מבזקים

אנחנו לא פטנטים

ב-1988 אוניברסיטת הרווארד יצרה תקדים כשרשמה פטנט על עכבר שעבר מניפולציה גנטית. מאז נרשמו בארצות-הברית יותר מ-660 טיפוסים של חיות שיצרו בהן פגמים חמורים, כפטנטים

אנונימוס | 19/8/2007 16:37

אחת מן התופעות המוזרות והמטרידות ביותר שהביאה הביוטכנולוגיה לעולם היא הגדרת חיות בתור פטנטים. בארצות-הברית, פטנט רשום מעניק זכות בעלות בלעדית על "כל תהליך, מכונה, ייצור או צירוף של חומרים, חדשים ושימושיים, או כל שיפור חדש ושימושי". רישום הפטנט מחייב בתשלום כל אדם או גוף המעוניין להשתמש בפטנט.

המשרד האמריקאי לפטנטים ולסמלים מסחריים (USPTO) החשיב בעבר יצורים חיים בתור "תוצרים של הטבע" וסירב לרשום אותם כפטנטים. אולם ב-1987 שונתה מדיניות זו, וניסיונות החקיקה שנועדו למנוע את השינוי נכשלו. ב-1988 נקבע תקדים עולמי כאשר אוניברסיטת הרווארד רשמה פטנט על בעל-חיים: עכבר שעבר מניפולציה גנטית (וכונה Oncomouse) שגרמה לו לפתח מחלות סרטן המחקות סרטן בבני-אדם.

כמו ה-Oncomouse, רוב הפטנטים שנרשמו במשך 21 השנים האחרונות הם חיות עם פגמים חמורים, אולם לאו דווקא כתוצאה מהנדסה גנטית. גם חיות שפגעו בהן באופן כימי, ביולוגי או כירורגי נרשמו כפטנטים. בארצות-הברית נרשמו עד כה יותר מ-660 טיפוסים של חיות בתור פטנטים, כשליש מהם בבעלות חברות זרות. חיות נרשמו כפטנטים גם באירופה, ביפן ובאוסטרליה.

הגדרת חיות כפטנטים מתירה להתייחס אליהן כאל משאב דומם, תוך התעלמות מהיותן יצורים חיים וחשים. ארגונים הנאבקים ברישום חיות כפטנטים, ובראשם "האגודה האמריקאית נגד ויוויסקציה" (AAVS), מציבים נושא זה במוקד התנגדותם. עם זאת, היחס לחיות בחקלאות ובמעבדות, ובמיוחד בארצות-הברית, ממילא אינו נבדל מהיחס לחומרי גלם תעשייתיים, למכונות או למוצרים; החיות בלאו הכי מוגדרות בחוק כרכוש, כמו כל פריט דומם, וברוב המקרים אין חוק שיגן עליהן מפני "בעליהן". האם יש אפוא עניין מוסרי מיוחד ברישום חיות כפטנטים? ב-AAVS מזכירים שתי בעיות מיוחדות:

חיה שהוגדרה כפטנט היא בדרך-כלל קורבן של מניפולציה פוגענית ביותר, והיא כמעט תמיד עוברת סבל עצום עקב נכות או מחלה. אמנם, מדענים ימשיכו לפגוע בחיות בין אם הן יירשמו כפטנט ובין אם לאו, אבל נדמה שרישום הפטנט מעניק הגנה חוקית לעצם גרימת הסבל: אם קודם לרישום הפטנט הרכוש היה חתול "רגיל" וניתן היה לקוות להשיג הגנה חוקית כלשהי עבורו בתור חתול שפגעו בו, הרי שבעקבות רישום הפטנט הוגדרה עצם מחלתו של החתול בתור רכוש, ולכן כל ניסיון להגן על החתול יחייב עימות ישיר עם זכות חוקית מוגדרת.

לפני רישום החיות כפטנטים, פגיעות מסוימות בחיות היו בלתי משתלמות, יחסית, כי כל אדם היה זכאי להשתמש בטכנולוגיית הפגיעה החדשה ללא תשלום. רישום חיות כפטנטים הופך "פיתוח" של חיות פגועות לעבודה משתלמת הרבה יותר. כך נוצר תמריץ כלכלי לפתח פגיעות חדשות בחיות ולהרביע אוכלוסיות של חיות פגועות כדי לסחור בהן. למשקיעים יש אינטרס, שלא היה קיים קודם לרישום הפטנט, לעודד את השימוש בחיה הפגועה ולמנוע שימוש בחלופות בלתי פוגעניות.

