בלומנטל הגישה בקשת חנינה
הח"כית לשעבר, שהורשעה במתן שוחד, מבקשת להמתיק את גזר דינה לעבודות שירות במקום מאסר
- לקריאת בקשת החנינה של נעמי בלומנטל לחצו כאן
בקשת החנינה של בלומנטל הועברה ישירות אל בית הנשיא, ומשם יועבר הטיפול בה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר שזו תגבש המלצה ושר המשפטים יחתום עליה, תוגש בקשת החנינה לממלאת מקום הנשיא, דליה איציק.
בפנייה כותבים ילדיה של בלומנטל, שאיבדו בשבועות האחרונים את אביהם שמת ממחלה: "אמא נענשה די. כמה אדם יכול עוד לסבול?! אמא מצויה בפתחה של שנת האבל, עומד מולה הקשה מנשוא – החיים בלי בן-זוגה וחברה לחיים, אהבתה הגדולה מזה כ-40 שנה. לפני מספר ימים איבדנו את אבא שלנו – דמות כה חמה, חזקה, דומיננטית ואהובה. נשארנו עם אמא, שהיא כעת גזע משפחתנו. אפילו המחשבה שאמא תישלח לכלא היא בלתי נתפסת עבורנו. אנא ממך, גלי רחמים".
בעת מתן גזר הדין בחודש מארס 2006, קבעו השופטים כי יש קלון בעבירות שביצעה בלומנטל - קביעה שפירושה שהיא לא תוכל להיבחר שוב לכנסת. הפרשה, שהיתה מן המביכות בתולדות הפוליטיקה הישראלית, החלה לפני כארבע שנים, כאשר נחשפו החשדות שקשרו את שמה לאי-סדרים חמורים.
ערב הפריימריז בליכוד, בדצמבר 2002, התקיימה פגישה בבית קפה בחדרה, בה נכחו בלומנטל, פעיל הליכוד מיוקנעם אלנקווה ואוסקי עצמו. לטענת אוסקי, בפגישה סוכם כי בלומנטל תממן שכירת 15 חדרים בבית המלון ''סיטי טאוור'' ברמת-גן, בהם ישוכנו חברי מרכז הליכוד.
אוסקי טען כי בתום הפגישה, כאשר
על פי עדותו של הנהג, כאשר החלו לדלוף פרטי הפרשה ועיתונאים החלו לפנות אליה בשאלות, כינסה בלומנטל אותו ואת אלנקווה לפגישה לילית סמוך לגעש. לטענת אוסקי, בפגישה רקמה בלומנטל את תיאום העדויות בעניין מסירת הכסף, כאשר ביקשה מהם לספר בחקירתם כי אלנקווה ביקש הלוואה מאוסקי וזה ביקש את הכסף מבלומנטל.
בתום חקירתה הראשונה של בלומנטל הוכנה נגדה טיוטת כתב אישום המייחסת לה עבירות של מתן שוחד ושוחד בחירות. היועץ המשפטי לממשלה דרש מוועדת הכנסת להסיר את חסינותה כדי להגיש נגדה כתב אישום. אוסקי חזר בו מגרסתו הראשונה, שמסר במשטרה, ואז הפך לעד מדינה נגד בלומנטל במשפטה, וסייע לחוקרים לאסוף את הראיות נגדה.
אוסקי טען כי החליט לחזור בו מעדותו הראשונה - בה שיקר למען בלומנטל - לאחר שפוטר מעבודתו ונקלע למשבר נפשי ומשפחתי. לטענתו, על פי התוכנית, כל אחד מהמעורבים היה אמור למסור במשטרה את גרסתו, אך בלומנטל שמרה על זכות השתיקה. בלומנטל שתקה באופן נחרץ כל כך, עד שהקימה עליה את ראש הממשלה לשעבר ויושב ראש תנועתה דאז, אריאל שרון.
עם פתיחת הדיונים במשפטה, ניסתה הח"כית לקעקע את אמינותו של נהגה, אוסקי, התייחסה אליו בזלזול ואף כינתה אותו בעדותה "חצוף". בלומנטל שמרה על ארשת בטוחה, והרבתה לחייך. הביטחון העצמי שהפגינה לא סייע לה מול הרכב השופטים המיוחד, שמתח עליה ביקורת קשה במהלך המשפט.
בגזר הדין קבע הרכב השופטים כי שני הנאשמים פגעו בטוהר הבחירות הבסיסי, ובכך חיבלו בדמוקרטיה , על בלומנטל אמרו השופטים, כי "הכסף שהשחית היה כספה, היא הובילה והיא יזמה. בלומנטל אינה טירון פוליטי. היא עשתה זאת מבחירה ואנו רואים זאת בחומרה רבה לאור מעמדה הרם".
השופטים הוסיפו כי "מהתנהגות הנאשמים ברור מאליו כי הבינו את האסור שבמעשיהם ונקטו במעשי טשטוש ושיבוש חקירה".הם הדגישו שמדובר במקרה עדין של הבחנה בין טובת הכלל לפרט וכי יש לעשות איזון בענישה, אך יחד עם זאת אמרו שאינם ממצים לגמרי את העונש עם חברת הכנסת בלומנטל.
נא להמתין לטעינת התגובות
