ציוני אחד מול מאה
בארה"ב הוא מנחה השעשועון המצליח "1 נגד 100", אתם אולי זוכרים אותו כאבא החנון מ"צער גידול בנות". בראיון מיוחד מדבר בוב סאגט על הזהות היהודית, על החברה החדשה, על הסדרה שעשתה אותו וגם על האפשרות שיעלה לארץ
מי שזכור לקהל הישראלי בעיקר כדני טאנר, האבא מ"צער גידול בנות", וגם מנחה בשנה האחרונה את הגרסה האמריקנית של השעשועון "1 נגד 100", הוא יהודי חם ואוהב שמתקשה להפסיק לדבר על אהבתו לארצנו. אם תשאלו אותו, גם העובדה שהתוכנית שהוא מנחה מצליחה בישראל, מעוררת בו את התחושה שהוא כאן איתנו, ב"ארץ הקודש".
"לבי עם ישראל", אומר סאגט בשיחת טלפון מהחוף המערבי, "לפני שנים כשעשיתי את 'קטעי הווידאו המצחיקים באמריקה', הייתי אורח של משרד התיירות. זה היה בערךב-1995, ואני זוכר מקום מדהים. בקרוב אני מתכוון להגיע שוב. שלוש הבנות שלי יגיעו לישראל בסביבות חג המולד עם אמא שלהן, גרושתי. כשעשיתי את 'קטעי הווידאו המצחיקים' חשבו שאני 'וייט ברד'. תמיד היתה לי נטייה לאהוב את המורשת שלי, ותמיד עשיתי ככל יכולתי למען ישראל, אבל לצערי אני מרגיש שאני לא עושה מספיק".
כמו כל יהודי חם בעל זיקה למכורתו, גם סאגט יודע לומר בעברית אמריקנית "אני מדבר קצת עברית", ולדבריו הוא מבין את השפה. "אני זוכר שכשהגעתי אליכם חיכה לי בנמל התעופה גמל, שעליו היה שלט ובו נכתב 'ישראל אוהבת את בוב סאגט'", אומר הסטנדאפיסט בקול מעט נרגש, "בביקור ההוא ממש הגשמנו את חלום חייה של אמא שלי. אבל כשחזרתי לארצות הברית הסתבכתי קצת, כשאמרתי בטלוויזיה אצל ג'יי לנו, 'אמא שלי ישבה על הגמל, ומעולם לא היה בין רגליה משהו גדול ושעיר כל כך'.
באותה תקופה אמי התקשתה בהליכה, אבל דווקא בגליל היא פתאום התחילה ללכת מצוין. היינו גם באילת ובירושלים, וזה היה טיול ששינה את חיי. איבדתי במהלך חיי שתי אחיות, וכשאבא שלי ואני הגענו לכותל פשוט בכינו. גם חבר טוב שלי, ג'ונתן סילברמן (מהסדרה "הרווק"), הגיע אז".
ממש לא מזמן שבה מישראל גם חברתו הנוכחית של סאגט (אפשר להירגע, גם היא יהודייה), ובמוחה עלה רעיון חדש. "היא אמרה שהיא רוצה לחיות בישראל", הוא חושף. "הרבה יהודים-אמריקנים נמשכים יותר ויותר לישראל, כי הם מרגישים שהם איבדו קשר עם השורשים שלהם. אני בהחלט חשבתי על זה ורוצה את זה, אבל כרגע יש לי כל-כך הרבה עבודה. אולי כשאתבגר ולא אעבוד כל-כך הרבה".
בימים אלה סאגט מריץ מופע סטנדאפ מצליח ברחבי ארצות הברית. לאחרונה אף השיק די.וי.די פארודי על הסרט זוכה האוסקר "משפחת הקיסרים". בסרט שלו מדבבים את הפינגווינים כמה מהשמות המובילים בהוליווד, ובהם סמואל ל' ג'קסון, וופי גולדברג וכריסטינה אפלגייט. סאגט רצה לעשות דיבוב מחדש לסרט עצמו, אך לא קיבל את רשות יוצריו.
את "אחד נגד מאה" הוא החל להנחות ב-2006, אך כרגע התוכנית בפגרה. "לא ידעתי שזה מצליח כל-כך בישראל, עד שסיפרו לי בשבוע שעבר", אומר סאגט, "זה שימח אותי מאוד. בארצות הברית זה רץ עכשיו בשידורים חוזרים, ובעוד כמה שבועות אנחנו חוזרים לצלם. כנראה נעלה לשידור בסביבות אוקטובר. בינתיים התוכנית (המשודרת באן.בי.סי) מובילה את הרייטינג גם בשידורים החוזרים".
נוסחת ההצלחה של השעשועון, שגם בישראל מביא מפעם לפעם נתוני שיא של כמעט 30% צפייה, היא לדעת סאגט, בשל היותו "אולד פאשן, כמו לפני שנים. זה כמו מי רוצה להיות מיליונר, רק עם האפקט הקומי. זה מזכיר את השעשועון שעשה בזמנו גראוצ'ו מרקס. אני חושב שחלק מהעובדה
סאגט חושף כי הוא קורא את השאלות מראש כדי לא לטעות כשהוא קורא אותן, אך את כל האילתורים הקומיים שהם חלק מהגרסה האמריקנית הוא רוקח בעצמו. עד שתשוב התוכנית מהפגרה, סאגט לא מוצא יותר מדי זמן לנוח. "בזמני הפנוי הייתי בדיסנילנד עם הבנות ואנחנו די תשושים", הוא מסביר. "בקרוב אסע למקסיקו, ובדרך אעבור בניו יורק עם מופע הסטנדאפ, אז אני די מלא בעיסוקים. אילו יכולתי, הייתי בא אליכם עכשיו".
