סוס או פרד
אילון הוא הסוס הלבן, ברק דוהר, ופרץ הוא סוס שחור. בן כספית משווה בין המועמדים
אהוד אולמרט ואהוד ברק נפגשו אתמול. זה קרה בחתונת בנה של דליה איציק. שני האהודים שוחחו ארוכות. "יהיה בסדר", אמר ברק לאולמרט. "על פניו", אמר לו אולמרט, "אני נגדך". ברק לא נשאר חייב. "על פניו", אמר לו, "גם אני נגדך".
בשיחה פרטית שקיים קודם ראש הממשלה עם קרוא אחר בחתונה, הביע משאלה שברק ייבחר. אולמרט כבר סייע לברק להבחר פעם, אבל זה היה מזמן. עכשיו, הוא צריך לשמור על ממלכתיות. את עמי אילון הוא לא יודע איך לאכול, את עמיר פרץ הוא כבר הקיא מזמן, מה שנותר לו עכשיו זה לחכות למי שהוא מכיר הכי טוב.
היום, בישיבת סיעת 'קדימה' (יש עדיין דבר כזה), יכריז סוף סוף שמעון פרס על מועמדותו לנשיא המדינה. פרס דיבר אתמול עם אולמרט לתיאום עמדות. אצל אולמרט לא יודעים איך לאכול את המועמדות של פרס. רבים מאנשיו של ראש הממשלה משוכנעים שפרס יפסיד. מהבחינה הזו, מעניין היה אתמול בחתונה. שלושה אנשים שרוצים מאוד את התפקיד היו שם: פרס, אם החתן, והרב (לאו), אבל אם זה יימשך ככה, הנשיאות תיפול בחיקו של מי שלא היה.
בינתיים, לפני נשיא, בוחרים היום יושב ראש לעבודה. אם לא תיפול הפתעה דרמטית, הוא יבוא מבין השניים: אילון או ברק. הקרב, הפעם, מרתק במיוחד לאור ריבוי המועמדים. אילון הוא הסוס הלבן, המרהיב, שמוביל, אבל לא בדיוק ברור לאן.
ברק הוא הסוס שחזר מהכפור. בכל אורווה אחרת היו כבר מעניקים לו את יריית החסד, אחרי ששבר את הרגל ואת הראש בפעם הקודמת, אבל הוא
עמיר פרץ הוא הסוס השחור. בניגוד לפעם הקודמת, בה פרץ מאחור וניצח בסערה, הפעם הסערה טרפה אותו. אין אנרגיות, אין מצביעים, אין סיכוי. אם פרץ יעשה את הלא ייאמן ויעלה לסיבוב השני, אחרי שירק בפרצופם של אלה שנתנו בו אמון בפעם הקודמת, זו תהיה פשיטת רגל אידיאולוגית לדורות.
אופיר פינס הוא עדיין סייח. מבטיח, אבל לא בשל. דני יתום בתפקיד הפרד. עושה את עצמו סוס, אבל לא ממש. איך זה ייגמר? קשה מאוד לדעת. מטה אילון נראה אנרגטי יותר. הקיבוצים מעוטרים בשלטיו של עמי. יושב ראש הסתדרות הגימלאים, גדעון בן ישראל, עובד בשבילו כבר שבועות ארוכים.
מצד שני, לך תדע. אילון, שהתיימר להיות "מיסטר קלין", התדרדר לקמפיין מלוכלך ונגטיבי בשבועות האחרונים. השגיאה הקשה ביותר היתה שיסויו של עמירם לוין בברק. לוין, עם דם בעיניים ואג'נדה מטורפת שמזמזמת לו בראש מאז "צאלים", השתלח באותה הזדמנות גם בחיילי צה"ל וגרם הרבה יותר נזק מתועלת.
מצד שני, גם אהוד ברק עשה את השגיאות שלו. הוא לא השתנה, ולא מתיימר להשתנות. את הקמפיין שלו ריפד בסבך של בריתות פוליטיות באושות ודילים מפותלים. לא התייצב בפני התקשורת, העדיף פורומים סגורים, לא הסיר את נטל ההוכחה לאלה שמתחיל לדגדג להם לחזור אליו, אבל חסר עוד משהו. הקרב הזה יוכרע בין שניהם. זה שחידה מרחפת עדיין מעל ראשו והוא בלתי צפוי, מול זה שכולנו מכירים והוא יותר מדי צפוי.
יש פיתוי לא קטן לקרוא למצביעי העבודה ללכת להצביע ולהחליט בין זה לזה, אבל הפעם זה נראה מיותר. קודם, לכו להצביע. כך יירד משקלם של הדילים ויקטן הסיכוי לתופעות השחתה. למי להצביע? זו כבר הבעיה שלכם. ממחרתיים בבוקר, היא תהיה שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
