הטבות לא חוקיות לשופטי העליון
שופטים בדימוס זוכים לשורה של הטבות כגון לשכה פרטית, שירותי משרד ומחשוב ללא אישור הכנסת
חלוקת ההטבות החלה עם בניית בניין בית המשפט העליון בירושלים. נשיא בית המשפט דאז, השופט בדימוס מאיר שמגר, החליט להקצות מספר לשכות בקומת הספרייה לשופטים הפורשים. אלא שמאז גדל מספרם, בשנת 2005 נבנו לשכות נוספות בעלות של כ-250 אלף שקל.
כיום נהנים מלשכות אלה למעלה מעשרה שופטים בדימוס, בהם מאיר שמגר, מישאל חשין, יצחק זמיר, אליהו מצא, יצחק אנגלרד, דליה דורנר, מרים בן-פורת ואליעזר גולדברג.
על אף שחוק יסוד השפיטה קובע כי תנאי שכרם והעסקתם של שופטים בדימוס ייקבעו על-ידי הכנסת. ועדת הכספים, שהוסמכה לדון בנושא, מעולם לא אישרה את הקצאת הלשכות. במהלך השנים ניסו אנשי העליון לקבל אישור רטרואקטיבי להטבה, אך לשווא. פנייה בנושא נעשתה גם לוועדת שריד, שמונתה לדון בתנאי השופטים.
הוועדה המליצה להנהלת בתי המשפט למשוך את הבקשה בעקבות דוח ועדת שוחט, שביטל הטבות דומות לנשיאי המדינה, יושבי ראש הכנסת וראשי ממשלה פורשים.
אך הבעייתיות בהקצאת הלשכות אינה נוגעת רק למעמדה החוקי של ההטבה אלא גם לסוגיות אתיות. כך, למשל, חלק מהשופטים מחזיקים כיום לשכות גם בעליון וגם במשרדיהם של בני משפחה, עורכי דין, המטפלים בתיקים שעשויים להגיע לעליון.
דוברת בתי המשפט מסרה בתגובה: "שופט בית המשפט העליון הפורש לגמלאות ממשיך למלא תפקידים בעלי אופי ציבורי גם לאחר פרישתו. הפעילות מתבצעת בלא קבלת
תגובה זו מעלה מספר תהיות: ראשית, אין מדובר בהצדקה למתן הטבה בניגוד לחוק. שנית, חלק גדול מהשופטים אינם ממלאים תפקידים כגון אלה. שלישית, שופטים הממלאים תפקיד בעל אופי ציבורי בדרך כלל מתוגמלים היטב. כך, למשל, השופט בדימוס יצחק זמיר, שעמד בראש הוועדה לגיבוש כללי האתיקה לחברי הכנסת, השתכר 1,900 שקל עבור כל ישיבה.
עוד כתבה הדוברת: "על פי החלטה מינהלית שניתנה בתקופת כהונתו של הנשיא שמגר ומנהל בתי המשפט דאז, ככל הניתן מתאפשר לשופט בית המשפט העליון שפרש לקבל לשכה בתחומי בית המשפט העליון". גם תשובה זו בעייתית, מפני שעל פי החוק, נשיא בית המשפט העליון אינו מוסמך להקצות הטבות לשופטים בדימוס.
בהמשך השיבה עוד הדוברת: "התנאים הועברו לעיונה של הוועדה (ועדת שריד) באמצעות מכתב אשר שלח ממלא מקום שר המשפטים דאז, מאיר שטרית, ליושב ראש ועדת הכספים של הכנסת דאז יעקב ליצמן. המכתב הועבר לוועדת שריד, שסברה כי היות ומדובר בנוהל מקדמת דנא, אין צורך לעגן אותו בכתובים". גם התשובה הזו אינה מספקת. העברת התנאים לעיון הוועדה אינה מכשירה את מתן ההטבות בטרם אושרו כחוק על-ידי ועדת הכספים.
אגב, הטבות - בין אם ניתנו בתמורה למילוי תפקיד ציבורי או כהטבה - מחויבות בדיווח למס הכנסה. רק הטבה שניתנת שלא כדין אינה מחוייבת בדיווח כזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
