כימיה טובה
פלסטיק מתירס? טיהור קרקעות בתמצית הדרים ושמן קוקוס? אלה חלק מהפתרונות שמציעה הכימיה הירוקה, שמטרתה לא רק לנקות זיהומים אלא לחולל מהפכה באופני הייצור
"מדובר אמנם בחזון מרחיק ראות", אומר פרופ' לכימיה יואל ששון מהאוניברסיטה העברית, "אך הוא כבר זכה במונח: 'כימיה ירוקה', ומעורר ענין מדעי, טכנולוגי ועסקי עצום בעולם". ששון הוא חלוץ הכימיה הירוקה בישראל, וכנס בינלאומי ראשון שהוקדש לנושא בארץ נערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב.
"אתרים כמו הקישון, מפעלי האזבסט בנהריה וסביבתה, בריכות השפכים ואתרי הפסולת ברמת חובב, הקרקעות המזוהמות במפעלי התעשיה הצבאית וזיהום האויר במפרץ חיפה - הם בבחינת בכייה לדורות" אומר ששון, "אנו משלמים היום, ונשלם בעתיד, עבור הגישה המוטעית והמקוממת שהייתה שכיחה בארץ ובעולם, שגרסה כי 'הפתרון לזיהום הוא בדילול' (the solution to pollution is dilution). השפעת הזיהום על בריאות הציבור היא קריטית." מלבד הצורך להאיץ את החקיקה והאכיפה בנושאי שמירת הסביבה, טוען ששון, נדרשים המדענים לפתח טכנולוגיות ניקוי חדשניות וירוקות, שיטפלו בחומרים רעילים עוד במקום המצאם וייצורם.
"כימאים שבמשך דורות בנו מולקולות בתהליכי סינתזה, נקראים עתה לפעולה ההפוכה ממש- פירוק המולקולות והחזרתן לחומרי המקור או לחומרים בלתי מזיקים, לאדם וסביבתו", אומר ששון. בכנס הציגו מומחים מחו"ל טכניקות טיהור קטליטיות מקוריות לטיפול בזיהומי קרקע ובמי תהום.
בכנס הכימיה הירוקה הוצג פלסטיק חדשני המיוצר מתירס. לפלסטיק-מתירס עדיין ביצועים הנדסיים נחותים משל הפלסטיק שמיוצר מנפט (הוא איננו מסיבי דיו, חסר יכולת שיריון וקשיחות), אך ניתן לארוז בו פריטי מזון, כמו סוכריות, ארוחות חמות וקרות מוכנות וגם תרופות.
"אי אפשר יהיה להוציא מהשימוש ובאופן גורף את כל הכימיקלים הסינטטיים כי פירוש הדבר יהיה חזרה לימי קדם", אומר ששון, "יש מוצרים שאי אפשר בלעדיהם. לדוגמא, חומרי הבסיס הפטרוכימיים המוכרים בשמות טולואן וקסילן,
ששון: "הציבור מצפה מהתעשייה הישראלית לאמץ אסטרטגיה שנקטו באחרונה תאגידים גדולים בעולם, כשחרתו על דגלם את הגישה הירוקה והידידותית לסביבה. חברות רב לאומיות בתחום האנרגיה, הכימיה, הפלסטיקה והתרופות, מצהירות על תוכניות לצמצום שימוש בחומרי גלם מתכלים, העדפת חומרים ומקורות אנרגיה מתחדשים ומיחזור חומרים ומוצרים.
"המגזר העסקי כבר הפנים את העבודה כי מוצר שלא יוכל לשאת בעלויות טיפול מלא ומוחלט של הפסולות והחומרים הרעילים הנגזרים מתהליך יצורו, פשוט לא יוכל להתקיים. עלות זו כבר מגיעה עד ל-20-25 אחוז מסך עלויות היצור במוצרים כימיים טיפוסיים." רבות מהחברות הרב-לאומיות כמו דאו כמיקלס, דו-פונט, באייר ג'נרל אלקטריק הפכו שקופות בנושא כמויות הפסולת שהן מייצרות והיקף האנרגיה שהן צורכות. הדגש הוא בהיקפי פירוק ומיחזור חומרי הפסולת. הנתונים זמינים באתרי האינטרנט של החברות.
"בתחומי המחקר והפתוח חייבת ישראל והתעשייה הישראלית לישר קו עם המדינות המפותחות ולהתמודד עם האתגרים הסביבתיים הגלובאליים", ממשיך ששון. העיקריים שבהם - קצב יצירת פסולת במימדים שכדור הארץ אינו יכול לעמוד בהם, הידלדלות עתודות הנפט הגולמי וחיפוש אחר מקורות אנרגיה מתחדשים. ההתמודדות עם משברים אלה מחייבת תקציבים, תשתיות ויכולות מחקר מתקדמות אך גם טומנת בחובה הזדמנויות עסקיות יוצאות מן הכלל לחברות וליזמים ישראלים."
מפעלי התעשייה הצבאית שפונו מרמת השרון, נוף-ים וירושלים הותירו בקרקע זיהומים כימיים חמורים. יש חשש שהחומרים הרעילים חלחלו למי התהום ומסכנים את בריאות תושבי הסביבה. גם ערך הקרקע ירד. עד היום לא נמצא פתרון מהיר וזול לטיהור הקרקעות.
בכנס באוניברסיטת תל-אביב השתתף ד"ר ג'ון קולינס מחברת "ורו-טק" (Veru-Tek) האמריקאית, המציע שימוש בטכנולוגיה חדשה וכלכלית לניקוי אתרים מזוהמים. קולינס הציג את הטכנולוגיה החדשנית בכנס הבינלאומי ל"כימיה ירוקה" שהתקיים בבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב.
לחברה פטנט לניקוי זיהומים קשים בעומקי הקרקע. התערובת שבה משתמשים לטיהור מבוססת על שמנים טבעיים ביניהם שמן קוקוס, שמן קיק ותמצית פרי הדר. החומר הפעיל שפותח קיבל את אישור ה-FDA בדבר בטיחותו לבני-אדם.
ד"ר קולינס טוען שמאות אלפי אתרים ברחבי תבל זקוקים לניקוי יסודי לאחר שפונו ממפעלי תעשייה כימית, תחנות כח, תחנות דלק, מסילות רכבת וכיו"ב. עד היום לא היו טכנולוגיות יעילות ובעלויות סבירות לביצוע פעילות הכרחית זאת. בימים אלה החלה החברה לנקות אתר אוסטרלי שבו עמד מפעל כימי. עלות טיהור האתר, שגודלו כ-1.5 קמ"ר, היא 10 מיליון דולר, והתהליך יימשך כתשעה חודשים.
"השיטה שהוצגה מאד מעניינת ויחודית מבחינות רבות - ובהחלט מתאימה לטיפול בקרקעות שלנו", אומר ששון, "הזיהום החמור שחדר לפנים הקרקע באתר באוסטרליה, זהה כימית לזה שחדר לקרקעות באתרי תעש בישראל."