גברים, להתאפק
חירות השליפה לריקון השלפוחית של הגברים היא אקט מטרידני. טלי ליפקין-שחק מבקשת: הפסיקו
במשך שנים הולכת ונבנית התחושה החזקה של עלבון ושל גועל, של כעס ושל אין-אונים. עכשיו, ורק בצירוף פרשיות מקרי ולא מתוכנן, הקריזה מתפרצת. אולי כי עכשיו כבר אפשר לדבר גם על זה, אולי בגלל המסה הקריטית של מקרים מובהקים, אולי בכל זאת כי יש איזה קשר - גם אם רופף על פניו אבל עמוק במהותו - בין שורת ההטרדות המיניות של משה קצב, השולף הממלכתי, לבין כל אותם גברים שמרשים לעצמם לשלוף את שלהם ולהשתין בציבור בכל גינה, שולי כביש מהיר, קרן רחוב או שדרה עירונית.
החירות הבלתי נסבלת של השליפה לצורכי ריקון השלפוחית של הגברים היא לא פחות מאקט פולשני וטורדני, סוג של אלימות שמפעילים השולפים - לפי אלה שנגזר עליהם (ועליהן) שלא בטובתם/ן לחזות במה-שמו של ההם, גם אם ברמז, גם אם במהירות הנסיעה.
ולא תמיד זאת נסיעה. ראינו כבר מאבטחים המתרוקנים בגן הציבורי, ממש ליד הרמזורים, או סתם עוברי-אורח שלוחץ להם. המין החלש שאיננו יכול להתאפק, כופה על הרבים, על הנוסעים בדרך, על המהלכים בין השבילים והבתים או על הנופשים בחניונים וביערות, את פרטיותם המזרזפת. בלשון בוטה יותר, זאת המעוגנת באיסורים בחוק במקומות תרבותיים על פני הגלובוס. זוהי חשיפה בפומבי, התערטלות, ועל-זאת חלים חוקי עונשין.
היתה בושה ואיננה
אלא שאצלנו, כמו איסור עישון במקומות ציבוריים, כמו איסור השלכת פסולת מחלונות המכונית, גם האיסור הזה נדון שישתינו עליו. מידת הרחמים כלפי שלפוחיתם הרבה של הגברים, וחוסר יכולת אכיפה, מאפשרת לכל גבר, צעיר וחסון-שלפוחית, או מזדקן וטעון-פרוסטטה, לעצור בצד הכביש, ממש לעיני כל, ולפרוש את משנתו הדולפת, סדורה או סתורה, לאור השמש או לעין הלבנה.
פעם היתה התופעה הזאת נפוצה הרבה פחות, והמרוקנים טרחו להצניע את הפעילות המבורכת והאינטימית הזאת במעבה היערות, הרחק מעיני החולפים במכוניות. כנראה מחמת הבושה, שלא להגיד ההגינות. אבל היתה בושה וראו איננה עוד.
הפקקים בדרך, הנסיעות הארוכות, ובעיקר חוסר הכבוד לזולת וחוסר ההתחשבות באחר ועוד יותר מזה באחרת, בילדים ובילדות רכים בשנים, כמו בבוגרות בינינו - שלא לדבר על הזלזול בחוק ברשות ובסמכות - הצמיחו כמויות הולכות וגדלות של משתינים ציבוריים בצד הדרך. בקיץ עוד מחמירה מצבת החשפנים, בגלל החום, או המים ששותים לפני שמתרוקנים.
התופעה הולכת ונפוצה. אלה מאיתנו המרבות להשתמש בכבישים הראשיים, שם כבר אפילו לא טורחים המשתינים להפנות את גבם אל המכוניות החולפות על-פני איבריהם החשופים, יכולות להעיד על כך. להעיד ולתבוע שתיפסק ההטרדה הסביבתית הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
