הריאה הירוקה השחירה
חורשות קריית שלום בדרום תל אביב סובלות מהזנחה מתמשכת. במקום שיהפכו לפארק עירוני ירוק, הן משמשות כמזבלה עירונית ומקום מפלט לעבריינים. ביום שישי האחרון החלו תלמידי בי"ס רוגוזין לשקם את הריאה הדרומית
חורשות קריית שלום, שממוקמות במתחם אבו כביר בדרום העיר, סובלות מהזנחה מתמשכת. המתחם כולל 300 דונמים שמוגדרים כשטח ציבורי הנהנה מטבע עירוני ייחודי, שיכול היה לשמש כפארק ציבורי פתוח ולספק מענה לשכונות הגובלות בו קריית שלום, שפירא, פלורנטין ונווה עופר.
לאחרונה פנתה קהילת ת"א-יפו של החברה להגנת הטבע לראש העיר, רון חולדאי, בבקשה שבמסגרת תנופת הפיתוח וההתחדשות בעיר לרגל מאה שנה להיווסדה, יפותח מתחם החורשות לרווחתם ובריאותם של התושבים. נדב ברוקוביץ', רכז פעילות ציבורית, מסר שבשטח זה, יכול לקום "פארק החורשות" עבור תושבי דרום ת"א שסובלים ממחסור חריף בשטחים פתוחים ירוקים. בעבר, העיריה אמנם הביעה נכונות להפוך את המקום לפארק, אך הנושא אינו מקודם מזה זמן רב.
ילדי בית ספר רוגוזין, המשלב בתוכו ילדים שמגיעים מרקעים שונים, למדו במהלך השנה כיצד לקבל אחריות מעשית לפארק אותו הם מאמצים. הפעילויות התקיימו אחת לשבועיים, תוך שהתמקדו בבעיות איכות סביבה ובקשר שבין פסולת לסביבה הקרובה. לדברי ליסק, מדובר ביום השיא של הפרויקט, שכלל ניקיון של חלק מהחורשה ובכלל זה ניקיון יסודי של בריכת מים עתיקה מהתקופה העות'מאנית, נכס ארכיאולוגי שהפך עם הזמן לבריכת אגירת זבל.
עוד הוא מספר שפעילויות כללו תליית שלטים אקולוגיים שמפנים את הציבור לבוא ולבקר בפארק, שנעשו מפסולת שנאספה במקום, בסיועה של המעצבת הסביבתית, עדיטל אלה. כמו כן, הילדים נהנו מפעילויות ספורט אתגרי וכן מפעילות צפרות במהלכה התנסו הילדים בטיבוע ציפורים, שהעבירה התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע.
ליסק מספר שלפעילויות הניקיון וההסדרה הצטרפו עובדי חברת "טיוטה" וכן אגף התברואה בעיריית תל אביב, שהקצה עובדים וכלי עבודה וכן סייע בפינוי האשפה שנאספה מהמקום. יחד עם זאת, מהחברה להגנת הטבע נמסר שבשגרה, המקום משמש כאתר לא חוקי לשפיכת פסולת ואפילו כמזבלה עירונית.
לדברי ברוקוביץ', בפעילות הניקיון הקודמת, אותה עשו תלמידי בית הספר בט"ו בשבט, הם צפו במשאית זבל של קבלן פרטי שמועסק על ידי העירייה, פורקת זבל בשטחי החורשות בשעה שבע בבוקר. הוא מספר שנשלח מכתב תלונה לעירייה ב-18.2, בעניין השלכת פסולת שלא כחוק בחורשות אבו כביר ושהתקבלה תגובה מגיורא בירן, סמנכ"ל אגף תברואה, בו הובטח שהנושא יטופל.
ובכל זאת, במקום עדיין מושלך לכלוך רב והתלמידים נאלצו לעמול קשה על מנת לפנות את הפסולת המגוונת. בנוסף, השטח סובל מהזנחה מתמדת. נכון לעכשיו, העיריה הסדירה רק חלק קטן של הפארק, בו יש מספר מתקני שעשועים ופחי אשפה, אבל בכל שאר השטח אין פחי אשפה, תאורה או ספסלים.
כמו כן, לא מתקיימות במקום פעילויות גינון והשקיה סדירות ורבים מבין העצים קמלים ומיובשים, חולים ומתים. ההזנחה המתמשכת הפכה את המקום לשטח הפקר בו מתרחשת גם לפעילות שלילית, דוגמת פעילות לילית בלתי חוקית של נרקומנים, זונות והומלסים, ויעידו על כך הקונדומים והמזרקים שנמצאו זרוקים בשטח. ברוקוביץ' נותן את דעתו לעניין ומספר שהקפידו להעביר כללי בטיחות ולצרף לכל קבוצה אדם מבוגר.
בנוסף על אלה, מהחברה להגנת הטבע נמסר, ששטחים נרחבים מן החורשות מאוימים על ידי תוכניות בינוי שנידונות בוועדות השונות וכן סובלים מפלישות חוזרות ונשנות ומבנייה בלתי חוקית. פעילי קריית שלום החלו להיאבק בשנת 2000 נגד תוכניות לבנייה בחורשות ומאז הם פועלים עם החברה להגנת הטבע למען ההגנה על החורשות, באמצעות העלאת המודעות בקרב תושבי השכונה, ייצוג השכונה מול העירייה בנושאי בנייה, עצירת התוכנית להקים אנטנות סלולריות בחורשה, פעילות לפינוי הפלישות וקריאה להכנת תוכנית עירונית לפיתוח פארק החורשות.
