"אני לא אנטישמי, אני רק רוצה עתיד טוב יותר"
פרופ' חיים בראשית, ממובילי החרם האקדמי הבריטי, מסביר בראיון ל-nrg מעריב כי הוא בטוח שרק לחץ בינלאומי יוכל להביא לנסיגה ישראלית מהשטחים
בראשית, מרצה לתקשורת וקולנוע מאוניברסיטת מזרח לונדון, הוצג בימים האחרונים כאחד מיוזמי הקריאה לחרם על מוסדות אקדמיים ישראלים. בראיון ל-nrg מעריב הוא מספר כי הוא מאמין שאחרי 40 שנות כיבוש הדרך היחידה להביא לשינוי, ולעתיד טוב יותר, לישראלים ולפלשתינים היא באמצעות לחץ בינלאומי, ואולי גם לחץ של ישראלים בארץ על הממסד.
הקמפיין החל לפני חמש שנים במכתב ששלחו זוג האקדמאים סטיבן והילרי רוז ליומון ה"גרדיאן". באותה שנה החל בראשית את עבודתו באוניברסיטה של מזרח לונדון. מאז נושא החרם הועלה שוב ושוב בוועידות איגודים מקצועיים של אקדמאים, עם שיעורי הצלחה משתנים.
פרופ' בראשית הצטרף לקמפיין לפני פחות משנה והפך לאחד מהפעילים במערכה למען החרם האקדמי. אולם הוא לא היה יכול לתרום את קולו להצבעה שנערכה בוועידת ארגון המרצים באוניברסיטאות והמכללות בבריטניה כיוון שלא היה במדינה. למרות זאת הוא מתומכיה של ההחלטה, לפיה יש לפתוח בהתייעצויות בקמפוסים על הטלת חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים.
לדברי בראשית, הוא בחר להצטרף לקבוצה "הגדלה והולכת של ישראלים יהודים וכאלה שהם לא ישראלים ולא יהודים, המרגישים שאין להם אפשרות לעמוד מול הסכסוך הזה בעיניים עצומות".
כאשר הוא נשאל מה דוחף אותו ואנשים כמוהו להקדיש את זמנם ומרצם למאבק למען החרם האקדמי הוא מסביר כי "זו התובנה שיש להם אחריות למה שקורה במזרח התיכון, וכיהודים, ישראלים ולא יהודים עלינו להגיב. אנחנו רוצים להסביר שהגיעה השעה של חמש דקות ל- 12. אלה אנשים שדוחף אותם עקרון מוסרי".
בראשית מאמין ש"הכיבוש משחית. כל כיבוש משחית" ומוסיף כי "החברה הושחתה. אני לא רוצה שילדים ישראלים או פלשתינים יגדלו בחברה כזו. גם הם הופכים ברוטלים. עשינו להם (לפלשתינים ד.ו) את זה בארבעים
פרופ' בראשית מקווה כי המקרים של דרום אפריקה וצפון אירלנד – סכסוכים ממושכים שנפתרו באמצעות לחץ בינלאומי – יוכלו להוות דוגמה גם עבור האזור שלנו והוא מאמין "שאפשר לפעול בדרך דומה כדי להביא לנו חיים נורמאליים".
"אם מישהו יודע על דרך אחרת לסיים את הסכסוך הזה בלי לחץ בינלאומי – שיגיד לי", הוא אומר. "ראינו עכשיו את סיום הסכסוך בדרום אפריקה ואת זה שבצפון אירלנד, שם הוא נמשך 400 שנה. לנו אין 400 שנה, אין לנו כוח וזמן".
בראשית מקווה שיהיו תוצאות חיוביות להחלטה הקוראת להזמנת משלחות של מרצים פלשתינים כדי שיסבירו בקמפוסים בבריטניה את המצב בשטחים ובאוניברסיטאות הפלשתיניות. "כולם יידעו יותר על המצב", הוא אומר. "החרם לא חשוב, מה שחשוב זה שתהיה סדרה שלמה של לחצים כדי שישראל תבין שאי אפשר להמשיך כך".
בראשית ועמיתיו לקמפיין מתכננים להרחיב את פעילותם. "חרם אחד זה לא מספיק. כמה קבוצות באותה ארץ זה טוב, בכמה ארצות עדיף. זה לא מצב שמספיק אקמול, זה גידול, ודרוש קוקטייל של תרופות".
