רוחמה אברהם לא רק בלונדינית
10 שנים לאחר שהיתה מזכירתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אברהם מכהנת היום כשרה בממשלה ועושה לאופוזיציה חיים קשים. דוח בנגל
בתפקידה הנוכחי, כמו באלה הקודמים, היא שואפת להוכיח שהיא לא רק בלונדינית. מאז נכנסה לתפקידה החדש, התקשתה האופוזיציה להעביר הצעות פרטיות שהממשלה התנגדה אליהן. בשבוע האחרון, טרם יציאתה של הכנסת לפגרה, עלו 40 חוקים, 16 מתוכם, של חברי כנסת מהאופוזיציה, נהדפו על ידי הקואליציה. 14 חוקים שנתמכו על-ידי הממשלה עברו.
כאשר מונתה ליו"ר ועדת הכנסת, היא הרהיבה עוז ויצאה נגד ראש הממשלה ושר האוצר, והובילה את המאבק הצודק נגד חוק ההסדרים. שר האוצר דאז, אברהם הירשזון, אף ניסה להדיחה מראשות הוועדה בשל כך - אך נכשל.
"רוחמה עשויה מברזל - אל תטעו היא אישה מאוד רצינית", סיפר בשבוע שעבר ראש הממשלה לפעילי קדימה. "מאז מונתה, בשבועות האחרונים יש משמעת קואליציונית. כל מי שחושב לצאת נגד החלטות הממשלה יודע עכשיו שיהיה לו עסק עם רוחמה". בדברים הללו אברהם זוכה לחיבוק מאולמרט.
בשיחות סגורות היא מבהירה שזה לא חיבוק דב, שהיא מודעת למצבו הפוליטי של אולמרט ושהיא לא חיילת של אף אחד, אלא של קדימה. לדברי מקורביה, גם אם קדימה תתפרק – היא לא תחזור לליכוד. בליכוד אומרים שאז היא בטח תלך עם ליברמן.
גם בעבודה מפרגנים לאברהם. בשבוע שעבר, בישיבת הממשלה, כאשר נזפה בשרים ודרשה נוכחות בכנסת בהצבעות על חוקים, שר הביטחון אהוד ברק לחש לה: "אני מתוודע אלייך כל יום מחדש". השר שלום שמחון קרא לעברה: "הו, מישהו התחיל פה לעשות סדר". אברהם אמרה בשיחה במזנון הכנסת: "זהו נגמרה החגיגה. מעתה תהיה משמעת ברזל בקואליציה. ואם מישהו יפר אותה, נמצא את הסנקציות לטפל בו".
כאשר צעדה לראשונה בכנסת ב-2003 היו לא מעט שלעגו לה. "המזכירה", "הבלונדינית" ו"העוזרת" – כך כינו אותה בליכוד, כאשר הפתיעה והתברגה למקום ה-17 המכובד ברשימה לכנסת. אגב, אילו היתה גבר, יש להניח שהיא לא היתה צריכה לספוג את העלבונות הללו. היום רוב המלעיזים נבעטו אל מחוץ לכנסת,
נכון, אברהם, בת 43, היא בלונדינית גבוהה ונאה (ריצ'רד גיר לחש לה פעם שהיא "אישה יפה"), אבל אסור לטעות בה. היא לא "נסיכה" והיא גם לא הבת של מישהו (כמו, ציפי לבני ולימור לבנת). היא גדלה במשפחה ברוכת ילדים, ואת ילדותה בילתה בבית דל-אמצעים וצנוע בשכונת שיכונים בראשון-לציון.
משם היא שואבת את המוטיבציה שלה. במשימתה לנפץ את הסטיגמה של הבלונדינית היא החלה כבר מזמן. היא כיהנה בממשלת שרון השנייה כסגנית שר הפנים, ובמשך מספר חודשים אף היתה ממלאת מקום שר הפנים.
"יש לה חכמת רחוב", אומר גורם בליכוד. "היא אמנם הגיעה לאן שהגיעה תחת כנפיהם של ביבי וליברמן, אבל מאז היא פרסה כנפיים משלה ועפה".
השרה הטרייה החלה את דרכה הציבורית בראשית שנות ה-90 כעוזרתו של מנכ"ל הליכוד, אביגדור ליברמן. בין 1994 ל-1999 היא שימשה כעוזרת של בנימין נתניהו, והיתה מנהלת לשכתו כשהיה ראש הממשלה. מאז היא שומרת על יחסים קרובים עם ליברמן. עם ביבי פחות. היא הפנתה לו עורף כאשר ניהל את המאבק בתוכנית ההתנקות של שרון – אברהם הלכה עם אריק. (במערכת הפוליטית יש מי שטוענים אפילו שליברמן הוא זה שהבטיח את מינויה של אברהם לשרה במסגרת ה"דיל" עם אולמרט).
אברהם עשתה גם לא מעט שגיאות בתפקידיה, הבולטת והעגומה שבהן היא בפרשת אגרקסקו – הח"כים רוחמה אברהם ואלי אפללו נחשדו בקבלת טובות הנאה כטיסה לחו"ל מחברת אגרקסקו, בשעה שהם כיהנו בוועדת הכספים ודנו בענייניי החברה.