בדרך לישראל יש לסאגט עוד משימה אחת חשובה במיוחד: לפגוש לראשונה את הוריה של חברתו. אכן העניינים מתחממים, והחתונה כנראה בדרך. "תמיד מפחיד לפגוש את ההורים", הוא אומר בכנות, "אחרי הכול, היא צעירה ממני, אבל הם נחמדים ואני אוהב אותה מאוד. אני לא חושב שתהיה לי בעיה עם נושאי שיחה בארוחה, גם אבא שלה מאוד פרו-ישראלי".
במשך השנים נודע הקומיקאי, יליד פילדלפיה, כבעל תדמית כפולה. מצד אחד הוא האבא הכל-אמריקני בטלוויזיה: רגיש, לבנבן ומוסרני. ומנגד הוא אמן סטנדאפ גס ובוטה. "זה לא בוטה כמו מופעי סטנדאפ של אחרים", הוא מסביר, "אבל בכל זאת, אם אני עולה לבמה ורואה ילדים, אני לא אעשה דברים מסוימים. יש לי שלוש בנות בבית, וחשוב לי שהן יצפו בטלוויזיה בדברים בטוחים. אנחנו רואים יחד 'מי רוצה להיות מיליונר', והדבר הכי בוטה שאנחנו מגיעים אליו הוא 'הטופ מודל הבאה'".
לפני כשנתיים התארח סאגט באחד הפרקים של סדרת הלהיט של HBO "הפמליה" בתפקיד עצמו, כשהוא מנתץ בפראות את כל הסטריאוטיפים שדבקו בדמותו. "באחד הימים התהלכתי בבית בחלוק כשאני מעשן סיגר", הוא נזכר. "החברה שלי הגיעה, ואמרה שאני הופך לדמות שעשיתי ב'הפמליה', אבל אין סיכוי שאהיה כזה כי בחיים שלי שולטות נשים-הבנות שלי, חברה שלי, גרושתי, אפילו העוזרת שלי". בסדרה גילם סאגט דמות בהמית מעט, נואשת לתשומת לב נשית בכל מחיר. הוא נהנה עד כדי כך, שעכשיו הוא מנהל מגעים עם מפיקים שונים כדי לבסס סדרת טלוויזיה שלמה משלו, על אותה דמות.
"אני יודע שאנשים ראו את הפרק, ושאלו את עצמם מה לעזאזל קרה ל'דני טאנר', ובעצם זה היה חלק מהבדיחה", הוא אומר. "היום, בגיל 51, אני עושה דברים שלא עשיתי מעולם. אנשים אומרים שזה קאמבק, אבל זה לא מפני שהפכתי לאדם אחר. בגילי הרבה יותר נוח לי להיות גלוי ולעשות דברים אחרים. שיחקתי בתיאטרון אדם שעושה דברים לא חוקיים ומתמוטט פעם אחר פעם. למדתי שאין פחד: פחד מלעמוד לפני אנשים, ממה יגידו, מאשמה, שאגב, זה דבר יהודי מאוד. נפטרתי מזה. עדיין אכפת לי מאוד מאנשים, אבל היום קל לי הרבה יותר לומר 'לא', ולומר את האמת. שיקרתי רבות במהלך חיי, בין היתר גם כדי לא לאכזב את הוריי, והיום זה כבר מאחוריי.
"אני חושב שאני נייס גיא, אבל לא מזויף. זה היה מצוין ל'צער גידול בנות', אבל הדברים החדשים אמיתיים. החיים ב'צער גידול' היו לא אמיתיים. אין דבר כזה בשום מקום שלושה אבות עם שלוש בנות בלונדיניות, וכולם יפים".
רגע לפני כן מסיים סאגט לקרוא אימייל מג'ודי סווויטין, שגילמה את סטפני באותה סדרה שעליה גדל דור שלם. לדברי האבא האולטימטיבי, על אף שנהוג לחשוב שבטלוויזיה הכול נוצץ אבל מאחורי הקלעים מושכים זה לזה בשערות, ב"צער גידול בנות" היו הדברים שונים. "עד היום אנחנו בקשר מצוין", אומר סאגט ומציין גם את התאומות העשירות בתבל, האחיות מרי קייט ואשלי אולסן שגילמו במשותף את מישל, תינוקת שלא דיברה הרבה אבל סללה לשתיים את הדרך לתהילה.
"כשאבא שלי נפטר הייתי בניו יורק", מספר סאגט. "הרגשתי די בודד, והייתי חייב מישהו לצדי, אז יצרתי איתן קשר, ובתוך חצי שעה הן היו שם ובכו איתי. אנחנו חברים טובים מאוד. שלומן מצוין והן מצליחות מאוד. רק לאחרונה שמעתי שמרי קייט קיבלה תפקיד ב'עשב של השכן', שזה מדהים. אני שמח מאוד בשבילה".
למרות האידיליה לא צפוי בקרוב פרק איחוד. "דיברתי עם ג'ון (סטמוס-דוד ג'סי בשבילכם) על זה", הוא חושף. "אנחנו לא מרגישים שזה הדבר הנכון מבחינתנו, אבל אנשים ימותו על זה. הייתי ביוון בחתונה של ג'ונתן סילברמן, ופגשתי שם את ג'ון ואת דייב קולייר שגילם את ג'ואי, והיה לנו מעין שחזור משלנו. חשבנו שאולי נעשה ספיישל, שבו נשב ונדבר על מה ואיך היה".
נא להמתין לטעינת התגובות
