איך משתיקים אותם?
הרעש הבלתי נסבל של המטוסים בשדה התעופה שגרם אתמול למדינה להציע לאנשי המושב בני עטרות להתפנות. השיפוצים שהעירייה עושה ממש מתחת לבית שלכם. והילד של השכנים שמתעקש לשמוע מוזיקה בעוצמה גבוהה דווקא בשעות הצהריים. בישראל קיימת חקיקה נרחבת בנוגע למפגעי רעש - חבל שלא אוכפים אותה. מה מוגדר כרעש וכיצד מתמודדים איתו?
"זה רעש פשוט בלתי נסבל, כמעט בלתי אפשרי לחיות כאן" אומר בייאוש תושב המקום בועז סנדלר, שמרכז את המאבק ברשות שדות התעופה - ספקית פס הקול החדש בחיי המושב. "זה לא רעש שאפשר לחיות לצדו, אנחנו לא מסוגלים לישון, לשוחח בטלפון או אפילו לצפות בטלוויזיה. התינוקות והילדים מבוהלים, אפילו התרנגולות בלולים מתקשות להתרגל ומנתרות עם כל המראה ונחיתה מחדש. כתוצאה מכך הן פשוט שוברות את הביצים שהן מטילות. בקיצור, המצב כאן לא פשוט".
220 משפחות מתגוררות במושב בני עטרות, אף לא אחת מהן נהנית משינה מוצלחת בזמן האחרון. הסיבה למחסור החמור בשינה נעוצה בשיפוץ המסלול המרכזי בנתב"ג שבגינו עברה תנועת המטוסים למסלול חלופי, הסמוך למושב. בחודשים שקדמו לשיפוץ התקיים משא ומתן בין המושב לבין רשות שדות התעופה (רש"ת) סביב שאלת מימון איטום אקוסטי לבתים, אך הוא עלה על שרטון. במושב טוענים כי הרשות התקפלה במפתיע ברגע האחרון, מנגד, טוענת הרשות, כי חברי המושב דרשו לקבל את הכסף ולאטום את הבתים עצמאית. בשל החשש מהתקדים, ברשות התעופה סירבו להסדר.
כך או אחרת, לאחר מדידת הרעש באזור על ידי המשרד לאיכות הסביבה, נדרשה רש"ת לממן את שהות התושבים שהרעש בביתם עולה על 95 דציבלים, בבית מלון. "זה לא פתרון ראוי משום שיש תושבים שלא יכולים לעזוב את עבודתם במשק", אומר סנדלר. "הרי חקלאים לא יכולים לעזוב הכול וללכת".
אז מה עושים?
"מחכים. אולי בסופו של דבר מישהו יטפל בנו".
הרעש שתורם שדה התעופה ליישובים סביבו הוא לא סיפור חדש. בשנים האחרונות מנהלים קרוב ל-6,000 תושבי האזור (בליווי מספר רשויות מקומיות) מאבק במציאות הרועשת בתקווה למציאת פתרון הולם. נכון להיום, 700 יחידות דיור בבית דגן, אור יהודה, צפריה, חמד ומשמר השבעה קיבלו היתר לביצוע עבודות מיגון אקוסטיות, אולם בפועל רק 100 יחידות דיור עברו את ההליך. הסיבה לכך, לפחות על פי רשות שדות התעופה, נעוצה בתושבים עצמם.
"יש הרבה מאוד תושבים שקיבלו פניות מעורכי דין שייעצו להם שלא לקבל את ההסדר על מנת לקבל פיצוי כספי גבוהה יותר מעלות המיגון", אומר רון עציון, ראש יחידת איכות הסביבה וקשרי קהילה ברשות שדות התעופה. "התביעות האלה נאמדות בקרוב לחמישה מיליארד שקל וכרגע הסיפור הזה נמצא בוועדת הערער המחוזית ובימים אלו אנחנו ממתינים לפסיקה בנושא. רשות שדות התעופה עושה ככל יכולתה על מנת למצוא פתרון לבעיית הרעש, אלא שהתושבים מעדיפים למצוא פתרון משל עצמם".
עד שזה יקרה,
יש מי שיטען שהמציאות שמציג ששון נשמע דרמטית יתר על המידה. אבל רעש, כך מסתבר, יכול לגרום לכל אדם שלו ומיושב בדעתו לצאת ממנה בהקדם האפשרי. "יש ספרות מאוד ענפה על כל נושא רעש המטוסים", מספר ד"ר מריו סקולסקי, מנהל האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית. "יש מקרים בהם רעש קיצוני יכול לגרום לבעיות התנהגותיות של ממש, אם זה עצבנות יתר או שאר תופעות פסיכולוגיות. מעבר לכך הוא יכול לגרום לבעיות בלחץ דם ולמחסור בשינה שעלול לגרום לבעיות פיזיולוגיות שונות".
מה הנזק בחשיפה קבועה לרעש?
"מובן שהוא יכול לגרום לירידה בשמיעה, ובמקרים מסוימים לדנדון באוזניים שיתבטא ברעשים שונים באוזניים, בין אם זמזומים או שריקות. העוצמה של הדנדון מתגברת בעיקר כשיש שקט מסביב. לכן חשיפה לרעש היא לא משהו שצריך להקל בו ראש".