גורמי חקירה הגדירו את הממצאים כ"תיק גבולי" – שם דבק בה כתם השחיתות. היום אברהם אומרת שהיא לומדת מטעויות העבר. לפני כל הצעה לצאת במשלחת לחו"ל היא עוצרת ובודקת את מהותה, את ההקשר ואת האינטרס שעומד מאחוריה.
בתפקידה כיו"ר ועדת השרים לטקסים וסמלים היא אחראית על חגיגות ה-60 למדינה. מבקר המדינה מתח ביקורת בדוח האחרון על כשלים במינהל תקין בחגיגות יום העצמאות. אברהם פנתה לחשב הכללי במשרד האוצר, ירון זליכה (אויבו המושבע של אולמרט) ולמבקר המדינה מיכה לינדנשטארוס (עוד אויב מושבע של ראש הממשלה) בדרישה כי כדי למנוע שחיתויות ומינהל לא תקין, יגבש עבורה הנחיות ברורות. מזליכה היא אף ביקשה שימנה חשב שיהיה צמוד אליה בעניין הזה. עד כדי כך היא נחושה לא לעשות טעויות.
התנהלותה גם בדיונים בוועדות היא לא שונה. "היא מבקשת שנביא לה את החומר על כל נושא שעולה והיא לומדת אותו לעומק", מעיד מקורב לאברהם. כאשר הוגשה לפני כשבועיים הצעה לסדר בעניין פליטי דרפור, אברהם, שייתה צריכה להשיב על ההצעה, הפגינה בקיאות מרשימה. "לפני שעלתה לדוכן הכנסת היא פנתה למשרד הרווחה ולמשרד הביטחון ודרשה הסברים ותשובות", מתגאים בלשכתה. מי שאורב לשרה החדשה בפינה, כנראה ייצא וחצי תאוותו בידו.
אז מה מצפה לנו במושב הבא של הכנסת? אחרי החגים יהיה לוהט. המערכת הפוליטית – בעיקר אהוד ברק ובנימין נתניהו - מצפה למסקנות דוח וינוגרד. העתיד הפוליטי של קדימה לוט בערפל. אהוד אולמרט הכריז כי הוא יוסיף להנהיג את קדימה גם בבחירות הבאות. כאילו אין וינוגרד. כאילו המסקנות של הוועדה שהוא בעצמו מינה לא רלוונטיות.
למהלך הזה (שגם הוא בעצת רמון) נרשמה כבר הצלחה: בקדימה הפנימו שאולמרט יצלח את וינוגרד. "הוא יעבור את זה. הוא עבר את זה פעם אחת הוא יעבור את זה גם בפעם השנייה", אמר השבוע שר במפלגת השלטון. "וינוגרד שמינוגרד – אולמרט לא סופר אותם אז הם לא יצליחו לגרום לו להתפטר", טען ח"כ במפלגה.
מנגד, יו"ר ישראל ביתנו החל להכשיר את הקרקע לפרישתו האפשרית מהממשלה. ליברמן הוא אחד הפוליטיקאים המתוחכמים ביותר כיום בכנסת. לפני שנכנס לממשלה הוא דאג שכל אזרח בישראל ידע שכרטיס הכניסה שלו לממשלה הוא ההבטחה של אולמרט לשינוי שיטת הממשל. לאחרונה התברר כי זהו גם כרטיס היציאה שלו.
ליברמן גם דאג שכל אזרח בישראל יידע שהוא מתאמץ להשיג את המטרה שלשמה נכנס לממשלה, אבל זה אולמרט שלא מספק את הסחורה. לפני שבועיים הוא התעקש להעלות להצבעה את הצעת החוק לשינוי השיטה. בלשכת אולמרט אמרו לו "עזוב זה לא יעבור. אין רוב". אבל ליברמן התעקש, והחוק נפל בקול ענות חלושה. בעתיד הוא יוכל לטעון: ניסיתי, רציתי, התאמצתי, נאבקתי, נלחמתי, אבל קדימה הפרה הסכמים – אז אני פורש.
ובגזרת אולמרט-ברק: ראש הממשלה הודיע כי בכוונתו להקדים את הדיונים בכנסת על תקציב המדינה. המטרה: להעביר את חוק התקציב עד סוף דצמבר במקום בסוף מרס. הסיבה: אולמרט חושש שברק מבין שווינוגרד כבר לא מעניין את אותו, אז הדרך היחידה להפילו תהיה דרך תקציב המדינה. אם יקדים את הדיונים הוא חוסם את ברק מלהוביל מהלך להקדמת הבחירות.
ברק עוד לא חש בשל מספיק כדי לצאת לקרב על ראשות הממשלה. הוא צריך עוד זמן. אילו היה התקציב עולה בחודש מרס, וינוגרד לא היה מצליח עד אז להזיז לאולמרט. לא מן הנמנע שברק היה מנצל את שעת הכושר, מוציא את העבודה מהממשלה על רקע התקציב ומקדים את הבחירות.
