כניסת השבת - לא בלי ביתי
אין חשמל ואין מים, אבל נפגעי "חפציבה" החרדים מתרגלים למציאות חדשה בדירותיהם הלא גמורות. וגם: מי ניצח באצטדיון טדי, הרבנים או הזמרים?
אברכים טיפסו למרפסות, פרצו לדירות וקבעו עובדות בשטח. ארגוני החסד והעסקנים החרדיים נרתמו לסייע. בביתר דאג ראש העירייה יצחק פינדרוס לחיבור הפולשים למים. במודיעין-עילית יושב ראש סיעת אגודת ישראל בעיר נחמן בנשעיה דאג לאוכל, לשתייה ולשירותים ניידים. בבית-שמש התייצב אלמוני עם רכב, עצר כל מאה מטר והניח ארגז פפסי ועוגות. שם והלך, אף אחד לא יודע מיהו. גם המאכערים לא איחרו להגיע, והציעו חיבור פיראטי למים ולחשמל תמורת אלף שקל, החלפת צילינדר במנעול הדלת תמורת 50 דולר, או שירות לניקיון הדירות מפסולת הבנייה במחירים של בין 350ל?1,000 שקל .
עוצמת הטרגדיה הכלכלית והמחיר שגבתה התמימות החרדית הלכו והתבררו כבר בלילה הראשון. קחו לדוגמה את החרדי שהגיע באמצע הלילה לרמת?חפציבה בבית?שמש וברשותו מזרנים וציוד לשהייה ארוכה. "אני רוצה לפלוש לדירה שלי. איפה זה בניין 29? שם הדירה שלי, בקומה הרביעית", שאל את הוותיקים, אלה שהגיעו שעתיים קודם לכן. כשנמצא הבניין התברר שמשימת הפלישה לקומה הרביעית בעייתית מעט, מאחר שבבניין 29 נבנתה רק קומה אחת. חרדים אחרים שהגיעו מצוידים להיכנס לדירותיהם סיפרו כי לא מצאו בניין כלל. רק חול ואבנים.
לאט- לאט התחוור שרבים נפלו בפח. כדי לקבל הנחה ויתרו על ערבויות, כדי לחסוך קצת כסף ויתרו על ליווי עורך דין. כאלף משפחות חרדיות נפגעו בפרשת חפציבה. המכה הקשה היתה בבית- שמש, שם נמכרו כ 800 דירות לחרדים, בערך 600 מהן נבנו. קרוב למאה משפחות קיבלו מפתח עוד לפני הקריסה, אבל 700 משפחות בצרות. בביתר נבנו ונמכרו 150 דירות. לדברי ראש העירייה, 95 אחוז מהדירות גמורות וחלק מהתושבים כבר קיבלו מפתחות - אבל 21 משפחות עדיין בבעיה.
במודיעין- עילית מכרה חפציבה כ- 400 דירות, 200 מהן בשלבי גימור סופיים, 120 עדיין בשלבי בנייה מוקדמים יותר. 80 משפחות הספיקו להיכנס לפני הבלגן, אבל 320 משפחות תקועות-ואצלן מדובר בצרות צרורות ובבעיה כפולה. האזור כולו הוטל לפתחו של בג"ץ בשל עתירה של שלום עכשיו בגין מחדל מדהים אחר: טענה שהבתים כולם נבנו על שטחים השייכים לערבים.
יום שני בבית- שמש. חברי הכנסת והעסקנים החרדים עושים תחרות מי עוזר יותר. הפעם הגיע יושב ראש ש"ס השר אלי ישי, כעבור יומיים הגיע יושב ראש יהדות התורה יעקב ליצמן. ישי כינס את התושבים בדירת משפחת תורג'מן - חמישה חדרים, 600 אלף שקל - ברחוב בן איש חי 9. " בניין של ספרדים", הסביר פעיל ש"ס אלון נוריאל, בעצמו דייר בבניין, והדגיש: "אתה רואה, לא רק הספרדים תמימים, גם האשכנזים נפלו". אחת מדיירות הבניין נכנסה ללחץ והדהימה עם ההסבר כי אחת מנקודות החשמל בביתה מקולקלת. "גברת", אמרו לה, "כשבנאדם טובע בנהר ומצילים אותו, הוא לא בוכה שאבד לו הסנדל".
