העבריינים הצעירים פתחו את ליבם לגדיים

נערים בכלא אופק לעבריינים צעירים נקשרו ל-2 גדיים שהתייתמו, ולקחו אותם תחת חסותם. הם טיפלו בהם במסירות מדהימה, ובכך התחברו לכאב האישי שלהם

טל וולבוביץ | 14/7/2007 9:14

לגדיים אין אימהות, לנערים אין משפחות. דווקא בכלא, הם מצאו אחד את השני. מדובר בסיפור אהבה בלתי אפשרי בין בעלי-חיים לעבריינים צעירים, שגרם בפעם הראשונה לנערים שנפלטו מכל המסגרות ומעולם לא ידעו חום ואהבה - לגלות את הצד האנושי והרך שלהם, דווקא דרך הטיפול בגדיים בפינת החי של הכלא.

סיפורם הטרגי של הגדיים החל לפני כמה חודשים, לאחר ששתי העיזים עלמה ושולי נכנסו להריון מהתיש יענקל'ה. לדברי מפקדת כלא אופק, סגן-גונדר נילי איצקוביץ, כבר בתחילה התברר כי הריונה של עלמה הוא בעייתי וקשה, ולכן הוחלט להזמין וטרינר לכלא. "זה לא עזר, ובסופו של דבר עלמה מתה במהלך הלידה", סיפרה איצקוביץ. "זה היה טראגי. יחד איתה מת אחד הגדיים, והשני נותר ללא אימא".

נגד כל הסיכויים, החליטו הנערים שמטפלים במגוון חיות בפינת החי לקחת את הגדי הזעיר תחת חסותם, האכילו אותו מבקבוק כל שלוש שעות לאורך כל היום ועטפו אותו בחום ובאהבה, כדי שלא ירגיש בחסרונה של אמו. "זה מדהים", הוסיפה מפקדת הכלא. "באמצעות הסיפור הזה הצליחו הנערים להתחבר לכאב האישי שלהם ולחוסר הנוכחות של אמם".

מנהלי הכלא חששו כי גם שולי, העז השנייה, לא תשרוד את הריונה, והזעיקו לכלא את אמנון לבוב המומחה בעניין. לשולי נקבע ניתוח קיסרי, אבל אז התברר שהיא סובלת מרעלת הריון קשה ובסופו של דבר גם היא מתה בזמן ההמלטה. יחד איתה מת גם אחד הגדיים שנולדו, והשני שרד בקושי. "שוב מצאנו את עצמנו עם גדי קטן", תיארה איצקוביץ. "החלטנו שלמרות הצער והכאב, נגדל יחד עם הנערים את שני הגדיים בכוחות משותפים".

קנאה של אח גדול

בשלב הזה נכנסו לתמונה איסמעיל גוש וליטל איפרגן, שני סוהרים מהכלא. גוש ואיפרגן עשו לילות כימים למען הגדי הצעיר, ויחד עם הנערים בכלא נהגו להאכיל אותו במזלף ולחמם את גופו עד שעמד על רגליו. למרבה ההפתעה, כשנכנס הגדי הצעיר אל פינת החי, התפתחה איבה בינו לבין הגדי הבוגר, שהיה רגיל לקבל את מלוא תשומת הלב. מרוב קינאה התחיל הגדי הבוגר לנגוח בפעוט ואף בנערים שבאו לבקרם, ולבסוף הוחלט להפריד בין השניים.

גם בחירת שמותיהם של הגדיים עוררה מחלוקת. באחד הימים הגיע לביקור נציב

שירות בתי הסוהר, רב-גונדר בני קניאק, וכששאל לשמותיהם של השניים, נאמר לו כי לא הצליחו להסכים השמות. "מדוע לא תקראו להם 'אופק אחד' ו'אופק שתיים'", הציע קניאק, ואכן כך היה.

אך מציאת השמות לא פתרה את בעיית האלימות הקשה בין הגדיים. דגנית, המטפלת בפינת החי, הסבירה לנערים את משמעות כניסתו של אח קטן למשפחה, את ההתמודדות הכרוכה בכך, את תחושותיהם של הגדי הגדול ושל הגדי הקטן. דרך סיפורם של הגדיים, הובילה דגנית את הנערים לשוחח גם על בעיות המוכרות לנערים מבתיהם.

הגדי האלים הוחלף בעז מאמצת

בהנהלת הכלא חשבו רבות כיצד לנהוג בגדי הבוגר וכיצד להתמודד עם התנהגותו האלימה. בישיבת צוות סוערת שקיימו על מנת להגיע להחלטה, עלתה האפשרות למסור אותו. אחד הנערים, שנקשר מאוד לגדי, התחנן בפני הנהלת הכלא שלא לוותר על בעל החיים האלים, אך לבסוף הוחלט לתרום אותו לפינת חי אחרת. איצקוביץ מספרת כי ההחלטה הזו יצרה משבר קשה בקרב הנערים, שמסירת הגדי הזכירה להם חוויות דומות מחייהם, כשמסרו אותם למוסדות ולפנימיות.

נוכח תגובתם של הנערים למסירתו של הגדי, הוחלט בכלא להביא את יסמין, עז בוגרת, שתרגיע את הרוחות. כך נוצרה משפחה: עז-אם מאמצת, שאליה הצליחו הנערים להתחבר, וגדי צעיר כבנה המאומץ. בזמן הזה למדו הנערים לתת משהו מעצמם ליצור חי אחר, וגילו בתוכם את היכולת לגייס כוחות כאלה.

בית הסוהר אופק הוא בית סוהר ייחודי לנוער עבריין בארץ. כיום שוהים בו 250 נערים, אשר נפלטו מכל מסגרת אחרת, ולבסוף הוחלט להענישם כמוצא אחרון. בכלא ארבעה אגפים המחולקים לפי שיטות הטיפול השונות. את פינת החי הקימו בכלא בעקבות ההחלטה לשלב טיפול באמצעות בעלי חיים במקום, והשיטה מוכיחה את עצמה.