חצתה את הגבול
כבר כמעט חצי שנה שאבי קוזי מנסה ללכוד כלבה, שכנראה הגיעה מלבנון, ולהסיר ממנה את הברזל שכרוך לצווארה. בסוף הוא הצליח
קוזי מספר, שבפתח המחילה הצטבר סחף, שהכיל אבנים, חול וכדומה, שהקשה עוד יותר על פעולת החילוץ ואפילו שהכלבה, ששקלה 17 קילו לכל היותר, נאלצה לזחול לשם. למרות תנאי השטח הקשים, קוזי בעל הניסיון מעיד, שהשתמש בציוד טלסקופי מיוחד לצד אלתורים בשטח ושבסופו של דבר, הצליח להוציא את כל הגורים והאמא, בריאים ושלמים ולהעביר אותם לעמותה, שדואגת לבעלי חיים.
יחד עם זאת, אפילו קוזי עשוי למצוא את עצמו חסר אונים כמעט, נוכח בעל חיים ערמומי, או נוכח מה שנדמה כרצון הגורל, דוגמת מקרה חילוץ במטולה שהסתיים לאחרונה, לאחר שהעסיק אותו כמעט חצי שנה. "בסביבות ינואר, התקשר אלי בחור בשם אריאל, דרך עמותת תנו לחיות לחיות ובאישור המשרד להגנת הסביבה וסיפר לי, שבאיזור מטולה מסתובבת כלבה וסביב לצווארה יש מעין גרוטאה מברזל", מספר קוזי.
הגרוטאה, שהזכירה בצורתה את "צווארון אליזבת", המושם לכלבים אחרי ניתוח, הקשתה עליה וקוזי מספר שאריאל, שעבד באיזור, ניסה לעזור לה ככל יכולתו תוך שדאג להאכיל אותה. עוד הוא מספר, שלמקום זומנה המחלקה הווטרינרית על מנת לתפוס אותה, אבל הם שבו בידיים ריקות, מאחר שלדבריו: "היא הצליחה לחמוק. היה לה המון ניסיון שטח, ממש כמו חיית בר".
בשלב זה קוזי נכנס לתמונה והגיע לצפון על מנת ללכוד אותה ולהוריד את חתיכת הברזל מצווארה. הוא מספר שבמשך יום שלם הם שוטטו בכל האיזור, חיפשו אחר הכלבה ולפרקים אפילו הצליחו לראות אותה, אבל הוא מעיד שלא הצליח לפגוע בה באמצעות חץ טשטוש, זאת למרות ניסיונו הרב.
"יריתי בה חמישה חיצים ולא הצלחתי לפגוע, למרות שהייתי בטווח של פגיעה. זה לא דבר אופייני", הוא מספר. קוזי, שמעיד על עצמו כמי שמאמין בגורל, מוסיף: "הרגשתי שמשהו מהשמיים מונע זאת ממני והבנתי שהיום זה לא יקרה". לכך נוספה העובדה, שהלילה ירד וזו היתה כלבה בעלת פרווה כהה, שיכולה להעלם בקלות בשעות הלילה. הוא מוסיף שאפילו אם היה מצליח לפגוע בה, היא היתה עשויה להירדם מתחת לאחד השיחים ושוב היו אובדים הסיכויים למצוא אותה.
קוזי הנחה את אריאל לבנות לה נקודה אסטרטגית בטוחה במבנה נטוש כלשהו בסביבת מקום עבודתו, שם הוא ניסה ללכוד אותה בעבודה איטית ולאורך זמן. בתוך כך, הוא השתמש בטריקים שונים, דוגמת ערבוב כדורי טשטוש עם האוכל, אבל כל השיטות לא צלחו.
ואז, כחודש וחצי לאחר ניסיון החילוץ הכושל הראשון של הכלבה, נכונה הפתעה לכולם כיוון שהיא המליטה גורים. קוזי מספר, שברגע שגילה על העניין, הוא בירך על כך שהם לא הצליחו לתפוס אותה בניסיון הראשון. לדבריו: "המטרה הייתה לתפוס את הכלבה, לשחרר אותה מהגרוטאה שסביב לצווארה, לעקר אותה ולבסוף, לנסות לבייתה ולמצוא לה בית, או לשחררה חזרה כשהיא מעוקרת. אם היינו מצליחים לתפוס אותה, היא הייתה עלולה להיות מעוקרת בזמן ההיריון". קוזי מספר, שלא פעם הגורים אינם מתים מיד ונותרים בחיים לאחר שהרחם מוצא מהכלבה. "לא אני אעשה דבר כזה", הוא מוסיף.
קוזי מספר שאריאל מצא בתים עבור רוב הגורים, תוך שלדבריו: הוא עשה בחכמה והשאיר לה גור אחד, כדי שתשמר איתו קשר אימהי". יחד עם זאת, הבעיה בעטייה מיכאל פנה אליו מלכתחילה, נותרה בעינה, כיוון שהגרוטאה עדיין היתה כרוכה סביב צווארה של הכלבה. בשלב זה, היא המשיכה להסתובב באותו האזור, תוך שמצאה לעצמה מחילה קבועה בתוכה הסתירה את הגור ואליה הגיעה על מנת להאכילו.
אריאל יצר שוב קשר עם קוזי, שהגיע למטולה בשנית. הוא הגיע בסביבות השעה 11 לעיירה הצפונית ושוב, במשך יום שלם, הם ניסו
גם כאשר הגיע לטווח פגיעה הוא לא יכול היה לנשום לרווחה. קוזי מסביר, שאי אפשר לפגוע בכל נקודה בגוף עם החץ, כיוון שפגיעה של חץ טשטוש בפלג הגוף העליון עשויה להיות מאוד מסוכנת. קוזי כיוון את החץ, שחרר והצליח לפגוע ביריה הראשונה. הכלבה קמה והחלה "לרוץ באמוק" כלשונו, תוך שאריאל דלק אחריה בריצה. בו בזמן קוזי, שלמד את המסלול שלה מבעוד מועד, ביצע קיצור דרך והגיע במהרה אל המקום אליו שיער שתגיע ואכן, כך היה.
קוזי הבחין בה רצה מטושטשת קמעה ומפה החל תהליך פשוט למדי לדבריו, בו היא נתפסה ושוחררה מהגרוטאה שנכרכה עליה, אשר התבררה כדלת של תנור. החור, דרכו השתחל ראשה, התברר כפתח הזכוכית של דלת התנור. עוד הוא מספר, שכיוון שהיתה על הדלת הטבעה בשפה הערבית ומשום הקרבה לגבול, סביר להניח שהיא הגיעה מלבנון. סוף טוב הכל טוב, הכלבה עוקרה והוחזרה לדירה של מיכאל, שם היא משתקמת יחד עם הגור, שגילו היום שלושה חודשים לערך.
נא להמתין לטעינת התגובות
