"חשש שאיראן תגייס את נחום מנבר כסוכן"
בדיון בוועדת השחרורים בבקשת מנבר, שמרצה 16 שנות מאסר על מכירת נשק לאיראן, לשחרור מוקדם טענו גורמי הביטחון כי האיראנים עלולים לגלות בו עניין ולגייס אותו לשורותיהם כסוכן
- לקריאת חוות הדעת של המוסד - לחצו כאן

נחום מנבר, "איראן תגלה בו עניין" צילום: פלאש 90
גורמי הביטחון השמיעו את עמדתם כי לאסיר אין עכבות מוסריות או אחרות מלחזור ולבצע עבירות נוספות ולכן הוא מוגדר כיעד נוח לגיוס מחדש של האיראנים.
עוד קבעה המדינה כי המסוכנות הנשקפת מהאסיר קשורה גם ל"נסיבות ביצוע העבירה, התנהגותו המניפולטיבית ועברו הפלילי". בנוסף, פרטו חוות הדעת את הנזק העצום והבלתי הפיך שגרם מנבר לביטחון המדינה, "שכן הציוד והידע שמכר האסיר לאיראן עלול להיות מופנה נגד מדינת ישראל והודות לו שודרגה באופן משמעותי ביותר יכולת הנשק הבלתי קונבנציונאלי האיראנית", נכתב בעמדת המדינה.
"הקריב את ביטחון המדינה על מזבח תאוות בצע"
בנימוקיה מדגישה המדינה כי בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, אין מקום לשחרור מוקדם של אסיר ש"שחרורו עלול לפגוע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, אכיפת החוק ובהרתעת הרבים". לדעת המדינה, שחרורו של מנבר לאחר 10 שנים בלבד מתקופת המאסר שנגזר עליו , יצור פער גדול ובלתי סביר בין חומרת העבירות שביצע לבין העונש שישא בפועל ויוביל לפגיעה קשה באמון הציבור. "אם יש מקרה המתאים לאי שחרור מוקדם עקב פגיעה קשה זו באמון הציבור, זהו המקרה הנוכחי", נמסר.
נחום מנבר הורשע בשנת 1997 לאחר שהיה בקשר עם ראש
פרויקט הנשק הכימי באיראן ויועץ הנשיא באיראן. במסגרת קשרים אלה מכר מנבר, תמורת 16 מליון דולר, חומר גלם לייצור גז עצבים וגז חרדל, כמו גם ציוד, חומרים וידע להקמת מפעלים שייצרו אותם.
בפסק הדין נגדו קבע בית המשפט כי פרשת מנבר היא אחד המקרים החמורים ביותר של עבירות ביטחוניות שנדונו בישראל ובוצעו על ידי אזרח ישראלי. עוד נקבע, כי "מנבר הקריב את ביטחון המדינה ושלומה על מזבח תאוות הבצע הבלתי מרוסנת שלו". כמו כן צויין כי כל זאת לאחר שהוזהר על ידי גורמי ביטחון, ואף נדרש להפסיק את פעילותו.