דבר המפ"איניקים
ותיקי סניף גבעתיים הוציאו את השד העדתי מהבקבוק, לצד מורת רוח כללית וסקופ מפתיע על ברק
כאשר עמיר פרץ ניצח את שמעון פרס בבחירות האחרונות, רבים בסניף סיננו "נישט אונדזערע" - הוא לא משלנו. בשדרות נתנו קשישים העיר תשובה משלהם, בניב שלהם - "פרץ דיאלנה" – הוא משלנו.
בבחירות האחרונות זכה פרץ בראש המפלגה ל-40% מקולות חברי המפלגה בגבעתיים. אולם השישים הנותרים נדדו ככל הנראה עם שמעון לקדימה.
יהודה זרחיה, חבר המפלגה, הוא עוד מעט בין שמונים. שישים שנה הוא מצביע למפלגת העבודה ולא מחמיץ כמעט אף פריימריס. "לא נתנו לפרץ צ'אנס כי הוא מזרחי", הוא מודה. אבל, הוא מוסיף, האשמה מוטלת על פרץ עצמו. "במקום תיק חברתי הוא לקח את תיק הביטחון. זה לא היה מתאים לו".
זוג קשישים שעלו לארץ בשנות הארבעים, אשר סירבו להזדהות בשמם, מספרים כי ניצחונו של פרץ גרם להם להדיר רגליים מהסניף העירוני. "מי שהיה יו"ר המפלגה לא מצא חן בעינינו. הוא לא היה ראוי", אומר הקשיש. זוגתו אינה מרוצה מדבריו. "מספיק עם הדבר הזה, 'מזרחים' ו'אשכנזים'", הוא אומרת לו. "היום אין כמעט משפחה בישראל שהיא לא מעורבת. לא הדחנו את פרץ בגלל המוצא שלו".
בגבעתיים מרגישים בבירור את מה שמכנה המועמד פינס כ"משבר מנהיגות". "אין לנו היום במי לבחור",
פרץ בוודאי היה שמח לשמוע את דעתה עליו. "עזבו את פרץ, הוא לא טעה. מי שטעה היו הגנרלים שהיו בביטחון לפניו", היא קובעת. "מה, הוא היה אחראי על זה שהצבא לא היה מוכן למלחמה? אי אפשר להטיל עליו את כל האחריות".
לצדה עומדת חברתה, חברת מועצת העיר רבקה גוטליב, ומאזינה לשיחה. כשהיא נשאלת אם אכן חלפה הגזענות מסניף גבעתיים, היא משיבה במהירות שלא מותירה מקום לספקות: "קשקוש בלבוש". לדבריה, העובדה ש"ירדו לפרץ לחיים ובמקום לעזור לו שמו לו מקלות בגלגלים", היא ההוכחה לכך שלא יכלו לשאת את מוצאו.
גוטליב, אגב, גדלה בקיבוץ משמר השרון, יחד עם המועמד ברק. "הוא מהחיתולים היה כזה", היא מספרת ומשחררת סקופ: "הוא לא היה מזמין את ילדי החוץ לחגוג איתו. תמיד הייתה הפרדה בין בני משק לילדי החוץ, אבל כולם היו מזמינים את כולם לימי הולדת. ואילו ברק – לא. אז את מבינה מאיפה החלה היהירות?".
כשהיא נשאלת למי הצביעה, תשובתה משקפת היטב את הלך הרוח במעוז השמאל המיתולוגי: "עמי נראה לי ישר והגון. אני מתה על אופיר פינס, אבל אין לו סיכוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
