נהפוך הוא
היפוך הקיבה הוא מצב חירום שעלול להביא למותו של כלב. מי מועד ללקות בתופעה, מהם הסימנים ואיך מטפלים בה? ד"ר סמדר טל
ראשית - מהו GDV ? Gastric Dilatation Volvulus, או היפוך קיבה, הוא מצב מסכן חיים ונחשב למצב חירום. באם הכלב לא קיבל טיפול ראוי, הוא עלול למות מ-GDV בתוך מספר שעות. גם בין הכלבים שקיבלו טיפול קיימת תמותה של כ-25%-33%.
התופעה מתחלקת לשניים: התרחבות הקיבה (Gastric Dilatation), והיפוך הקיבה (Volvulus). להתרחבות הקיבה אחראים גורמים שונים, שחלקם עדיין לא ידועים, ושבעטיים מתמלאת הקיבה באוויר ולוחצת על איברים פנימיים אחרים ועל הסרעפת. דבר זה גורם לכלב קשיים בנשימה, ונוצר לחץ על הורידים הראשיים בחלל הבטן, דבר שמונע מדם מלחזור אל הלב. הקיבה המלאה באוויר יכולה בקלות להסתובב על צירה ולחסום חלקית את כלי הדם המגיעים אליה ויוצאים ממנה. כאשר נוצר סיבוב (volvulus) ואספקת הדם נחסמת כליל, מתחילים להיווצר נמקים בקיבה וכתוצאה מכך, כלל אספקת הדם בגוף מופרעת ומצב הכלב מתדרדר במהירות. לא כל הכלבים עם קיבה מורחבת מגיעים למצב של היפוך קיבה מסוכן, אולם היפוך קיבה נוצר תמיד אחרי התרחבות הקיבה. GDV הוא מצב מסכן חיים. הבנת הסימנים, מניעה והצורך בטיפול מיידי, עוזר בהפחתת הסיכון לתמותה.
גזע
קיים קשר ברור בין הסבירות להופעת ה-GDV ומבנה גזע הכלב. GDV מופיע בתדירות גבוהה יותר בגזעים גדולים בעלי חזה עמוק וצר. הבעיה עלולה להופיע גם בגזעים קטנים, אולם בסבירות נמוכה יותר. הגזעים המועדים ל-GDV: דני ענק, סן ברנרד, וימרנר, סטר אירי, גורדון סטר, סטנדרט פודל, באסט האונד, דוברמן, כלב רועים אנגלי עתיק, פוינטר קצר שיער, ניופאונדלנד, רועה גרמני, איירדייל טרייר, אלסקן מלמוט, בוקסר, קולי, לברדור רטריוור, ספרינגר ספניאל אנגלי, סמויד, דקל, גולדן רטריוור, רוטוויילר, פודל ננסי ואף חלק מהכלבים המעורבים.
גנטיקה
בנוסף לנטיית הגזע, קיים קשר גנטי למחלה. השכיחות נפוצה בכלבים עמוקי ורחבי חזה. גנים שונים מן ההורים קובעים תכונה זו. אם לשני ההורים חזה עמוק וצר, אזי קיימת סבירות גבוהה שלצאצאיהם יהיה חזה עמוק וצר, והבעיות הנלוות לכך. זו הסיבה שבגזעים מסוימים נראה GDV יותר בשושלות מסוימות, בד"כ בשל מבנה בית החזה של השושלת הספציפית.
גיל
הסיכוי של כלבים מעל גיל שבע שנים לחלות ב- GDV הוא פי שתיים מכלבים בני שנתיים עד ארבע שנים.
מין
הסבירות של זכרים היא פי שתיים מאשר נקבות. לסירוס אין השפעה על עובדה זו.
הרגלי אכילה
לכלבים שמוזנים פעם ביום יש סיכוי של פי שתיים לחלות ב-GDV מאשר לאלה שמוזנים פעמיים ביום. נראה שכלבים שאוכלים מהר או יוצאים לפעילות גופנית מיד לאחר ארוחה גם הם בסיכון גבוה. כלבים עצבניים, חרדים או פחדנים גם הם בסיכון גבוה ל-GDV.
