ההסתדרות תודיע היום על מועד לשביתה
פגישתם של שר האוצר בר-און ויו"ר ההסתדרות עיני הסתיימה ללא תוצאות. לפיכך הודיע עיני כי השבתת המשק השבוע היא בלתי נמנעת. היום יתכנסו ראשי ההסתדרות כדי לקבוע מועד
במהלך הפגישה הציע בר-און תוספת שכר של 0.4% לעובדי המגזר הציבורי. אולם ההסתדרות עומדת על דרישתה לתוספת של 10% לשכר. "המשמעות היא תוספת של 30 שקלים לכל עובד בתשלומים - זו לא הצעה רצינית", אמר אמש עיני.
יו"ר ההסתדרות ציין כי לא ישבית את המשק היום בגלל תשעה באב, והצהיר כי בכוונת ההסתדרות לקיים שביתה קצרה בזמן, אך לא מוגבלת בזמן. מחר בשעה 10:00 ייכנס עיני את ראשי האיגודים המקצועיים כדי לקבל החלטה על מועד תחילת השביתה ועל היקפה.
עופר עיני לאחר הפגישה. צילום באדיבות חדשות ערוץ 2
שר האוצר הדגיש בפגישה עם עיני כי השמירה על המדיניות התקציבית האחראית היא שהביאה, בין היתר לצמיחת המשק, לעלייה ברמת החיים ולצמצום שיעור האבטלה. "היענות לדרישות ההסתדרות תוביל בהכרח לפריצת מסגרת התקציב, דבר אשר יביא להאטת הצמיחה, ירידה בכוח הקנייה של האזרח ולהגדלת שיעור המובטלים במשק", אמרו במשרד האוצר.
"היענות לדרישות ההסתדרות, משמעותה עלות של מליארדי שקלים לתקציב המדינה", אמר שר האוצר בר-און. "בכך ייפגע סדר העדיפויות הלאומי שנקבע על ידי הממשלה, ובכלל זה ייפגע תקציב הביטחון, החינוך וכן
על פי ההערכות, אם תחליט ההסתדרות על שביתה, היא תנקוט טקטיקה של "קצר וקולע" - כלומר שביתה כללית ש"תכאיב" לאזרחים ותפעיל לחץ על הממשלה לסיים את המשא ומתן כמה שיותר מהר.
עם זאת, השאיר עיני פתח למשרד האוצר לשוב למשא ומתן. "יש לנו עדיין את מחר, ואני מקווה שאולי לשר האוצר תהיה בשורה", אמר.
במסגרת השביתה צפויים להיפסק, בין היתר, ההמראות והנחיתות מנתב"ג, העבודת בנמלי הים ופעולת הרכבות. כמו כן, המעברים היבשתיים צפויים להיסגר.
העימות הנוכחי בין האוצר להסתדרות נסוב סביב העובדה שכבר שש שנים לא עודכן השכר במגזר הציבורי. בהסתדרות מסבירים כי הדרישה לתוספת השכר מגיעה נוכח הצמיחה במשק, ולטענתם מפירות הצמיחה זכאים גם העובדים ליהנות, אחרי שנים בהן שכרם הוקפא.
בשבוע האחרון ניהלה ההסתדרות משא ומתן עם הממונה על השכר באוצר, אלי כהן. כהן טען בתחילה כי לעובדים כלל לא מגיעה תוספת שכר, אך לאחר שיו"ר ההסתדרות התעקש לקבל מכהן הערכה על התוספת העתידית, אמר כהן כי הוא מוכן להעניק לעובדי המגזר הציבורי תוספת של 0.2% לשנתיים.
באוצר טוענים כי עלות התוספת של כל אחוז במשכורות העובדים נאמדת בכ-800 מיליון שקל, וכי אין מקורות תקציביים שיאפשרו שדרוג שכרם של כל עובדי המגזר הציבורי, מבלי לקצץ בתקציבים חברתיים או בתקציב הביטחון. לעומתם, בהסתדרות טוענים כי החישוב של האוצר איננו מדויק ומוסיפים כי עלות התוספת נמוכה בהרבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
