רוח צפונית
יורם דורי משבח ההחלטה להקים בי"ס לרפואה בגליל, ורק מבקש למנוע את הסחבת ולגשת לעבודה
אין ספק כי הקמתו של מוסד אקדמי מהמדרגה הראשונה בגליל העליון, באזור צפת, תיתן תנופה משמעותית לחבל ארץ זה ותהפוך לאבן שואבת לאוכלוסיה צעירה, יוזמת ואיכותית שהגליל משווע לה.
התוכנית שעובדה במשרד לפיתוח הנגב והגליל ואשר פרופסור אוריאל רייכמן היה הרוח החיה מאחוריה, אינה עוסקת רק בהקמתו של בית ספר לרפואה נוסף בגליל, אלא היא מרכיב חשוב וייחודי בפרויקט רחב מימדים ובין-תחומי של בינוי, אכלוס ושדרוג כל מערך השירותים בגליל, ובראש ובראשונה של המערך הרפואי.
הקמת בית הספר תביא, קודם כל, לשדרוג בתי החולים באזור: בצפת, בנהריה ובטבריה באופן שיאפשר בעתיד התבססות עליהם לצורך הלימוד והמחקר הרפואי. עוד ברור, גם בתוכנית, כי יש להקים שכונות חדשות לאכלוס הצוות האקדמי, הן של בית הספר לרפואה והן של מכון המחקר האקדמי. אין ספק כי צפת, חצור וראש פינה של שנת 2010 שלאחר הפעלת המוסד האקדמי, תהיינה שונות לחלוטין מהיום. אלפי אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים יתגוררו במקום ויתנו תנופה גדולה למערכת החינוך ביישובים אלו, כמו גם לחיי המסחר והתרבות.
אל תטבעו, תמריאו
פרויקט דגל זה שברור שיקבל את ברכתו של נשיא המדינה, מחייב התייחסות כוללת של הממשלה מתוך ראיית הפרויקט כמפעל לאומי המלהיב את הדמיון ומשמש אבן שואבת לפוטנציאל האנושי של המדינה.
בידי השרים תמיר ואדרי, שפעלו רבות לקבלת החלטת המועצה להשכלה גבוהה, נפלה הזכות להוביל מפעל לאומי שישנה את פניה של ישראל. שילוב הידיים ביניהם הוא המפתח למימוש ההחלטה. אין מדובר במבצע קל כלל ועיקר. הפרויקט מחייב התגייסות לאומית של הממשלה כולה לצידם של אדרי ותמיר - לא ראיה דרך "החור בגרוש" של פקידות האוצר אלא מבט בן-גוריוניסטי מלא חזון של ימי הקמת המדינה. לא בדיקת נאותות כלכלית אלא בדיקת כדאיות לאומית. לא עודף "רגולציה" ובירוקרטיה, אלא שבירת מוסכמות ועקיפת מכשולים. ישראל אינה יכולה לחכות לדיונים אין ספור בעניין פיתוח הגליל אלא להתחיל לפעול.
גם
העם היהודי ועשירי ישראל הפועלים בעיקר בחו"ל, חייבים ללכת בדרכו של ארנון מילצ'ן שהבטיח תרומה של מאה מיליון דולר למימוש הפרויקט. אין דבר מלהיב יותר, מושך יותר וחשוב יותר ליהודי העולם לעסוק בו, פרט לפיתוח הגליל (למעט חיזוק ירושלים ופיתוח הנגב).
הקמת בית הספר לרפואה, שאין ספק כי יהפוך בעתיד למוסד אקדמי גדול ומוכר יחד עם שדרוג מערך הרפואה והאשפוז באזור ושגשוג חיי התרבות והלילה בגליל, יוסיפו עשרות אם לא מאות אלפי מקומות עבודה חדשים לתועלת כל התושבים: יהודים , ערבים ודרוזים כאחד.
ניתן עתה לטבוע בים של תקנות, ועדות ומגבלות או להמריא לאופק של עשייה ותרומה. התשובה לשאלה מה ישראל צריכה היא ברורה: המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד החינוך חייבים לקבל רוח גבית עזה שתסייע להם למלא את ייעודם למען אזרחי המדינה.
הכותב הוא יועץ לאסטרטגיה מדינית ותקשורתית
נא להמתין לטעינת התגובות