הוא מאמין שכאשר החרם יתפשט לתחומים אחרים ולארצות נוספות, אנשים בארץ יתחילו לשאול "האם באמת כולם אנטישמים וחמאסים". "ישראל", הוא אומר, "היא חברה לא מבוגרת. אני ישראלי בנפשי ובהווייתי ומאמין שאנחנו משחקים במשחקי מחשב במזרח התיכון, ומשחקים את המשחק הלא נכון. מישהו צריך לבא ולנתק אותנו מהאינטרנט. אולי בעוד חמש שנים יהיה בארץ מי שיאמר - עד כאן".
מבחינתו של בראשית מטרה אחת כבר הושגה והיא דיון ציבורי. "ב'ג'ואיש כרוניקל' (העיתון היהודי המוביל בבריטניה, ד.ו) אומרים שלחרם לא יהיה אפקט. אבל רק הצעת ההחלטה, עוד לפני שהתחיל חרם, מביאה את ישראל ואחרים לדיון שלא היה עד כה", הוא אומר. "לחרם יהיה אפקט כי הוא יהיה בשיתוף פעולה עם גורמים אחרים, קבוצות נוספות ומדינות אחרות. אני מאד מקווה, כישראלי, שלעולם לא יהיה צורך בזה, כמו שלא היה צורך בצפון אירלנד. כל עוד יש רצון להסכם במדינות ערב, בואו נעשה את זה".
גורמים רבים בקהילה היהודית ובישראל טוענים כי מובילי החרם האקדמי מונעים מאנטישמיות. פרופ' בראשית דוחה זאת בתוקף. "אני בא ממשפחה שכולה הושמדה בשואה. אני אנטישמי?", הוא שואל. מעבר לזה, הוא מבהיר שהוא לא יעבוד עם אנשים שיש אצלם אפילו "חצי אחוז של אנטישמיות". במהלך השיחה גם מקפיד בראשית להדגיש שוב ושוב את עובדת היותו ישראלי, ולומר כי הוא "רוצה שישראל תהיה מדינה שטוב ונעים לחיות בה לישראלים ולערבים".
בראשית גם מוחה על כך שבארץ מגדירים אותו כקיצוני. "לנו קוראים קיצונים, אך אף אחד לא קרא לארנון סופר מאוניברסיטת חיפה קיצוני". הוא גם מאשים את התקשורת, שלדבריו יש לה "אחריות להראות לחברה את פניה, להכריח אותה להתבונן בראי".
גם את הטענות כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי האקדמי הוא דוחה. "אנחנו לא רוצים להשתיק. ההיפך. לא יהיה חרם על אנשים אלא על אוניברסיטאות. מעולם לא התקבלה החלטה של סנאט של אוניברסיטה בארץ נגד הכיבוש".
במלחמת ששת הימים היה בראשית קצין צעיר בגולני. "לא האמנתי שזה מה שיקרה. חשבתי שנצא מהשטחים בתוך כמה חודשים כפי שיצאנו מסיני ב-1957", הוא אומר.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו בראשית היה אופטימי. אמנם הוא לא חשב שההסכם אידיאלי, "אבל זו היתה התחלה". הוא גם משמיע מידה של הערכה לראש הממשלה המנוח, יצחק רבין. "לאף פוליטיקאי כיום אין אומץ לומר את מה שרבין אמר. הוא ידע שנצטרך לפנות שטחים ולכן הרגו אותו, אדם שבא מאוניברסיטת בר אילן".
למרות שהתחושה בארץ מאד שונה, פרופ' בראשית מאמין שעכשיו יש הזדמנות לשלום. "מדינות ערב הגישו שלוש פעמים את ההצעה שלהן לשלום מקיף, עם רוצים שתי מדינות לשני עמים - למה אנחנו מחכים? שהם יאמצו את השפה העברית?", הוא שואל.
את ההצעות הישראליות לפלשתינים בראשית מגדיר כ"מדינה וירטואלית – 46 קנטונים שיהיו מחוברים ביניהם באינטרנט. אי אפשר יהיה להגיע ממקום למקום. האם זה פתרון?", הוא אומר וקורא: "צאו מהשטחים, תנו לפלשתינים להקים לעצמם מדינה קטנה ובואו נבנה את סינגפור של המזרח התיכון".
נא להמתין לטעינת התגובות
