פרץ נפגש עם המילואימניקים
לאחר ששלחו מכתב מחאה לרה"מ נועדו אנשי המילואים משדרות עם שר הביטחון ודנו על המצב בעיר
- לקריאת מכתב המילואימניקים - לחצו כאן
פרץ הבהיר למילואימניקים כי הסכים להיפגש אתם למרות שיועציו הבהירו לו שלא לעשות כן, והסביר כי ערך את הפגישה מאחר שהוא מכיר אותם היטב ויודע כי לא מדובר בשבר ביטחוני, אלא בשבר חברתי שנוצר כתוצאה מהמצב הקשה באזור.
שלושת הקצינים, חיים סאסי, חיים קוזניץ ואדי עזרן, אמרו לפרץ כי הם, כמו שאר תושבי העיר, חשים שהם נותרו לבד במערכה. לדבריהם, מלבד העובדה שילדיהם חיים בשדרות ללא מיגון ושלא נעשים צעדים מצד הממשלה לפתרון המצב הקשה בעיר, נעלמה הסולידריות שכה אפיינה את המדינה.
"המכתב נובע מתוך כאב עמוק שאנו חשים", הסבירו הקצינים לשר הביטחון. "אין הזדהות של הממשלה והחברה בישראל עם מה שעובר עלינו התושבים".
מנכ"ל משרד הביטחון, שהשתתף גם הוא בפגישה, סקר בפני הנוכחים את הפעולות שנעשו עד כה ואת אלה שצפויות להיעשות בעתיד. בסופו של דבר סיכמו הצדדים על המשך שיתוף פעולה. "הם ביקשו לרתום אותנו לטובת העניין ואנחנו הסכמנו", סיפר קוזניץ בצאתו מהפגישה. "הם ביקשו מאיתנו לגבש רעיונות לפתרון המצב, ולהציג אותם בפגישה נוספת שתתקיים ביום שני עם צמרת משרד הביטחון".
"קשה לצאת למילואים"
אתמול בבוקר שלחו כ-100 תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה המשרתים במילואים, שרובם אף גוייסו למלחמת לבנון השנייה, מכתב מחאה לראש הממשלה, אהוד אולמרט. במכתב כתבו כי הם חשים שיהיה להם קשה לצאת למילואים ולהשאיר את ילדיהם בבית, בשגרת הקסאם.
"בקיץ האחרון גוייסנו למלחמה בצפון ויצאנו מתוך תחושת ערבות הדדית, חובה לאומית ושותפות גורל עם תושבי הצפון", כתבו המילואימניקים. "אנו חשים שערבות
זו מופרת בשדרות וביישובי עוטף עזה, על-ידי ממשלת ישראל".
הם הוסיפו כי "לאור המצב הקיים, כאשר דמנו מופקר ויקירנו נמצאים בחזית ללא הגנה וללא תקווה, מוצאים אנו את עצמנו מתקשים לצאת לשירות מילואים ולהגן על שאר תושבי המדינה". חיילי המילואים משדרות הביעו במכתב דרישה כי המדינה תגייס את משאביה, כדי להשיב את הביטחון ליישובים מוכי הקסאמים.
בעקבות ההד התקשורתי לו זכה המכתב, ביקשו סאסי ועזרן להבהיר בכל תוקף כי הם וחבריהם החתומים על העצומה שנשלחה לאולמרט, אינם מסרבים לשרת במילואים. לדבריהם, בנוסח הסופי של המכתב ציינו כי הם מתקשים לשרת במילואים, כל עוד מפקירים את ילדי שדרות, אך לא הוזכרה כלל המילה סרבנות.
"אני מרגיש שהציניות משתלטת", אמר עזרן ל-nrg מעריב. "חרב עליי עולמי, אני לא יכול לישון בבית עם המשפחה שלי בשקט. אבל הציניות משתלטת - כשאנו מנסים להסביר את המצוקה, מדברים איתנו על סרבנות. הדיבור על סרבנות הוא ציני, זאת בושה. אף אחד לא שומע את המצוקה. אני מצפה מאנשים לקרוא את המכתב ולהבין את המצוקה. האמירה כאן היא אמירה לעם".
עדכון אחרון : 2/6/2007 0:36
נא להמתין לטעינת התגובות
