לאן נעלם כספן של קורבנות הסחר בנשים?
למרות שנשים שנסחרו בארץ זכאיות לפיצוי מהאדם שסחר בהן והורשע, גם אם עזבו את ישראל, מעוכב כספן על ידי ביהמ"ש. משרד המשפטים: הנושא נבדק
נדיה היא רק דוגמא לאחת מבין נשים רבות, שזכאיות לקבל את כספיהן מהמדינה, וכנראה לא יזכו לראותו בקרוב. תופעת הסחר בנשים אינה חדשה בארץ, אך עתה מתברר כי על הסבל שעוברות הנשים במהלך שהותן בישראל, נוסף סבל נוסף שמערימה המדינה עצמה. מדובר בפיצויים שהיא זכאית לקבל מהאדם שהורשע בהבאתה לישראל כחלק מתופעת הסחר בנשים הרווחת בישראל.
בדרך כלל, כשנפסק פיצוי עונשי לטובת הקורבן, הוא מופקד בקופת בית המשפט ומועבר באמצעות המחאה למתלוננת. אלא שלדברי עו"ד טלי איזנברג, היועצת המשפטית של פרויקט המאבק בסחר בנשים בארגון "אשה לאשה", פתרון זה אינו מגיע לעשרות נשים, הזכאיות לכספים מהאנשים שהרסו את חייהן, אך אינן שוהות כרגע בישראל. "במקרים של סחר בנשים המתלוננות פעמים רבות עזבו את הארץ עד לסיום התיק, ואין להן חשבון בנק בארץ מולדתן אליו ניתן להעביר את התשלום", היא מסבירה.
עו"ד איזנברג מבהירה כי על אף שהדבר אינו מוסדר בחקיקה, הרי שזוהי חובתה של המדינה להעביר את הכספים לקורבנות, ממש כשם שחובתה להעמיד לדין את הסוחרים. אלא שהרשויות "לא עושות זאת כיום, ודואגות להעביר כספים רק לנשים השוהות בישראל בעת קבלתם מהמורשעים", כשאין פרוצדורה המאפשרת להעביר את הסכומים לאלו שחזרו למולדתן.
הצורך בהעברת הכספים באופן מיידי מתעצם כשמדובר בקורבנות סחר בנשים. "מלכתחילה הן באות לכאן בחוסר כל ופעמים רבות גם עוזבות כך את ישראל", אומרת עו"ד איזנברג. "בשבילן הסכומים הללו הם 'אגדה' שהרי מפתים אותן להגיע לכאן בסכומים של 1,000 דולר בחודש".
כיום הארגון נוקט בדרכים שונות על מנת לעקוף את הפלונטר הבירוקרטי, ולפעול להעברת התשלומים לנשים הנמצאות בארץ מולדתן. "אנו פועלות על מנת
אך הסדר זה אינו מספק אותה, והיא רואה בו "פרוצדורה עקומה", שלא כל השופטים מאשרים, משום שאינם יודעים אם לא מדובר למעשה בשליחים של הסוחרים המנסים להשיב לעצמם את הכסף. "אנחנו מוכנות להיות גורם שמסייע באיתור הנשים, אך לא רוצות להיות בלדריות הכספים. זהו מצב שאינו ראוי".
ניסיונות הארגון לפתור את המצוקה מול הנהלת בתי המשפט ומנכ"ל משרד המשפטים עלו בתוהו עד כה. עו"ד איזנברג מספרת שההבנות שהושגו מול מנהל בתי המשפט הקודם, אינן מיושמות על ידי זה הנוכחי, שלא הציע פתרון חלופי ראוי. כך גם מנכ"ל משרד המשפטים טרם נתן מענה לבעיה. העיכוב בהעברת הכספים בשל הקושי הבירוקרטי, מקומם את עו"ד איזנברג. "בשלב זה כבר לא משנה לי מי ייקח על עצמו את האחריות למציאת פתרון. כבר מספר שנים אנחנו מדברות על הבעיה, ובכל זאת לא קורה דבר".
כך גם במקרה של נדיה. "אנחנו פגשנו אותה בשנת 2003 במתקן כליאה בחדרה, והיא סיפרה לנו שכמעט שנה לפני כן היא נסחרה לזנות והוברחה מאוזבקיסטן דרך מצרים לישראל", מספרת איזנברג. "היא היתה בת 21 כשנפגשנו אותה, לאחר 8 חודשים שבהם היא הועסקה בזנות. בפגישה איתנו היא גם סיפרה שנמכרה בתוך ישראל בין סוחרים שונים, וביקשה מאיתנו לעזור לה, ואף הביעה נכונות להעיד נגדם. פנינו למשטרה, הם גבו ממנה עדות, נפתח תיק והסוחרים הורשעו וחוייבו לשלם לה את הסכום".
אך למרות שנראה שההליך פשוט, הכסף טרם הגיע ליעדו. "לנו יש את כל הפרטים שלה, ולמרות שהעברנו אותם להנהלת בתי המשפט, ואף למנהל בתי המשפט ישירות, הסכום טרם הועבר אליה. כרגע אנחנו ממתינות להצעה מועילה מטעם מנכ"ל משרד המשפטים, היות ואין אף גורם במדינה שאחראי לכך".
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לדברים כי "בית המשפט אינו פועל במישור ביצוע פסק הדין. מלאכתו של בית המשפט מושלמת ומסתיימת בעת מתן פסק הדין".
עם זאת נאמר בהודעתם כי יפעלו להסדרת העברת הכסף לנשים. "יחד עם זאת ולאור הנסיבות ההומניטריות המתחייבות, פעלה ופועלת הנהלת בתי המשפט בכדי לסייע לקידום נושא העברת הכספים לקורבנות הסחר הזכאיות וביניהן אלו הנמצאות בחו"ל. פעילות זו מתבצעת באמצעות משרד המשפטים וכוללת גיבוש מנגנון סדור לעניין העברת הכספים".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי הנושא בבדיקה. "הסוגיה עצמה הונחה בפני מנכ"ל משרד המשפטים בימים האחרונים, אשר הנחה לבחון אותה. בסיום הבחינה תתקבלנה החלטות בהתאם".
נא להמתין לטעינת התגובות