ואיך אפשר בלי כמה מילים על הפריימריז בליכוד שיתקיימו בעוד שבועיים: "אתם מפחדים ממני... אה?!" פונה משה פייגלין לציבור הישראלי בסרטון בחירות שמופץ בימים אלה באתרי האינטרנט. התמונה, שבתחילה מתמקדת רק בעיניו של פייגלין, חושפת אט את פניו המחייכים, העדינים. "תראו, יש לי זקן, אבל אין לי קרניים ואני לא מסתובב עם סכין בין השיניים, ואני גם לא רוצה להפוך אתכם לדוסים", הוא מבהיר. "מה אני כן רוצה? אני רוצה להוציא את המשפחה היהודית מהארון... אני רוצה לחסל את הטרור הערבי... שיהיה לנו בית משפט עליון עם ראש ולב יהודי ולא סניף שמאל מנוכר של מרצ... תגידו, עם כיפה או בלי כיפה, זה לא בדיוק מה שאתם רוצים?"
פייגלין טוען שהוא אומר את מה שרבים חושבים ומרגישים. In your heart you know he is right (בלבך אתה יודע שהוא צודק) היתה הסיסמא שליוותה את הקמפיין של בארי גולדווטר. המועמד הרפובליקני השמרן שהתמודד מול לינדון ג'ונסון ב-1964 על הנשיאות בארה"ב, נתפס כימני-קיצוני עם אצבע קלה על הדק הנשק הגרעיני, והסיסמא שלו הפכה במהרה ל-In your guts you know he is nuts (בתחושת הבטן שלך אתה יודע שהוא משוגע).
אבל פייגלין לא מטורף. הוא לחלוטין שפוי. מאמין גדול. אידיאולוג. בראיון איתו מתברר שהשקפותיו על ערבים אינן שונות בהרבה מחברי כנסת מכהנים ואפילו שר אחד. גם הוא כמותם חושק בטרנספר. הוא לא רוצה אותם כאן בנחלת אבותיו. רצונו של יו"ר מנהיגות יהודית הוא "להוציא את המשפחה היהודית מהארון", זוהי שאיפה לגיטימית. הוא מבטיח שהוא לא מתכוון לעשות זאת בכפייה, באלימות. הדרך שלו, לדבריו, היא לשכנע את מיליוני אזרחי ישראל להתחבר מחדש לזהות היהודית שלהם. אם יצליח לשנות את דפוסי ההצבעה מנושאי ביטחון וכלכלה לנושאי הזהות היהודית, הוא משוכנע - "אהיה ראש הממשלה".
עד כאן הכל טוב ויפה, ראוי, טהור אפילו. אבל הערך החשוב ביותר שלנו כמדינה שפויה במזרח התיכון הוא הדמוקרטיה. קשה שלא להבחין שפייגלין אינו אוהד את הדמוקרטיה. בג"ץ בעיניו בזוי ואינו מייצג את הערכים היהודיים. "הוא סניף של מרצ", הוא אומר. נראה שמוסדות העם, מהווים עבורו אמצעי להשגת המטרה – כיבוש השלטון. "באופן עקרוני אני לא מאמין בחוקים", הוא מודה. כדי להבהיר מה דעתו הוא מביא דוגמא: "נשיא בית המשפט לשעבר, אהרן ברק, התראיין ואמר שהוא רוצה שישרפו את גופתו. את זה הוא אומר כאשר 90% מהציבור רוצים קבורה יהודית וברית מילה". הסיפור הזה ממחיש את הניתוק שחשים אנשים כמו פייגלין מבית המשפט העליון. יש בזה משהו, אם לדידו התרבות היהודית היא הערך שלפיו צריך להתנהל השלטון.
התרבות היהודית והדת צריכים, כפי שטוענים בש"ס למשל ואחיותיה הליטאיות, להשתלב בדמוקרטיה, לאזן את החילוניות וההתבוללות במדינות המערב – אבל לא להשתלט עליה. מפלגות החרדים, בניגוד למנהיגות יהודית, לא שואפות לכבוש את ראשות הממשלה, אלא לקדם בתוכה את האינטרסים של המאמינים בציבור. הם רואים את עצמם ככלב השמירה של התרבות היהודית-דתית בפוליטיקה. פייגלין רוצה להיות האיש המשפיע ביותר על חיינו – ראש הממשלה. את רבים מאיתנו זה מפחיד. אבל, לא בטוח כלל שהדמוקרטיה צריכה לחסום את פייגלין מלהיכנס לכנסת, אבל היא ללא ספק צריכה לפקח עליו בשבע עיניים.
מדי שבוע מביאה הכתבת הפוליטית שלנו, מיה בנגל, את הדוח השבועי של הנעשה בפוליטיקה הישראלית - בפרשנות או בראיון אחד על אחד עם פוליטיקאי. כל השאלות הקשות, כל השורות התחתונות - בלי הנחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