גורמים
GDV אינו מתפתח כתוצאה מפעילות מיוחדת אחת, אלא משילוב של גורמים. מחקרים מראים שהרכב הגזים שנמצא בקיבה המורחבת דומה להרכב הגזים הנורמאלי שבאוויר, דבר המצביע על כך שהתרחבות הקיבה
סימנים
הסימן הבולט ביותר הינו נפיחות בבטן וניסיונות הקאה, אך ללא קיא. סימנים אחרים הינם חוסר מנוחה, כאב בטן, ונשימה שטוחה ומהירה. באם קיים ריור רב, הוא מעיד על כאב חריף. באם הכלב ממשיך להתדרדר, במיוחד במצב של היפוך קיבה, אזי מופיעים סימני שוק כגון ריריות חיוורות, דופק חלש, קצב לב מהיר, ובהמשך- התמוטטות.
טיפול
כאשר מגיע הכלב למרפאה מעריכים את מצבו על ידי בדיקה פיזית, בדיקות דם והערכת המצב הגופני הכללי. בדרך כלל הכלב בהלם או בסכנת הלם, ולכן נותנים לו עירוי תוך ורידי של נוזלים פיזיולוגיים, ולעתים גם אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. לאחר טשטוש, הקיבה מרוקנת על ידי הכנסת צינור לקיבה, ולאחר שמייצבים את מצב הכלב, מצלמים ברנטגן את חלל הבטן בכדי להעריך באם קיימת רק התרחבות (GD) או שכבר קיים היפוך קיבה (GDV). חלק מן הכלבים עם GDV מפתחים בעיות בקרישת דם והם מטופלים בכדי לפתור את המצב הזה. קצב הלב מנוטר מקרוב משום שחלק מהכלבים עם GDV מפתחים בעיות לב שעלולות להמית אותם. לאחר ייצוב המצב מבצעים ניתוח בכדי להשיג שלוש מטרות:
1. להעריך את מצב הקיבה והאיברים הקרובים אליה. באם קיים נזק בלתי הפיך לחלקים מהקיבה או הטחול - מסירים אותם. במקרים אלה הסיכוי להחלמת הכלב מאוד נמוך.
2. החזרת הקיבה למקומה הטבעי.
3. קיבוע הקיבה לדופן הגוף על מנת למנוע ממנה להתהפך שוב. באם אין הדבר נעשה, 75-80 אחוזים מהכלבים יפתחו שוב GDV.
לאחר הניתוח קיים מעקב על מצב הכלב למשך מספר ימים, בכדי לאבחן דלקת, בעיות לב, בעיות קרישה, כיבים בקיבה ונזק ללבלב או לכבד.
כיצד ניתן למנוע GDV?
למרות כל המובא לעיל, הכלב עדיין עלול לפתח GDV בגלל הקשר הגנטי. כאשר רוכשים כלב חדש יש לנסות ולברר האם קיים GDV בשושלת ממנה רוכשים את הגור, אם הוא משתייך לאחד הגזעים שהוזכרו לעיל.
בנוסף, יש לעקוב אחר ההמלצות הבאות:
1. יש להאכיל כלבים גדולים 2-3 פעמים ביום.
2. על בעלי כלבים מהגזעים הרגישים לשים לב לסימנים מוקדמים של התנפחות.
3. יש לדאוג למים טריים, לא קרים, 24 שעות ביממה, אולם יש להגביל את כמותם לאחר אכילה.
4. יש להימנע מפעילות גופנית רבה, התרגשות וסטרס למשך שעה לפני ושעתיים אחרי ארוחות.
5. החלפת סוגי מזון יש לעשות בהדרגה למשך 3-5 ימים.
גם לכם יש שאלה הקשורה לחיית המחמד שלכם? שלחו לכאן את השאלות שלכם והווטרינרית תשמח להשיב עליהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