ברוקוביץ' מספר שסניף ת"א של החברה להגנת הטבע מתעסק מיום הקמתו, כשמונה שנים, בהגנה על החורשות. לדבריו, ביולי 2004 הוצעה לעירייה התוכנית, שכללה שרטוטים מפורטים ונשענה על סקר שנערך בקרב תושבים הסביבה, לפיו המעשים שנדרשים באופן מיידי הם הקמת פינות ישיבה, מסלולי הליכה וכן פתרונות לביטחון האישי, מחשש מפני הפשיעה במקום ומשום שאין תאורה בלילות. לדבריו, נדרש פיתוח מינימאלי בלבד, שישתלב ויתאים לאופי הנוכחי של המקום: "לא כל פארק צריך דשא ועצי דקל. את המקום הזה אפשר להפוך, בלי השקעה רבה, לנגיש יותר לתושבים, שיכולים ליהנות ממנו כפארק רובעי שמשלב בין טבע לעיר ויכול לשמש את המשפחות, הקשישים והילדים שגרים בסמוך לפעילות עירונית יומיומית, דוגמת הוצאת הכלב".
יתרה מכן, ברוקוביץ' מציין, שיש חשיבות רבה לעובדה שהפארק ממוקם בסמוך לרחוב הרצל, העמוס בתעשיה ובמפעלים זעירים
על פי נתוני החברה להגנת הטבע, במרכזה ובדרומה של העיר קיים מחסור חריף בריאות ירוקות, גינות ציבוריות ופארקים. הדרישה הארצית היא למינימום של שבעה מ"ר שטח ירוק למבוגר ולילד בעוד בדרום העיר ובמרכזה זה נע בין אפס לארבעה מ"ר לתושב, חלקם אף כשימוש זמני. עוד נמסר, שיש חשיבות רבה לריאות הירוקות בעיר, כיוון שהן תורמות לבריאות הפיזית והנפשית בהציען מקום לבילוי בשעות הפנאי, להורדת מתח ולרגיעה וכן תורמות לניקוי האוויר, לסביבה מוצלת ולהפחתת מטרדי הרעש, הכל חינם אין כסף. עוד דווח בנתונים שכיום מרבית הפרוייקטים הנבנים אינם מוסיפים בהיקפים הנדרשים גינות ציבוריות ופארקים על מנת להשלים את החוסרים החריפים וכן שהאיום על הסבת שטחים פתוחים לבנויים קיים תמידית.
ברוקוביץ' מעיד שמידי פעם העירייה עובדת ומנקה אבל כל עוד אין החלטה תכנונית ברמה עירונית לפתח פארק ותגדיר את מהות במתחם, זה נופל בין הכיסאות. כמו כן, לדבריו, בעיריה דווקא בירכו על היוזמה ומספר פרוייקטים משותפים אפילו יצאו לדרך, אולם הדברים נתקעו בדרך: "יש מקום לראות איך מצליחים ליצור מצב שבשטח יוקם פארק בהתאם לתוכנית", הוא אומר ומוסיף: "אני חוזר על הבקשה שלנו לחולדאי להקים פארק עבור תושבי דרום תל אביב כחלק מהעשיה בעיר לרגל מאה שנותיה".
במתחם החורשות אפשר למצוא מערכת אקולוגית מגוונת ומפתיעה, הכוללת שלולית חורף עם מגוון של בעלי חיים וכן צומח ארץ ישראלי, בתוכו 45 מיני עצים דוגמת אורנים, שרידי עצי בוסתן עתיקים כשזיפים, תותים ושקמים, עצי דקל בודדים וכן חורשת האלונים הוותיקה ביותר בתל-אביב-יפו. כן יש בהן שרידי בית קברות יהודי מתקופת בית שני - תקופת המשנה, שרידי הכפר הערבי אבו כביר ואתר עתיקות מוכרז של רשות העתיקות.
עוד נמצאת בתחומי החורשות כנסיה רוסית, שמיוחס לה הסיפור של פטרוס במעשי השליחים, לפיו הוא החיה את אחת הנשים הנוצריות ביפו בשם טביתא. בחצר הכנסיה קבר המיוחס לטביתא, שנמצא במאה ה 19. האתר נקרא בפי הערבים "מוסקביה" ושימש כמרכז לצליינים רוסים.
במאה התשע עשרה אזור זה היה חלק משטחי הפרדסים שסבבו את יפו ושכן בו הכפר הערבי אבו כביר, בצומת הרחובות קיבוץ גלויות והרצל. 280 תושביו התפרנסו מחקלאות, פרדסנות ומתן שירותים לעיר תל אביב ששכונותיה הדרומיות גבלו בו. בהמשך הוא הפך לעוין ושימש כמחסה לכנופיות ערביות שירו על כלי רכב בדרכם לירושלים.
הכפר ננטש לאחר קום המדינה, זאת לאחר שבמהלך מלחמת העצמאות הפכה השכונה לחזית הצפון-מזרחית של העיר יפו ואת פגיעות הכדורים שנורו מהשכונה עדיין ניתן לראות בשורת הבתים בחזית הצפונית של רחוב קבוץ גלויות בסמוך לצומת הרחובות. ברוקוביץ' מספר שלאחר קום המדינה, חוזקו השכונות היהודיות באזור והחלו לנטוע את החורשות, בעיקר למן שנות החמישים, על ידי תושבי קריית שלום הסמוכה.
מעיריית תל אביב-יפו לא נתקבלה תגובה עד לשעת פרסום הידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