החדשות הטובות בשלב הזה הם שבמדינת ישראל נעשים מאמצים די נרחבים למנוע רעש על ידי חקיקה. החדשות הרעות הן שאין מי שיאכוף את החוקים האלה כהלכה. המחוקק קבע רשימה די ארוכה של מטרדי רעש שמפיקיהם אמורים לסבול מנחת זרועו של החוק, בפועל, זה לא ממש קורה. הקנסות על מפגעי רעש נעים בין 250 ל-450 שקל לאזרח ו-500 עד 900 שקל לתאגיד.
כל עבירה חוזרת, אגב, גוררת כפל קנס. כך למשל גרימת רעש חזק מרכב מנועי אם אינה דרושה להפעלתו התקינה של הרכב, תגרור קנס של 250 שקל; גרימת רעש על ידי שירה או צעקה, הפעלת כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה בין חצות ל-6:00 בבוקר, תגרור קנס בגובה של 350 שקל (ובין 14:00 ל-16:00 המיתולוגיים, יעמוד הקנס על 250 שקל); ביצוע עבודות תיקון, שיפוץ או התקנת מתקנים בבניין מגורים בין השעות 22:00 עד 7:00 יגרור קנס של 350 שקל; הפעלת מגביר קול באזור מגורים לצורכי פרסומות או הודעות תגרור קנס של 250 שקל; הפעלת מזגן הגורם רעש חזק יגרור קנס של 250 שקל.
עם יד על הלב, בכל פעם שאחד מהסעיפים דלעיל נרמסו באזור מגוריכם, האם אי פעם שקלתם לצלצל למשטרה? "המשק משקיע מיליארד וחצי שקל בשנה למניעת רעש ואין ספק שזה נהדר, אבל זה לא מספיק", אומר פרופסור סטיליאן גלברט, הממונה על רעש וקרינה במשרד לאיכות הסביבה. "מאחר שזה נושא שהציבור מתעניין בו, גם הפוליטיקאים מתעניינים בו ודואגים לעשייה רבה. לכן מבחינת החקיקה אנחנו אחת המדינות המתקדמות ביותר, מבחינת האכיפה זה כבר סיפור אחר ואנחנו במצב בינוני ומטה".
מהי כמות הרעש המותרת להשמעה?
"הגדרה של רעש הוא: קול לא רצוי. יש דברים שאתה לא רוצה לשמוע בגלל התוכן ויש דברים שאתה לא רוצה לשמוע בגלל העוצמה. כך או אחרת החוק למניעת מפגעים אומר שאסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר שעלול להפריע. המבחן הראשון הוא האם הרעש מפריע לך, אם כן אז אתה צריך לפתור את זה. לכל מפגע כזה יש מי שאחראי, אם זה המשטרה או הרשות המקומית, אתה צריך פשוט לדעת למי לפנות. בהרבה מקרים אנשים מתלוננים על שיפוצים, אבל אז נכנס מאזן הנוחיות לתמונה. הרי פעם אתה משפץ ופעם הוא משפץ, לכן החוק גמיש ואדם יכול לשפץ משבע בבוקר עד עשר בלילה. יש שני סוגים של תקנות, סוג אחד מגדיר מה מותר ומה אסור מבחינת השעות וסוג אחר של תקנות קובע מה מפלס הרעש המותר".
כמה רעש אני צריך לספוג כדי שהרשויות יממנו לי שהות במלון?
"זה קורה רק במקרים ממש חריגים, כאשר יש רעש מתמשך שלא ניתן להתעלם ממנו. כך, למשל, כשבכניסה לירושלים עבדו על גשר קלאטרווה אז נעשו חריגות והעבודה נמשכה אל תוך הלילה, במקרה הזה תושבי האזור קיבלו מימון לבית מלון. אבל אלה באמת המקרים החריגים. בכל מקרה לבעיית רעש יש פתרון מאוד פשוט שהרבה אנשים לא חושבים עליו".
והוא ?
"לגשת למקור הרעש ולהבהיר לו שזה מפחיד. בלי צחוק, זה פותר 90 אחוז מהבעיות שאנשים נתקלים בהם. מה לעשות שיש אנשים שחושבים שהמוזיקה שלהם היא המתנה הכי גדולה לאנושות, ורק אחרי שמבהירים להם שזה לא נכון הם מבינים. זה נשמע אולי פשוט מדי, אבל זה באמת עובד. תבקשו קצת שקט, זה הכול"
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה כי בתאריך 17.7.07 החלה הרשות בעבודות לשיפוץ וריבוד מסלול 30-12 שהינן חיוניות להמשך תפעולו התקין והבטיחותי של נתב"ג. עקב כך הועברו כל הטיסות למסלול היחיד לצרכים אלה. מושב בני עטרות פנה בתביעה לבית משפט השלום בפתח תקוה וביקש לעצור את העבודות בגלל מטרדים אשר לטענתו ייווצרו כתוצאה מכך. הבקשה נדחתה על ידי השופטת דסקין, בהחלטה מנומקת ומקיפה, לאחר דיון במעמד הצדדים.
בימים האחרונים נאלצה רשות שדות התעופה לשנות את דפוסי התפעול בנתב"ג. ההיערכות כללה, בין השאר, צעד חסר תקדים של הפסקה מוחלטת של נחיתות בנתב"ג בחלון זמנים מוגדר בשעות הלילה. זאת על מנת לאפשר, באותו חלון זמן, ביצוע מרבית ההמראות הרועשות ביותר בכיוון שלא יגביר את הרעש ביישובי הסביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
