מחדל מיגון בקסדות כחול-לבן
מחקר שבוצע אחרי המלחמה גילה כי נגרמו פציעות ראש קשות בגלל קסדות שמיוצרות כאן ולא בארה"ב
עורכי המאמר, בראשותו של פרופ' מיכאל קראוס, מנהל מחלקה כירורגית א' ברמב"ם ויושב ראש איגוד הכירורגים, וד"ר מנשה זערור, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית ברמב"ם. השניים העלו את הממצאים המרכזיים במחקר במסגרת יום עיון שערכו. בימים האחרונים התפרסמו תוצאותיו גם במגזין "הרפואה" של הסתדרות הרופאים. "פציעות הראש הראו כי הקסדה הישראלית איננה מכסה מספיק את אזור המצח, בהשוואה לקסדה אמריקנית", כתבו השניים במחקר. "עובדה זו אפשרה לרסיסים לחדור למצח ולעיניים, ולגרום בעקבות זאת לפגיעות קשות בתוך המוח. לראשונה נתקלנו בפצועים עם פגיעות בפנים, ללא פצע חודר, ונזקים מדממים כתוצאה מפגיעת הדף".
בצה"ל קיימות מזה שלושה עשורים קסדות שמעוצבות ב"גזרה ישראלית". קסדות אלה משמשות את הרוב המכריע של חיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, והן מכונות קסדות רב-שכבתיות. בנוסף, בשנים האחרונות רכש צה"ל מעודפי צבא ארצות-הברית אלפי קסדות אמריקניות, ואף רכש קסדות חדשות ב"גזרה אמריקנית" מחברות ישראליות. קסדות אלה הן גדולות יותר מן הישראליות, ומתאפיינות בכיסוי גדול יותר באיזורי העורף, האוזניים והמצח, ובמצחייה קטנה, מה שמשווה להן מראה של קסדה גרמנית ממלחמת העולם השנייה.
במהלך אינתיפאדת אל-אקצה קיבלו יחידות סדירות, כמו הצנחנים והנח"ל, קסדות אמריקניות איכותיות. חלק מקסדות אלה, שנרכשו ממלאים ישנים בארצות-הברית, היו כבדות מאוד, ואילו הקסדות הקלות והמוצלחות נלקחו על ידי החיילים לבתיהם.
כיום, הרוב המכריע של הקסדות בצה"ל הוא מן הדגם הישראלי, וביחידות השדה נותר רק מיעוט זניח של הקסדות מן הדגם האמריקני. פרופ' קראוס אמר אתמול למעריב כי במהלך המלחמה הציג צה"ל גם דוגמה טובה כיצד מיגון נכון ואיכותי מציל חיי אדם ומונע פגיעות. "היתה במלחמת לבנון השנייה ירידה מאוד בולטת בפגיעות חזה ובטן, למרות שחלק ניכר מן הלחימה בוצע בשטח בנוי, שבו פגיעות כאלה נפוצות מאוד", הוא אמר, "ההסבר לירידה בסוג הפציעה הוא אפודי המגן הטובים שבהם צוידו חיילי צה"ל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי הטענות לגבי שוני בטיב ההגנה של הקסדות אינן נכונות. "שטח הכיסוי של
נא להמתין לטעינת התגובות
