני כתב מקומי תמונה משותפת עם קפירו, וסיפר לו על חלקו של הקצין הבכיר בז'נדרמריה בטבח בנובי סאד, כמו גם על חלקו בשילוח יהודי האזור למחנה ההשמדה באושוויץ בשנת 1944. הכתב הסקוטי יצר קשר עם מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, ולידט התבקשה לבדוק אם קפירו אכן מתגורר בהונגריה.
"כשהתחלנו לחפש אותו, גילינו שלושה אנשים שמתגוררים בבודפשט בשם הזה", מספרת לידט. "כשבדקנו את השם הראשון התברר לנו כי הוא אמן די ידוע, וכשהגענו לביתו של השני, גילינו אכן מדובר בקצין ששירת בז'נדרמריה. שוחחתי ארוכות עם אשתו, והיא סיפרה לי מה שהיא זוכרת, אלא שלקראת סוף השיחה היא פתאום אמרה כי בעלה מת לפני שנים אחדות. מבחינתנו, הסיפור הזה היה סגור. אלא שהחלטנו לבדוק בכל זאת גם את האדם השלישי ברשימה, והתברר שזה אכן האיש שלנו. פניתי אליו בתואנה שאני סטודנטית שכותבת עבודת מחקר על הז'נדרמריה, וביקשתי שיספר לי על עברו. הוא עשה זאת בלי לחשוש, וסיפק לי את כל הפרטים שהייתי צריכה. הוא הודה שהוא אכן נשפט פעמיים וברח בשל כך לארגנטינה, וכאשר הרגיש שהוא יכול לשוב בבטחה אל מולדתו, הוא עשה זאת. העברנו את המידע לזורוף, ומשום שהוא חשש שקפירו יימלט ברגע שיבין שעלינו עליו, החלטנו לכנס מסיבת עיתונאים מול ביתו ולחשוף את האיש".
אלא שלמרות ההוכחות שסיפק מרכז ויזנטל, החליט בית המשפט ההונגרי בסופו של דבר כי אי אפשר לאכוף את העונש שנגזר על קפירו לפני 60 שנה (הוא הורשע בשני משפטים שונים שלא בפניו, ונגזרו עליו 13 שנות מאסר). עברו של הקשיש בן ה-93 אמנם שב לרדוף אותו, אך ככל הנראה את חייו הוא בכל זאת יסיים בשיבה טובה. "מבחינתנו בכל זאת מדובר בהישג משמעותי", אומרת לידט. "הוא אמנם לא יסיים את חייו בבית הכלא, אך הוא ומעשיו נחשפו, וכעת הוא נאלץ להתמודד עם עברו בכל פעם שהוא יוצא לרחוב".
בשיחת טלפון עם מעריב השבוע טען קפירו כי הוא חף מפשע. "מעולם לא לקחתי חלק בפעולות טבח ביהודים", אמר . "ערכו לי משפט ראווה שבגינו עזבתי את הונגריה, והאשמות נגדי שקריות. אמנם שירתי כקצין בז'נדרמריה, אך מעולם לא ביצעתי את המעשים המיוחסים לי, אני אדם זקן שמבקש לסיים את חייו בשקט".
לצד חשיפתו של קפירו, נחשפה בשנה האחרונה לידט גם אל העבר האפל של משפחתה. עושה רושם כי על מעשיו של סבה באותן שנים היא לא ששה לדבר. בכל פעם שהיא נדרשת אל הנושא, עיניה הכחולות בורחות הצדה באי-נוחות.
"כאשר ניסיתי לדלות פרטים מאמי, היא העדיפה לא לשתף פעולה", היא מספרת. "היא תמיד אמרה לי שאנחנו לא יכולים לשפוט את האנשים שלקחו חלק במה שקרה שם, ואנחנו לא יכולים לדמיין את הסיטואציה שבה הם היו. למיטב ידיעתי, הוא היה חייל בצבא ההונגרי באזור הזה בדיוק, והמעשים של החיילים שם היו גרועים יותר מהמעשים של הז'נדרמריה. אמא שלי, בכל אופן, תמיד טוענת שמשום שאני נוצרייה מאמינה, עליי לסלוח לאנשים האלה, אלא שאני מאמינה שמי שביצע פשע צריך לשלם עליו. למרות חילוקי הדעות בינינו אני במערכת יחסים חמה מאוד עם אמא שלי, ואני מבינה שאני צריכה לכבד אותה, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים בכול".
על השאלה איך קיבלה את העובדה שבמשפחתה היה מי שהשתתף בטבח שאת האחראים לו היא ניסתה לחשוף בכל מחיר, היא מתקשה להשיב. "קשה לי לומר שהופתעתי", היא אומרת, "משום שהיו לי רמזים מקדימים. מעבר לכך, יותר מחצי מיליון יהודים נרצחו על ידי ההונגרים, ורק בשנים האחרונות הונגריה חושפת את החלק שלה במאורעות הללו ומקבלת אותו. פתיחת מוזיאון השואה בהונגריה שבו אני עובדת כיום, הוא חלק משמעותי מאוד בקבלת אחריות למעשים הללו".
אלא שיש מי שטוען, אפילו בקרב הקהילה היהודית בהונגריה, שהרדיפה האובססיבית אחר קשישים שהיו מעורבים באירועים האלו לפני 60 שנה רק מגבירה את האנטישמיות בהונגריה ובאירופה בכלל. "זה חלק מהחבילה שנושא עמו צייד פושעי מלחמה, אבל השאלה היא: האם אתה מחפש את הנוחות או אתה רוצה שהצדק ייצא לאור?", היא שואלת בקול.
"חלק מהחברים שלי תומכים במרדף אחר הצדק, וחלק טוענים שזה מזיק יותר מאשר מועיל. ברור שהרבה יותר נוח להתעלם מהעבר, ולהמשיך לחיות כאילו לא קרה כלום, אלא שבעיניי, האנשים האלה צריכים לשלם על מה שהם עשו. אין ספק שחלק מההתעסקות האינטנסיבית שלי בהנצחת השואה וההיסטוריה היהודית נובעת מרצון לכפר על העבר-של המדינה שלי וגם של המשפחה שלי. עם זאת, אני מאמינה שהכפרה הזו מועילה לי גם בהיבט הרוחני. כל מי שאתה שואל אותו על השואה, התגובה המידית שלו תהיה עד כמה זה נורא, לכן אני מעדיפה לא רק לדבר אלא גם לעשות. אני עושה מאמצים רבים לפתח פרויקטים שחושפים את בני הנוער ההונגרי להיסטוריה שלהם, כי יש הרבה מאוד צעירים חסרי מודעות. מעבר לכך יש לנו עוד ארבעה תיקים גדולים שעליהם אנחנו עובדים עם מרכז ויזנטל. אני לא משלה את עצמי שהאנשים האלה יעמדו לדין, אבל אני מקווה שנצליח לחשוף אותם בסופו של דבר. משום שבעיניי יש דברים שפשוט אי אפשר לסלוח עליהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
