זמירות אחרות
עו"ד עביר בכר, מנחה בטלוויזיה החינוכית, לא מבינה מדוע רואים במתמודד ערבי בתוכנית ריאליטי שליח מטעם בני עמו. הרי אף אחד לא מצפה ממרים טוקאן לפתור את בעיות הערבים במסגרת שעשועון
גם כאשר מופיע הערבי בזמן צפיית שיא הרי לרוב הוא מוצג בקטגוריות הקבועות: הערבי האלים, הפרובוקטיבי, הבלתי רציונלי והבלתי שקול. אלא שבשנים האחרונות אנו עדים להופעה חדשה של הערבי על המרקע במה שמכונה תוכניות הריאליטי, המשודרות בדרך כלל ומסיבות ידועות בשעות הפריים-טיים.
הופעה חדשה זו יוצרת התעניינות ציבורית רדודה להפליא מצד אחד, ומסוכנת עד כדי מסע שיסוי אכזרי ובלתי מוצדק מאידך. הרמת הגבה בקרב הציבור הערבי נוכח "תופעת" השתתפותם של ערבים בתוכניות הריאליטי היא צפויה. הציבור הערבי טוען ובצדק, כי מדובר בעוד עלה תאנה המחפה על יחסה המעוות והמפלה של התקשורת הישראלית כלפי הערבים, ונועד לכל היותר לגרום ליהודי להרגיש "בסדר" עם עצמו על כך שהוא מוכן לקלוט ערבים. פתאום חדל הערבי מלהוות איום אסטרטגי על תרבות הרייטינג, והפלא ופלא, דווקא הערבי במתכונתו החדשה עשוי במקרה זה להעלות את אחוז הצפייה. השתתפותם הבודדת של כמה ערבים בתוכניות אלה רק תנציח את תחושת העליונות וההתנשאות השלטת בחברה הישראלית.
תגובותיו של הציבור היהודי, לרבות מבקרי הטלוויזיה שבקרבו, לא מאחרות לבוא כמובן. בחסות הדיון על רמותיהן הטלוויזיוניות של התוכניות והמסרים שהן שולחות מתחילות להתעורר שאלות פוליטיות כבדות שחורגות מאוד מגבולותיהן של התוכניות.
שלא לדבר כמובן על הזדמנות הפז שנקרתה בפני חלק ניכר מהציבור לחשיפת הגזענות שמקננת בלבם.
סינדרום הערבי בתוכניות הריאליטי חוזר על עצמו בכל פעם ובאותה צורה מאוסה. לא ברור לי מדוע מתעקשים בקרב הציבור היהודי והערבי במדינה לראות באותו משתתף שליח מטעם בני עמו שנדרש לעמוד במבחנים שהציבו לו מראש. הערבים משתתפי התוכניות האלה אינם שליחי עם, ואף אחד לא מצפה מהם להיות כאלה.
עם כל הכבוד הראוי, את דאגותינו הלאומיות לא נטיל על שכמי דוגמנית זו או אחרת אך ורק בשל היותה ערבייה. ככלות הכול מדובר באנשים שעשו את הבחירה האישית שלהם, ולאף אחד אין זכות להציבם במקומות שלא בחרו להיות בהם ואינם חפצים בכלל להיות בהם.
חוסר הפרופורציה ועיסוק היתר בהשתתפותם של הערבים בתוכניות הריאליטי מסיח את הדיון מהעיקר לתפל. התקשורת הישראלית מודעת היטב לעובדה כי הניסיון להוכיח גישה ליברלית כלפי משתתפים ערבים דווקא מתגלה ככלי נוסף לשימור חוסר השוויוניות. נכונות לקלוט ערבי באופן שווה משמעה הנכונות לקבל את סירובו לעמוד בהמנון ואת סירובו לשאת את דגל המדינה. מתן ביטוי לרב תרבותיות בתוכנית "כוכב נולד" יישמע אותנטי יותר כאשר למועמדת הערבייה תינתן ההזדמנות להשמיע את שיריו של המשורר הלאומי מחמוד דרוויש, ולא את חיים נחמן ביאליק. השמעת השפה הערבית על ידי ערבים בשעת צפיית שיא היא המבחן לרב תרבותיות, ולא ערבי שמנסים בכוח להופכו לפטריוט ישראלי.
עו"ד עביר בכר היא מרצה באוניברסיטת חיפה, ומגישה בטלוויזיה החינוכית את התוכנית "קיאן, נוכחים" לצד יואב שטרן.
נא להמתין לטעינת התגובות
