שנינו יחד תחת פטריה אחת
שני סטודנטים פיתחו חומר בידוד חדש ואקולוגי: קרקר פטריות
בעולמו של האדם נצפה למצוא את הפטריות על מגש פיצה ולא על מדף חומרי הבניין אך באייר חשב שהן יכולות לשמש אותו כשקיבל משימה לפני כשנתיים ליצור חומר בידוד בר-קיימא.
הידע החקלאי שלו חבר לעניין בטכנולגיה בת-קיימא של עמיתו גאווין מקנטייר, והשניים רשמו פטנט על נוסחת ה"גרינסולייט", לוח אורגני עמיד בפני אש העשוי ממים, קמח, נבגי פטריית צדפה ומינרל המצוי בחימר טבעי. השניים מקווים שהמצאתם תשתלב בשוק הצומח של מוצרים סביבתיים.
המצאתם עוד רחוקה משלב השיווק, אומר מקנטייר, ונדרשים עוד מחקר ועבודה רבים, שלא לדבר על ציוד משופר ומקום עבודה: "גידלנו את החומר מתחת למיטות שלנו", אומר מקנטייר, שמקווה לקבל מילגה לממציאים. באייר הוא רק בן 21 ומקנטייר בן 22.
לא פחות טוב מפיברגלס
"אני חושב שלרעיון שלהם יש פוטנציאל גדול שעשוי לחולל שינוי בחיים של אנשים", אומר פרופ' ברט סברסקי שתמך בפרוייקט בסדנת הממציאים שלו. "הוא בר-קיימא, ידידותי לסביבה, לא מבוסס על פטרוכימיה ולא יקר."
השניים מדווחים שבמחנים שערכו הם מצאו שהחומר שלהם יכול להתחרות ברוב חומרי הבידוד בשוק. לוח בעובי אינץ' הפגין עמידות לחום ברמה של 2.9. לשם השוואה, לפיברגלס מסחרי יש בדרך-כלל עמידות של בין 2.7 ל-3.7 R לאינץ'.
מספר הולך וגדל של חברות מפתחות נישה של מוצרי בנייה ידידותיים לסביבה כמו לוחות מסיבים ממוחזרים וצבעים צמחיים. אחרי שסרקו כ-800 פטנטים, הבינו באייר ומקנטייר שיש להם
רעיון מקורי למדי. שלא כמו מוצרים ירוקים אחרים, "גרינסולייט" לא עשוי ממוחזר, והוא זול לייצור משום שהוא עשוי מחומרים טבעיים.
כדי ליצור את הלוחות, הם יוצקים תערובת של מים, חלקיקי מינרלים, עמילן ועל-תחמוצת מימנית לתוך תבניות של לוחות, ואז מזריקים פנימה תאי פטריות חיים. התחמוצת מונעת מזנים אחרים לגדול בתערובת. התאים גדלים בחשכה, מעכלים את העמילן ומצמיחים שורשונים תאיים שכעבור שבוע-שבועיים ממלאים את התבנית. את הלוח מייבשים עד שהוא נראה כמו קרקר ענקי.
בשלב הבא של הפיתוח יבחנו השניים את האפשרות ליצור לוחות גדולים יותר, ואת עמידותם ללחות ורטיבות. שיהיה בהצלחה.