שעה ארוכה השיב ישי לשאלות התושבים המבוהלים, מלווה בשר איציק כהן ובסגן ראש העירייה מטעם ש"ס משה אבוטבול. האחרון הצהיר כי העירייה לקחה על עצמה להכשיר את כל הבניינים הכמעט גמורים והבטיח להם כי "יקבלו מהעירייה חשמל ומים". מתי רוזנצוויג, מנכ"ל השבועון החרדי המקומי "חדש בבית-שמש", הקשה עליו: "וגם ארנונה?".
השאלות נזרקו לאוויר:"שילמתי 450 אלף שקל וגיליתי שקניתי דירה על הנייר, אין אדמה אין כלום", "כבר קיבלתי טופס העברת נכס, אבל לא הספקתי ללכת לקחת מפתח", "לפלוש לבתים או לא לפלוש? ". ישי לא שמע את השאלה האחרונה או השים עצמו כלא שומע, ואבוטבול התנדב להשיב: "הלכה ואין מורין כן". לכל אורך השיחה ניסה ישי להרגיע ולהשרות ביטחון. רק כשיצא מלמל בשקט: "הם בצרות, קטסטרופה אמיתית, אנשים שילמו 90 אחוז בלי לקבל ערבות". והשר איציק כהן הוסיף: "ברוך רציני, אנשים שילמו במיטב כספם על דירות שלא קיימות ועל מגרשים שלא קיימים".
השבוע כבר נכנסו תושבי הפרויקט החרדי רמת- חפציבה בבית-שמש לסוג של שגרה חרדית. יותר מכל העידו על כך הפשקווילים של הקנאים והמודעות הקטנות והגדולות בכניסה למכולת המאולתרת שהוקמה באחת הדירות ובכניסה לבית הכנסת המאובזר למופת שהוקם בדירה אחרת.
שלל בעלי מלאכה מציעים במודעות שלל שירותים: רשתות לחלונות, צבע ופוליש, הובלות. מודעה אחרת מכריזה: "לכל דכפין: יש ארוחת בוקר לכל מי שרוצה באולם האוכל של'יד תומך'". וגם: "לתושבים החדשים. ברוכים הבאים לעיר בית?שמש. יהי רצון שתזכו ליישוב טוב והצלחה בכל מעשי ידיכם". מודעה נוספת
וכדי להשלים את האווירה החרדית, מודעה נוספת שהודבקה באינספור עותקים ברחבי השכונה החדשה: "ביום חמישי האחרון בשעות הבוקר לוויתי עט פיילוט 0.5 כאן באתר הבנייה מאחד האברכים ואיני יודע למי להחזירו. היודע פרטים על הנ"ל יתקשר למספר 5833394- 02".
כך או כך, החרדים כבר מתמקמים בדירותיהם ובשכונותיהם החדשות. על האפשרות שיפונו בכוח הם אפילו לא חושבים, ומבהירים: "אף אחד לא יצליח לפנות אותנו. מה אנחנו, מתנחלים?".

דרבי החרדים הגדול הסתיים ואי אפשר לא להשיב על השאלה שהועלתה כאן בשבוע שעבר: מי ניצח בקרב הגדול שנערך באיצטדיון טדי ביום חמישי שעבר-גדולי הרבנים או גדולי הזמרים החרדים? החרדיות הישנה, הנוקשה והצייתנית, או החרדיות החדשה, המודרנית והמרדנית?
הרבנים אסרו על הציבור החרדי להגיע למופע הזמר החסידי הענקי שהתקיים בהיכל הכדורגל הירושלמי. הזמרים והמפיקים התעקשו על קיומו, והמארגנים הבטיחו שמירה קפדנית על הפרדה בין גברים לנשים. הזמרים הם ענקי זמר חסידיים מקובלים ובציבור התקשו להבין את פשר האיסור.