יש להעיר, שהדיון הציבורי התוסס בנושא רישום חיות כפטנטים אינו מתמקד בסוגיות אלה דווקא. בציבור הרחב, המניע לביקורת הוא דתי, באופן גלוי או מוסווה. אנשים רבים חשים שיש משהו לא מוסרי במתן מעמד של "יוצר" או "ממציא" ליצור חי; יצירה כזו אמורה להיות נחלת האל או הטבע. הגדרת החיה כפטנט נחשדת כחטא של יהירות וקריאת תגר על האל/הטבע; ובכל מקרה, המדענים שמבקשים לרשום חיה כפטנט ביצעו למעשה התערבות מקומית מאוד ביצור טבעי שלם, ו"לא מגיעה להם" בעלות על החיה כולה. זוהי ביקורת נפוצה, אולם לא היה בה די כדי לעצור את ה"פטנטיזציה" של חיות בארצות-הברית.

עכבר עם גידול. צילום: האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים

זיהום פטרייתי לריאות

AAVS מביא דוגמאות למספר פטנטים שנרשמו בעשור האחרון. רובם נועדו לדמות פגיעות מסוימות בבני-אדם ולשמש במחקר:

גרימת מום בלב (1997). פטנט בחתולים וביונקים נוספים. לב החיה הבריאה עובר הליך כירורגי, שנועד לחקות מום לב מולד בבני-אדם (החלפת כלי-הדם הגדולים, TGA).

חיקוי לאיידס (1998). קופי מקוק הודבקו בווירוס הגורם להם לפתח תוך 32 שבועות סימפטומים המקושרים למחלת האיידס. את ההדבקה מבצעים ממח העצם של קופים חולים.

מניפולציה בייצור תאי דם (2000). הפטנט נערך בבבונים, בשימפנזים, וביונקים נוספים. החיה נחשפת לקרינה ההורסת את כל מח העצם שלה ואת המערכת החיסונית שלה. לאחר מכן מזריקים לה תאים מחיות בנות-מינה ומבני-אדם. בעקבות זאת היא נחשבת בתור כימרה (יצור כלאיים) ומוציאים מגופה תאים יוצרי תאי דם (Hematopoietic).

סתימת כלי הדם (2003). הפטנט מבוצע בחזירים וכולל הזרקת תערובת של שמן זית ואלבומין לתוך כלי הדם של החזיר, במטרה ליצור משקע לא יציב על דפנות כלי הדם שבגופו.

פטנטים נוספים: עכברים וצפרדעים שעברו מניפולציה גנטית כדי להתאימם למבדקי גז עצבים; סוסים ועכברים שהושתלו בהם בלוטת התימוס וכבד מעוברי אדם; חולדות שלמוחן הוזרקו מלחי אלומיניום כדי לדמות מחלת אלצהיימר.

החל מ-1999 אפשר להגיש למשרד הפטנטים האמריקאי התנגדויות לכל פטנט רשום. AAVS ניצל אפשרות זו והגיש התנגדות לפטנט כלבי ביגל שעברו זיהום ריאות. המדובר בניסוי שנערך באוניברסיטת טקסס, ובו גרמו הנסיינים התמוטטות של המערכת החיסונית ב-31 כלבים. הכלבים קיבלו מנה יומית של סטרואידים לדיכוי המערכת

החיסונית, והופצצו בקרינת רנטגן.

לאחר מספר שבועות, הוחדר זיהום פטרייתי לתוך ריאותיהם של הכלבים ששרדו עד אז. הניסוי אושר כפטנט בשנת 2002, בתור מודל לזיהומים פטרייתיים בריאות. משרד הפטנטים החשיב את גרימת המחלה בכלבים בתור תהליך של "ייצור" המבוצע ב"צירוף של חומרים". שלושה ארגונים (AAVS, PatentWatch ו-CTA) הגישו התנגדות המבוססת על שתי טענות: חיות אינן "צירוף של חומרים"; וספק אם גרימת המחלות בכלבים עומדת בדרישת חוק הפטנטים לגבי חדשנות (הניסוי כבר נעשה בעבר במכרסמים).

