"אני מרגיש צורך לתרום כמו כולם"
סאלים עבד אל-האדי, מוסלמי מהכפר איכסאל, סיים היום קורס קציני חי"ר ומספר על החלטתו להתנדב לצה"ל, על תמיכת המשפחה ועל החלום להיות מג"ד
אל-האדי החליט להתנדב לצה"ל ולתרום למדינת ישראל. כשהגיע ללשכת הגיוס ביקש להתקבל לשייטת 13, אבל נתקל בקשיים. למרות הכל הוא התגייס, סיים מסלול קרבי, הפך למפקד כיתה וזכה במקום ראשון באליפות צה"ל בבוחן מסלול. היום יעמוד אל-האדי על מגרש המסדרים בבה"ד 1, ויצדיע לשר הביטחון, אהוד ברק.
לפני שסיים את לימודי התיכון חלה אביו, עוואד, והיה חייב לעבור סדרה של ניתוחים. סאלים נדרש לסייע בכלכלת המשפחה, סיים בהצלחה קורס מצילים והפך למציל ידוע באזור. אביו התעקש שלא יוותר על לימודיו. בזכות רצון עז ותמיכה, סיים אל-האדי את הלימודים וקיבל תעודת בגרות מלאה.
סאלים, המשיך לעבוד כמציל ונהנה ממשכורת נאה. הוא הכיר חברים יהודים שהתגייסו לצה"ל, חגג איתם בקבלת הדרגות, ואף בשחרורם. בגיל 20 הוא החליט לעשות מעשה ולהתגייס לצה"ל. ההחלטה התקבלה למרות החשש שלא יזכה לתמיכה מצד בני כפרו.
"אני אזרח המדינה לכל דבר ולכן הרגשתי צורך לתרום למדינה, כמו כולם", אומר אל-האדי. "כמו שיש זכויות יש גם חובות". אביו רצה שימשיך ללמוד לתואר ראשון, אבל סאלים התעקש ואביו התרצה ולקח אותו בעצמו ללשכת הגיוס.
משאלת ליבו של אל-האדי היתה לשלב את אהבתו לשחייה ולים, ולהתגייס לשייטת 13, בלשכת הגיוס חשבו אחרת ובקשתו זו לא נענתה. "אחרי מבחנים ושאלונים הם החליטו שאני אתגייס לגדוד הסיור המדברי", נזכר
אל-האדי הגיע לטירונות בבסיס האימון החטיבתי של גבעתי, וסיים אותה בהצטיינות. לאחר מכן יצא מוקדם מהצפוי לקורס מ"כים, בהמלצת מפקדיו. לאחר שסיים את הקורס קיבל אל-האדי לידיו לראשונה פיקוד על כיתת חיילים. סלים וחייליו נשלחו לשירות מבצעי בדרום רצועת עזה, שם נלחמו בארגוני הטרור הפלשתיני בציר פילדלפי.
מפקדיו בגדוד החליטו פה אחד להמליץ עליו למסלול קצונה ושלחו אותו לקורס קציני חי"ר, על מנת שיפקד בעתיד על מחלקה מבצעית. ההחלטה התקבלה בשמחה רבה בבית משפחתו של סאלים.
"פגשתי בבה"ד 1 לוחמים מכל צה"ל, מחטיבות חי"ר ויחידות מובחרות", הוא מספר.
"כולם חשבו בהתחלה שאני בדואי, ואז הסברתי שאני ערבי מוסלמי. אף אחד לא האמין לי. פעם ראשונה שהם פוגשים דבר כזה. הצוערים התעניינו בי, שאלו מסקרנות, ואני עניתי והסברתי בלי להתבייש. בסופו של דבר התנדבתי לגיוס מתוך בחירה", הדגיש אל-האדי.
חלק מבני משפחתו של אל-האדי התגייסו גם הם לצה"ל, אחד מהם שירת בחטיבת גולני כלוחם, שני משרת בתובלה ובן משפחה שלישי שירת במג"ב. בנוף משפחתו לא נחשב אל-האדי כחריג, אולם צעירים מוסלמים המשרתים בצה"ל נחשבים לחריגים בחברה.
למרות ההצלחות, בהתחלה חשש סאלים מתגובות בני הכפר בפרט, וחבריו הערבים בכלל, לעצם גיוסו לצבא. "היה לי בן דוד בגולני, ובן דוד שהתחיל במג"ב ולא סיים", סיפר. "אבל אני הראשון שמתגייס לקרבי ומסיים קורס קצינים. יש לי גם דוד שוטר, בתחנת עפולה. ציפיתי שאנשים יגיבו בחריפות. שיגידו דברים לא יפים אבל זה לא קרה. רק קיבלתי מחמאות מאנשים, גם בכפר".
"כשאני נכנס לבית הקפה בכפר אנשים נותנים לי מחמאות", הוא נהנה לספר. "בכפר שמעו על זה שזכיתי באליפות צה"ל. אני לא מתבייש מכלום ויוצא הביתה עם מדים. אם אני אתקל בהערות לא יפות, אני אדע איך להגיב".
קשה היה לשכנע את אל-האדי לדבר על חלומותיו. "רבים מבני הנוער הערביים רוצים להתגייס לצה"ל, אבל הם מפחדים מהתגובות של הציבור", הוא מספר בגילוי לב. "הצעד הבא שלי אחרי קורס קצינים, יהיה לעודד בעצמי ויחד עם החברים שלי את הנוער בכפר להתגייס לצה"ל".
בסופו של דבר מרשה לעצמו אל-האדי לדבר על השאיפות. "הייתי רוצה לראות את בני הנוער בכפר הולכים ליחידות מובחרות בצה"ל", אמר. "את אחי הקטן נאסים, בן ה-12, הייתי רוצה לראות מתגייס לשייטת 13".
לדבריו, "מה שמחכה לי אחרי שאקבל את הדרגות זה אתגר התפקיד. אני בטוח שאצליח לעמוד ביעדים, בעזרת השם. הלוואי ואמשיך הלאה, ואולי גם אהיה מפקד גדוד. יש לי גם שאיפות אישיות אחרות, כמו ללמוד לתואר ראשון ואני בטוח שזה יקרה".
סאלים לא חושש לדבר גם על תחושות הקיפוח בקרב המגזר הערבי. "אני תמיד אומר למי ששואל אותי שאני מרגיש שווה בין שווים", הוא אומר. "ברור שנקודת ההתחלה שלי בקורס הקצינים היתה יותר נמוכה, לא בגלל מי שאני, אלא בגלל המקום ממנו באתי. הגעתי מגדוד ולא מחטיבה שעושה הכנה לקורס הקצינים וזה טבעי. למרות הכול, השגתי את המטרה והתגברתי על הקשיים".
משפחתו של סאלים הגיע לטקס בהרכב מלא. כשנשאל אל-האדי אל מי ירוץ ראשון בתום הטקס, הוא עונה ללא היסוס – "לאבא שלי".
"אבא תמך בי לאורך כל הדרך", הוא מסביר. "אבא היה זה שלקח אותי בשעה שתיים לפנות בוקר מתחנה המרכזית בעפולה, או הביא אותי בארבע לפנות בוקר לאותה תחנה כדי שאספיק להגיע לבסיס בזמן. הרבה אנשים תמכו בי, אבל אבא תמך בי במיוחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