בפורום "חרדים" באתר האינטרנט תפוז גולשת חרדית אחת עמדה ושאלה: למה? למה בעצם אסור? היא לא קיבלה הסברים טובים, אבל ספגה תגובות קשות על כך שהיא מעזה להרהר אחר הוראות הרבנים, עד שהבהירה בערך כך: "אם הרבנים אמרו שאסור אז אני לא הולכת, אבל אני רק רוצה להבין למה אני לא הולכת". לרבים נדמה היה שהפעם הרבנים גזרו גזרה שהציבור החרדי לא יעמוד בה. "הרבנים הולכים לחטוף מכה, אבל זה בגלל שלא ארגנו את ההסברה כמו שצריך", ניסה עסקן חרדי להכין את הקרקע לתבוסה.
בשבע בערב התחילה ההופעה. ההפרדה בין המינים היתה קנאית-להוציא זרקור אחד שהאיר על קבוצת בנות מרקדות ויציע אחד שבו ישבו כמה זוגות יחד. שני הפרפורמרים הנערצים אברהם פריד ויעקב שוואקי הטריפו את הקהל לא פחות מכל שלמה ארצי (למי שלא הבין: זה מה שבאמת הפריע לרבנים). בערך בעשר בלילה, אחרי בדיקה מקיפה ביציעים שאותם גדשו יותר מ- 11 אלף צופים, כבר אפשר היה להכריז על התוצאה בטדי: הרבנים ניצחו. ניצחו בגדול. אם לא 0:10, אז 2:10.
ביציעים היו אלפי חובשי כיפות סרוגות, לא מעט חרדים?ספרדים שהסבירו כי "הרבנים הספרדים לא חתמו על האיסור", וקבוצות שמרחוק נראו כבחורי ישיבות קלאסיים מהסוג שהרבנים הכי חששו שיבואו, אך מקרוב התברר כי הם אמריקנים. הזרם המרכזי בציבור החרדי לא הגיע, ושוב התבררה עוצמת יוקרתם ושליטתם הבלתי נתפסת של הרבנים בציבור החרדי.
לאור הדיווחים יכול היה פעיל במשמרות הצניעות לשדר צפירת הרגעה טלפונית לרב שהוביל את מערכת ההתנגדות למופע, ולהודיע לו באושר על הרכב הקהל באיצטדיון: "מזרוחניקעס, ספרדישע, אמריקאנער און שבאבניקעס" (מזרוחניקים-כינוי לחובשי הכיפות הסרוגות צאצאי תנועת המזרחי; ספרדים; אמריקנים; וגם שבבניקים - כינוי לנוער השוליים החרדי-א"ב).

גם בלי משבר חפציבה קשה לחרדים עם הדירות. הנורמה בציבור החרדי קובעת שההורים צריכים לדאוג לדירה לילדיהם, ככה זה. 100 - 120 אלף דולר לדירת שלושה חדרים בפרויקטים.
איזה צד משלם וכמה? הכללים לא לגמרי קבועים. בהכללה גסה ניתן לומר שאצל הליטאים, הורי הכלה, שמעוניינים בחתן שיישב בישיבה וילמד, הם שקונים לזוג הצעיר דירה או לפחות "רוב דירה", ובכל מקרה משלמים יותר. אצל החסידים, שם הבנים יוצאים מוקדם יותר מהישיבות לעבודה, משלמים הורי החתן שליש, הורי הכלה שליש - והזוג הצעיר שליש במשכנתא. אצל הספרדים החרדים, החלוקה היא פחות או יותר חצי חצי בין ההורים לילדים ובין ההורים לעצמם. בכל מקרה המעמסה הכלכלית על ההורים החרדים, שלרובם שישה עד עשרה ילדים, עצומה ונוראית.
עד כדי כך שיש בין החרדים מי שמתעקשים שכשרואים בשכונה חרדית אמבולנס צריך להגיד דווקא "מזל טוב". למה? כי הסבירות הגבוהה היא שאמבולנס החולף בשכונה חרדית דווקא מבשר על אירוע משמח: או שמדובר ביולדת, או שמדובר באבא שעוד בת שלו סגרה שידוך ומתחתנת והוא חש בלבו מעוצמת החרדה, מאיפה יביא עכשיו כסף לעוד דירה.








נא להמתין לטעינת התגובות