ההתנגדות הסתייעה בכך שרשות הפטנטים האירופית כבר דחתה את הניסוי בכלבים בטענה שאין בהליכים הנדונים "פעילות של המצאה", ויתכן שהם "מנוגדים לאמות המוסר הציבוריות". במאי 2004, שלושה חודשים לאחר הגשת ההתנגדות, הסכים משרד הפטנטים לבחון את ההתנגדות. ב-27.5.2004 יצא AAVS בהודעת ניצחון: אוניברסיטת טקסס החליטה לבטל את הפטנט.

ההתפתחות האחרונה במאבק ברישום חיות כפטנטים קשורה בניסוי של ייבוש עיני ארנבונים – פטנט יפני אשר חל גם על עופות ועל מספר מיני יונקים. הפטנט כולל הדבקת העפעפיים של החיה כך שלא תוכל לעצום עיניים, ולאחר מכן ייבוש העיניים בעזרת חומרים סופחי מים כמו אבקת סוכר או מלח.

לאחר שהקרנית ניזוקה, הארנבון אמור לשמש למחקר במחלת עין יבשה באדם. הפטנט נרשם בארצות-הברית בפברואר 2005. ב-10.8.2007 הודיעו שלושה ארגונים (AAVS ,ARDF, ו-PatentWatch) שמשרד הפטנטים הסכים לחקור האם ניתן לרשום פטנט על חיות שעיניהם נפגעו במתכוון. החקירה אמורה להיות עקרונית ולא רק לגבי הפטנט הספציפי.

מה בשאר העולם?

לפי PatentWatch Project, רישום חיות כפטנטים נאסר ב-11 מדינות: סין, הודו, רוסיה, ברזיל, דנמרק, הולנד, אירלנד, נורבגיה, הפיליפינים, תאילנד ובלרוס. ההתפתחות הדרמטית ביותר אירעה בקנדה. בדצמבר 2002 פסק בית-המשפט העליון שם בעניין ה-Oncomouse, העכבר שנרשם כפטנט בארצות-הברית ב-1988. לפי הפסיקה, עכברים וחיות "גבוהות" אחרות לא יוכלו להירשם כפטנטים לפי חוקי קנדה הרלוונטיים – חוקים שלשונם דומה מאוד לחוקי ארצות-הברית. בית-המשפט סירב לבקשת אוניברסיטת הרווארד להגדיר חיות שעברו התערבות גנטית בתור "מכונות שניתן לבצע בהן פטנט". מתוך פסק-הדין:

"כמה תכונות חשובות שיש לבעלי-חיים מבחינות בינם לבין מיקרואורגניזמים וצמחים, והן מרחיקות אותם עוד יותר מהאפשרות להגדירן כ'צירוף של חומרים' או 'מיוצרים'. בפרט, היכולת להפגין רגש ותגובות מורכבות ולכוון את ההתנהגות באופן שלא ניתן לצפותו כגירוי ותגובה גרידא, הם ייחודיים לצורות החיים של בעלי-החיים". למרות התבטאות נחרצת זו, התיר בית-המשפט הקנדי לרשום כפטנט הליכים של שינוי גנטי בעכברים.

באיחוד האירופי, "ועידת הפטנטים האירופית" קבעה (סעיף 53) שאין לרשום פטנטים על המצאות שהשימוש המסחרי בהן יהיה מנוגד למדיניות הציבורית, וכן על "מגווני צמחים ובעלי-חיים". עקרונות אלה לא מנעו מרשויות הוועידה לקבל את ה-Oncomouse בתור פטנט, תוך פרשנות מוזרה של החוק, ולפיה הוא חל על מגווני בעלי-החיים ולא על בעלי-החיים עצמם; סוגיית המדיניות הציבורית "נפתרה" בטענה שהפטנט לא רק יועיל לבני-אדם, אלא גם יידרשו פחות עכברים לביצוע ניסויים דומים. למרות הפרשנות המפוקפקת, המצב באירופה שונה לחלוטין מהמצב בארצות-הברית: באירופה, מבקשי הפטנט צריכים להראות כיצד יועיל הפטנט לחברה, וכיצד התועלת עולה במשקלה על סבלן של החיות.

נסיים בהזכרת החוק העמום בישראל: סעיף 7(2) לחוק הפטנטים קובע שלא ניתן לרשום כפטנט "זנים חדשים של צמחים או בעלי-חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע".

לאתר אנונימוס, ליחצו כאן