נחל (מ)אכזב
נחל חילזון סופג אל קירבו בכל יום אלפי מ"ק ביוב גולמי. מה שהיה פעם נחל אכזב, הפך למפגע סביבתי מאכזב
הביוב, שמתפזר בדרכו לנחל בין חלקות הזיתים הסמוכות לכפרים, יוצר מפגעי ריח ומהווה מטרד וסיכון בריאותי חמור לתושבי כל האזור. כמו כן, בן דורי מוסרת שהוא מסכן את בארות השאיבה של חברת "מקורות", הנמצאות במורד נחל החילזון. לדבריה, קידוחי מי השתייה בנחל מספקים כשישה מיליון קוב ויציאה של 3000 קוב ביוב גולמי ליום מהווים סכנה לזיהום מי התהום בטווח הבינוני והארוך. כן היא מציינת את הסכנה בזיהום הקרקעות ואת מפגעי נחילי היתושים שנוצרים בשלוליות הביוב בשדות, שמהוות מוקדי דגירה.
נחילי היתושים רלוונטיים במיוחד לחודשים אלו וימשכו עד אוקטובר. בן דורי מספרת, שהרשויות הסמוכות, עיריית כרמיאל ומועצה אזורית משגב, הגובלות בישובים עראבה ודיר חנא וגם סובלות מהביוב שעובר בשטחן, הן אלו שמטפלות בבעיות ובניסיון להקל על תושביהן הסובלים ממטרדי יתושים בשל הביוב, הוציאו כרמיאל ומשגב עד כה כ-30 אלף שקלים על ריסוס והדברה, שאיבות וניסיון להחזיר את בריכות השיקוע של עראבה לתפקוד. כן היא מציינת, שרשויות אלו מביעות דאגה רבה לנוכח אוזלת היד שמפגינות כל הרשויות הנוגעות בדבר.
הבעיה נובעת מהעובדה שברכות הביוב של עארבה-דיר חנא אינן מתפקדות וגולשות לעיתים קרובות, תוך שהן מסיבות נזקים סביבתיים ומטרדים קשים לכל תושבי האזור. בנוסף, בן דורי מספרת, ששכונה שלמה בעארבה אינה מחוברת לכלום והביוב שלה זורם בנחל דרך קבע. לדבריה, לפני שנה וחצי נערכה במנהלת הביוב פגישה רבת משתתפים, בה הוחלט לקדם בדחיפות פתרון מתאים לבעיית הביוב, לפיו הבריכות יבוטלו ויוקם קו עוקף, שיחבר את הביוב ל"קולחי משגב", המתקן לטיפול שפכים שנמצא בכרמיאל ושעארבה ודיר חנא חברות בו. היא מספרת שהתוכנית מאושרת ואפילו יצא מכרז ויש קבלן זוכה, אבל עדיין קיימות בעיות של מימון.
בן דורי מספרת שמדובר בבעיה נפוצה באיזור הגליל המערבי: "שוב ושוב אנחנו נתקלים ברשויות שכושלות מבחינה מוניציפאלית וכלכלית ובתוך כך גם בשמירה על איכות הסביבה. בין השאר זה מתבטא בטיפול הגרוע בפסולת ובהזרמת ביוב גולמי לנחלים". לדבריה, פיתרון לפיו הרשויות תקבלנה הלוואות כנגד ערבויות, אינו ישים ביישובים שסובלים מקשיים כלכליים ומתקשים לתפקד, כיוון שאין להם כושר החזר הלוואות.
לדבריה, נדרשת פה התערבות מדינית בצורת מנגנון ממשלתי של משרד הפנים והתשתיות, כולל רשות המים, המנהל לתשתיות ביוב והמשרד להגנת הסביבה, שיקדים לאתר רשויות כושלות ולוקח את הניהול הסביבתי מידיהן. כדוגמה, היא מציינת את החיבור המתוכנן של עארבה ודיר חנא לקולחי משגב, שיכול להתבצע בקלות ולפתור את בעיית הזרמת השפכים. אמנם, היא מספרת שפה ושם אפשר לראות ניצני עשייה שכזו, אבל לדבריה: "זה נעשה נורא לאט ובעדינות. בינתיים
בסיור שקיים יעקב צמח, ראש המינהל לתשתיות ביוב, באתר בריכות הביוב עארבה-דיר חנא לפני כשבועיים (15/5), הוא התבקש על ידי מנכ"ל קולחי משגב, דוד כהן, להתערב ולפעול לקידום פרויקט קו המעקף לבריכות הביוב. צמח הבטיח לקדם את ביצוע הפרויקט. יש לציין שבפברואר השנה, התקבלה החלטת ממשלה, לאמץ תכנית רב-שנתית לסיוע בפיתוח תשתיות ביוב שתיושם ביישובים הנכללים במגזר הלא-יהודי.
התוכנית, שגובשה על מינהלת הביוב ובתיאום עם גורמי מקצוע, כוללת סיוע לרשויות המקומיות במגזר הלא-יהודי לשם הקמה ופיתוח של תשתית ביוב נאותה, בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב. היא צפויה להתפרש בין השנים 2007 ל-2011, בהיקף תקציבי של 400 מיליון שקלים. הישובים עראבה ודיר חנא כלולים ברשימת היישובים המפורטים בהחלטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
